חנה בית הלחמי
חנה בית הלחמי

התרחקו מהבועטים בדליים. הטור של חנה בית הלחמי

כשאתם פוגשים תגובות שתחושת הבטן שלכם מגדירה כבעלות מרכיב עקבי וסדרתי של “לשרוף את המועדון”, פשוט תפסו מרחק

פורסם בתאריך: 10.8.17 15:29

אתם/ן מכירות/ים את זה שיש לכם/ן עסק עם טיפוסים שהדפוס הדומיננטי שלהם/ן הוא “לבעוט בדלי”? אני בטוחה שאתם/ן מכירות/ים. אבל למען הספק, בואו נבהיר את המושג הטעון הזה. “לבעוט בדלי פירושו כפול: גם הדלי עליו מטפס/ת מתאבד/ת על מנת להשחיל ראשו/ה בחבל, ואז בועט/ת בדלי כדי לתלות את עצמו/ה למוות, וגם אותה פרה, שלאחר שנחלבה ארוכות ובמאמץ הן של החולב/ת והן של עצמה, והתמלא הדלי – בועטת בו ושופכ/ת את תכולתו.
בשני המקרים, הבועטות והבועטים בדלי התברכו בעיקר בהיעדרה המוחלט של היכולת להפעיל שיקול דעת. הם יכולים/ות להיות החברות/ים הכי טובים/ות שלכם/ן, קולגות, עמיתות ועמיתים למיזם כזה או אחר. ופתאום “מסתובבים” עליכם/ן. בעצם, לא עליכם/ן הם/ן מסתובבות/ים, אלא על עצמם/ן. חוסר היכולת הכמעט אבסולוטית הזו לרסן התנהגות אימפולסיבית, והנטייה לקחת כל אינטראקציה תקשורתית למקום אישי, קונספירטיבי ומאיים, היא משהו שקשה לקנא בו. היום זה אתם/ן, מחר מישהי או מישהו אחר, שיחוו את הממטרה המסתובבת הזו של תגובות בלתי מבוקרות ושאינן קשורות לקריאת מציאות סבירה.
הדילמה שלי, במקרים כאלה, ממוקמת על הציר שבין חמלה לאיפוק. אני בהחלט מחדדת בוחן מציאות בשפה רזה ועניינית, אבל לא נכנסת לשום דיאלוג, פשוט כי אין בו טעם. מי שבוחן המציאות שלהם לקוי, לא יצליחו “לאסוף” את עצמם ממילא, מן הסתם, והדיאלוג לא יוביל לשום מקום. מה כן? מניסיוני הרב עם בני ובנות אדם באלפי מצבים לאורך השנים, בעיקר הבהרה חדה ורגועה, וניתוק מגע. מה עוד? חמלה. מי שזו מפת הנפש שלהם/ן, עברו מן הסתם לא מעט בדרך, הן חוויות שגרמו למפת הנפש להיבנות, והן כתוצאה מהמתח המתמיד הזה מול העולם.
למה אני כותבת לכם/ן את זה? כי עבור רבים ורבות, החשש מחוסר העקביות והתוקפנות של אחרים, גורם להימנע מהרבה מאוד דברים. אל תימנעו. אל תענישו את עצמכם/ן על קשיים של אחרים. האחרים והאחרות הללו הם/ן חלק מהעולם, שמחכה לכם/ן שם בחוץ. ברשתות החברתיות, בוועדי הורים, בפעילויות קהילתיות, במחאות חברתיות. אבל לא רק הם. לרוב, תפגשו חוויות ואנשים שיעשירו את עולמכם/ן, ואפילו תחושו הודיה לחוויות המחשלות הללו מול אלו שלא. ותסמכו על עצמכם/ן – כשאתם/ן פוגשות ופוגשים תגובות, שתחושת הבטן שלכם/ן מגדירה כלא פרופורציונליות, מוזרות או בעלות מרכיב עקבי וסדרתי של “לשרוף את המועדון”, פשוט תפסו מרחק. אל תנסו להיות נחמדים/ות, תאמינו למה שאומרים לכם/ן המעיים.
הנוכחות והמעורבות של כולנו במרחב הציבורי חשובה, חשובה מאוד. זוהי ההשפעה האמיתית על העולם שאנו חיות וחיים בו, ושנשאיר לילדינו. תהיו שם – תשפיעו. ככה זה עובד, פשוט וקל. הנוכחות יוצרת את המהות. ככל שלפעמים זה מאתגר את הנפש, אל תפקירו את השטח הזה למי שאתם/ן לכאורה לא טובלים רגליים במים בגללם/ן.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר