שבת שלום: כניסת וצאת השבת ומסר מפרשת השבוע

ב"ה
ערב שבת פרשת 'וארא'
כ"ז טבת תשפ"ו

הדלקת נרות: 16:39
צאת השבת: 17:39

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

המשך השיחה בין הקב"ה למשה לאחר שמשה טען לה': למה הרעותה לעם הזה.?

ה' בתגובה מזכיר את יחסיו עם האבות.

שהאבות – אברהם יצחק ויעקב – לא ידעו את שמו של הקב"ה – הוי"ה.

ושנשבע לכל אחד מהאבות לתת להם את ארץ כנען, ואומר כי הוא מודע לסבל שבני ישראל עוברים במצרים.

משה חוזר לעם ישראל ומספר את הדברים.

ה' אומר למשה: לך לפרעה ותאמר לו לשלוח את עם ישראל.

משה מגיב: הרי בני ישראל לא הקשיבו לי, אז כיצד פרעה יאזין.?

לכן ה' מצרף אליו את אהרן, אחיו הבכור של משה, שנהיה הדובר, ויחדיו יוצאים למשימה.

סקירה על משפחת משה ואהרן.

ה' אומר כי הוא יקשה את לב פרעה כדי להראות את מופתיו במצרים וכך כולם יידעו כי הוא ה'.

משה ואהרן עושים כפי שהקב"ה ציווה.

משה בן שמונים, ואהרן בן שמונים ושלוש.

משה מנסה להשפיע על פרעה כאשר השליך את מקלו שהפך לנחש, אך פרעה לא מתרשם.

וכאן מגיעות המכות על מצרים:
משה פוגש את פרעה מוקדם בבוקר על שפת הנילוס ואומר לאהרן להכות במקלו את המים.

באותו רגע הפכו כל המים ל 'דם' וכל הדגים מתו.

(משה לא היכה כיון שהוא ניצל בעת שאמו החביאה אותו בנילוס)
המכה ארכה שבעה ימים.

מכת 'צפרדע' בה צפרדעים הגיעו מהנילוס וכיסו את הארץ כשהם נכנסים לבתים ואפילו לתנורים.

בשלב זה פרעה מבטיח לשחרר את בני ישראל באם הצפרדעים ייעלמו.

משה מבקש מה' שיקח את הצפרדעים כפי בקשת פרעה ולהוכיח את כחו של הקב"ה.

כל הצפרדעים מתו והריח ברחובות היה נורא, אך פרעה חזר בו מהבטחתו ולא רצה לשחרר את העם.

ה' אומר למשה לצוות לאהרן לקחת אבק מהארץ ולזרוק מה שהפך מיד לכינים (גם כאן היה זה אהרן ולא משה כיון שניצל כאשר החביא את המצרי שהרג באדמה).

מכת 'כינים' פשטה בכל מקום ואפילו המכשפים המצריים התרשמו הפעם ואמרו כי "אצבע אלוקים היא".

למרות זאת, פרעה לא שינה את דעתו וה' שולח את משה להזהיר את פרעה מפני המכה הבאה שתהיה חיות טורפות.

נחשים, עקרבים, אריות ושאר חיות יגיעו לכל בתי המצרים אך לא יתקרבו לארץ גושן שם גרים בני ישראל.

מתחילה מכת 'ערוב' ופרעה קורא למשה ואהרן ואומר להם שבני ישראל יכולים לצאת להקריב קרבן לה'.

המכה מסתיימת ופרעה מיד משנה את דעתו וחוזר בו מהבטחתו.

המכה הבאה היא 'דבר' מחלה קשה הפוגעת בכל הבהמות במצרים, חוץ מהבהמות השייכות לבני ישראל.

לאחר מכן, מגיעה מכת 'שחין' מחלת עור קשה הפוגעת בכל המצריים, וכמובן מדלגת על בני ישראל הגרים בארץ גושן.

ה' מזהיר שכל אדם או בהמה שיימצאו בשדה ייפגעו מ'ברד' כבד מאוד.

אלו שפחדו מה' נכנסו לבתים והכניסו את צאנם ובקרם.

המכה מתחילה ומהשמים יורד ברד מעורב באש, דבר שלא היה מעולם במצרים.

כל מי שנותר בשדה – מאדם ועד בהמה – נפגע. גם כל התבואה נפגעה.

פרעה מודה בטעותו והוא מכיר בגדולת ה'. המכה נעצרת אך פרעה משנה את דעתו שוב.

‍***

המכות נועדו לא רק לייסר את פרעה.
הן נועדו לשבור ולהכניע כליל את לב פרעה.

ולמטרה זו סייעו ההתראות 3 שבועות לפני ושבוע ביצוע.

לאחר כל מכה, התייצב משה והגדיל את האימה והפחד באיומים, שאם לא ייכנע הוא יחטוף מכה יותר כואבת.

ברוחניות, מסמל פרעה את היצר הרע המפריע ליהודי.

וכמו במצרים, צריך לא רק להכות את הרוע – אלא לנצח ולהכניע אותו כליל.

עלינו לדעת, כשם שכל מלך מבזבז אוצרות כדי להשיג ניצחון במלחמותיו – כך גם הקב"ה מעמיד לרשותנו יכולות כבירות,
כדי לסיים את המלחמה ולהשיג את הניצחון המוחלט של כוחות האור של הגאולה,

של ראיית טוב על כל יהודי – לבטל החושך של הגלות, תכף ומיד ממש.

שבת שלום.