עיריית רעננה צילום עזרא לוי
בניין עיריית רעננה צילום עזרא לוי

במקום השני: כמה השקיעה עיריית רעננה בכל תושב בשנה?

סקירה שערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר מגלה נתונים מעניינים הנכונים לשנת 2018. אז כמה השקיעה העירייה בכל תושב בתחומים שונים?

פורסם בתאריך: 11.5.20 12:24

רעננה נמצאת במקום השני מבין העיריות שמשקיעות הכי הרבה כסף בתושבים שלהן. כך לפי בדיקה שערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר, המשווה בין הערים העשירות בישראל לבין אלו העניות. הנתונים נכונים לשנת 2018 ומבוססים על דוחות שפרסמו הרשויות.

לפי המחקר, רעננה משקיעה בכל תושב 7,086 שקלים בשנה, יותר מהשכנות. הרצליה, שבמקום השישי, משקיעה בממוצע 6,395 שקלים בכל תושב. במקום הראשון תל אביב (7,813 שקלים לתושב בשנה) ובמקום השני כאמור רעננה. כפר סבא נמצאת במקום העשירי עם השקעה של 4,900 שקלים בתושב בשנה בממוצע. לשם השוואה אופקים שבעשירייה הסוגרת את הרשימה, במקום ה-68, משקיעה 1,172 שקלים בכל תושב בשנה ואילו רהט האחרונה (מקום 77) 497 שקלים בלבד.

בהשקעה בחינוך נמצאת רעננה במקום השלישי עם 1,354 שקלים. כפר סבא, לפי הסקר, במקום השמיני בארץ והיא משקיעה 1,127 שקלים בשנה. רמת השרון ראשונה בהשקעה בחינוך (1,658 שקלים לתושב), הרצליה רביעית (1,298 שקלים) ותל אביב שביעית (1,237 שקלים).

בהשקעה בתרבות רעננה רביעית עם 605 שקלים.

עוד עולה מהסקר שמבין ערי השרון כפר סבא והרצליה הן הערים שגובות הכי הרבה ארנונה שנתית למגורים (נכון לשנת 2018), יותר מ-50 שקלים למ"ר. רעננה גובה מעט פחות נכון לאותה שנה – בין 45 ל-50 שקלים למ"ר.

מבחינת גביית ארנונה ממה שנקרא בסקר "נדל"ן מניב" – מסחר, משרדים, מלונאות ותעשייה לסוגיה הרצליה היא מהערים שגובות הכי הרבה בישראל, יותר מ-200 שקלים למ"ר (יחד עם תל אביב, בני ברק וגבעתיים). כפר סבא ורעננה גובות בין 200-160 שקלים למ"ר.

הרצליה לפי הסקר נמצאת במקום השלישי בארץ בהכנסות לתושב מנדל"ן מניב לתושב עם 3,367 שקלים. רעננה במקום התשיעי עם 2,054 שקלים. כפר סבא לא נכללת בעשיריה הראשונה במדד זה.

מחברי הסקר טוענים כי ערים עשירות, כלומר כאלה שמשקיעות בתושביהן את הסכומים הגבוהים ביותר, מושכות ומשמרות תושבים מרמה חברתית-כלכלית גבוהה וערים עניות מושכות ו"משאירות" תושבים מרמה חברתית-כלכלית נמוכה. כך נוצר אצלן "מעגל העוני", מכיוון שהאוכלוסייה שמגיעה הינה נתמכת, צורכת פחות ומסובסדת.

המסקנה שאליה מגיעים מחברי הסקר היא שהפערים בהשקעה השנתית של הרשויות בתושבים נובעים מהיקף הנדל"ן המניב בהן. לפי הסקר, "תושב משלם בשנה בממוצע כ-1,500 שקלים ארנונה למגורים והעיר נדרשת לממן קרוב ל-2,000 שקלים בעצמה. הדרך היא באמצעות נדל"ן מניב – מסחר, משרדים, מלונאות ותעשייה לסוגיה, כך ככל שהעיר תמשוך ביקושים גבוהים יותר לשטחים אלו, הכנסותיה העצמיות תגדלנה".

עורכי הסקר טוענים כי בסופו של דבר מרבית הערים העשירות תמשכנה להיות כאלה ומרבית הערים העניות תמשכנה להיות עניות. לטענתם בישראל לא קיים קשר בין תכנון לבין כלכלה מתממשת ולכן כדי לשנות את המצב צריך לצמצם את מספר הרשויות בישראל, לשנות את שיטת חלוקת ההכנסות ואופן קביעת תעריפי הארנונה, לשנות את מרחבי התכנון כך שלא כל עיר תתכנן את השטחים המניבים שלה בעצמה, לייצר תוכניות לתחומי מסחר הנגזרים מתועלות המשק הלאומי ושכל עיר תייצר אסטרטגיה כלכלית כאילו היא מתנהלת כעסק בעולם תחרותי.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר