לצד המחאה הגדולה והמוצדקת של משפחות החטופים מול ביתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקיסריה, בקריאה לפעול סוף סוף למען שחרור החטופות והחטופים הנמצאים ברצועת עזה על 100 ימים, והמחאה הגדולה בכיכר החטופים, בהשתתפות עשרות אלפים, התקיים אתמול בבוקר מול חופי הרצליה משט בקריאה להחזיר מעזה את תושב הרצליה שנחטף לעזה, עומר שם טוב.
במשט השתתפו 300 חניכי שבט צופי ים של תנועת הצופים בקריאה לשחרורו של עומר, שנחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ונמצא מעל 100 ימים בשבי החמאס. בשבט צופי ים אמרו כי הם מתכוונים לקיים משט נוסף עם חזרתו של שם טוב מהשבי.
למעלה מ-20 כלי שייט יצאו מהמרינה והושטו לאורך חופי הרצליה על ידי חניכי השבט. בסיום המשט התקיים טקס בהשתתפות ראש העירייה, משה פדלון, והוריו של עומר, מלכי ושלי, שסיפרו כי עומר הוא ילד של שמש, ילד של חופש, מאוד אוהב את הים, לראות את השקיעות ולשבת עם חברים. ועכשיו הוא בחושך. "אנחנו כאן כדי לעשות הכל להחזיר את עומר", אמרו הוריו.
מטה משפחות החטופות והחטופים קיים אתמול (שבת) עצרת משולבת ב-19:30: עצרת ענק בכיכר החטופים ומוקד נוסף בקיסריה מול בית ראש הממשלה תחת הדרישה: זמנם אז"ל – עסקה במיידי!
משט להשבת עומר שם טוב, צילום יאיר פלטי
משט להשבת עומר שם טוב, צילום יאיר פלטי
חלק מהנאומים התקיימו מחוץ לבית ראש הממשלה בקיסריה והועברו בשידור חי לעצרת המרכזית בכיכר החטופים. הנאומים קראו לנתניהו: "106 ימים התחננו אליך וכעת אנו דורשים: עצור את ההוצאה להורג של החטופים!. מצפים לפעולה משמעותית ושכל עסקה תכלול את כלל החטופים: אלו שחיים והצליחו לשרוד עד כה וגם את החזרת הגופות לקבורה מכובדת באדמת ארצנו.
רוצים להישאר מעודכנים?
את העצרת המרכזית הנחתה גלית גוטמן, השתתפו בה יעל אבקסיס, יו"ר נעמת חגית פאר, ומורן זר קצנשטיין מייסדת בונות אלטרנטיבה, וכמובן נציגי משפחות – סשה ארייב, אחותה של קרינה ארייב החטופה בעזה, שירה ואלי אלבג, הוריה של לירי אלבג החטופה בעזה, חן גולדשטיין אלמוג נחטפה מביתה בקיבוץ כפרה עזה יחד עם שלושת ילדיה והם חזרו מהשבי, בעלה ובתה הבכורה נרצחו בשבת השחורה.
חן גולדשטיין אלמוג אמרה: "בעלי ובתי נרצחו לנגד עיניי ונחטפתי יחד עם שלושת ילדיי לעזה. שרדנו יחד את השבי הקשה. אני נסערת ומתרגשת לעמוד יחד אתכם במפגן עוצמה חזק המתנהל בשקט ובכבוד. מחר שמונה שבועות מחזרתנו מעזה שבה נפרדנו מהחטופות שנשארו שם. בנות יקרות, פצועות, שמבקשות לשוב לחיק משפחותיהם. הן כל כך קרובות ועדיין כל כך רחוקות. זכיתי להכיר בנות שפצועות פיזית ונפשית, אך גילו חוסן בתופת בלתי אפשרית. הן הפכו להיות הרופאות של עצמן ואוזן קשבת אחת לשנייה. בנות שעדיין נמצאות באותו הסיוט, הפחד והאימה. כשאחת קורסת, האחרת מתחזקת ועוזרת לה לקום, גם אם היא בעצמה בכוחות מדוללים. אין להן אופציה אחרת. נפרדנו מהן שהן על הקצה. מי יודע מה איתן כעת? מה מצבם הרפואי, הפיזי, הנפשי? האם הן קיבלו תרופות השבוע, האם הן עדיין יחד, האם הן עדיין במקום קשה ועוברות התעללויות. הן מנסות לתפקד שם למען עצמן ואני שואלת את עצמי האם אני עושה הכל למען חזרתן וחזרת כל החטופים. מצפה שכל אחד יבדוק עם עצמו את השאלה הזו. חמאס ממשיך לרצוח את אנשינו. חובתנו הערכית והמוסרית להחזיר את כולם, הם בסכנת נפשות. אין לנו זכות להתקיים בלעדיהם. תחזירו אותם הביתה עכשיו".
שירה ואלי אלבג, הוריה של לירי אלבג החטופה בעזה, אמרו: "תחשבו על המחשבות שלי כאמא לילדה שעוברת כל יום, דקה אחר דקה גיהינום. אין מי שיחבק אותה ויגן עליה. יש מי שיכול להציל אותה ואנחנו יכולים לגרום לזה לקרות. מדברים איתי על תמונת ניצחון, האם מישהו מאמין שאנחנו בדרך לניצחון? הטרור יודע שאת הצבא שלנו הוא לא יוכל לנצח, אבל הוא מנסה לנצח את החברה הישראלית. בכדי שהוא ייכשל, צריך להחזיר את כל החטופים הביתה עכשיו. רק אז נרגיש ניצחון. מה חברי הכנסת באמת עושים בכדי לקדם את שחרור החטופים?. איך הם פעלו למענם?. חייבים לפעול כולנו בשביל להחזיר אותם עכשיו".
