לפעמים נדמה כי ליגת העל כבר קצת קטנה על מידותינו. זה לא קונץ להתבנקר בדרך לחוף מבטחים כבר בתחילת אפריל ופעם בחודש וחצי-חודשיים להגניב ניצחון על מסכנה תורנית. הגיע הזמן שנצא מהפרובינציה ונחשוב בגדול – בחירות ארציות!
סביר להניח שמינה צמח תהיה סקפטית לגבינו. הסוקרת של המדינה תיישיר מבט עייף אל המצלמה ותפסוק בנחרצות: רעננה לא תעבור את אחוז החסימה. אבל כמו כל קמפיינר טוב, דובר המועדון, חגי, יסב את ציוצי הטוויטר החביבים למתקפת חירום ארסית שתשכיח מהציבור את העובדה שאין לנו מה למכור – 'בחרתם דראפיץ', קיבלתם ברדה', לדוגמא.
ועדת הבחירות תדחק באשר אלון לפרסם את רשימת הפועל רעננה לכנסת ה-21 בהקדם, אבל אשר כמו אשר יחכה עד לרגע האחרון של החלון וישלים את הסגל עם איזה טדי מזנגה אחד שייזרק למקום לא ריאלי ברשימה ובעיתות מצוקה יוקפץ מן הספסלים האחוריים כדי לציית למשמעת קואליציונית ולהרים יד לאופסייד.
בחזית הקמפיין יוצב כמובן ראש הממשלה הבא של כווולם: מנחם קורצקי. הוא הרי יכול ללמד את ביבי דבר או שניים על סחיבת זמן, בניית חומה מדכאת ויללות על מערכת המשפט. ‘קורצקי זה אח’ יזעקו שלטי חוצות והמועמד יבטיח להרכיב ממשלה בצלמו ובדמותו, צרה וממושמעת:
שר הביטחון – קייס גאנם ישרוף זמן ואנרגיה מיותרים על פעולות הגנה ופעם בשבועיים יפציץ מטרות מתות.
שר התרבות – שניר שוקר יעשה שמח בלשכת חדר ההלבשה וידאג שאיש לא יתכנן סבוטז’ לרה"מ.
שר התחבורה – בן והבה ועידו לוי יחנו את האוטובוס ברחבה ברוטציה.
שר הקליטה והעליה – הכסא מובטח לאריאל נגוואקם. בתנאי שלא יעז לקום ממנו.
שר הבריאות – יש רק דבר אחד שיכול לפתור את מצוקת המיטות בבתי החולים: ספריי הקסם של משה גבס.
אלא שיום לפני ביקור פתע של ממשלת רעננה בשטחי האויב, תפרסם התקשורת תחקיר פייק על כך שאוהדי רעננה הם בעצם בוטים וממשלת קורצקי תיפול. ‘איני יכול עוד’ יאמר המנהיג ויפרוש לביתו. מורשתו תונצח במוזיאון התיקו הנצחי אשר יוקם על חורבות אצטדיון רמת גן.
