העולם משתנה בקצב מסחרר, וכדי להוביל בו כבר לא מספיק להצטיין רק בתחום אחד. מהפכת הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים משכתבת מחדש כל תעשייה אפשרית, מהרפואה ועד האמנות. באוניברסיטת אריאל מקפידים להיות צעד אחד קדימה, וכדי להבטיח שבוגרי האוניברסיטאות לא רק ישתלבו בשוק העבודה של המחר, אלא גם ינהיגו אותו, השיקו שני מסלולי לימוד דו חוגי במסגרת בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית בראשות הדקנית פרופ' דנה שפירא: דו חוגי בכלכלה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, ודו חוגי לפסיכולוגיה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית.
פרופ' דנה שפירא, אוניברסיטת אריאל
החיבורים הללו יאפשרו לבוגרים לשלב את עוצמת ה-AI עם תחומי ידע נוספים, וליצור שילוב מנצח שיעניק להם יתרון משמעותי ביום שאחרי התואר. פרופ' שפירא מסבירה: "במסגרת הפקולטה למדעי המחשב ובינה מלאכותית, פועלות שתי מחלקות – המחלקה למדעי המחשב, והמחלקה למדעי הנתונים ובינה מלאכותית. את המחלקה למדעי הנתונים ובינה מלאכותית פתחנו בתחילת תשפ"ו כמסלול חד חוגי. המסלול למדעי נתונים ובינה מלאכותית נפתח לראשונה באוקטובר 2017 כחלק מהמחלקה למדעי המחשב. באותה תקופה, חלק ניכר מהסטודנטים שלנו היו עתודאים של הצבא לתואר ראשון ושני במסגרת ארבע שנתית, ואלה משתלבים ביחידות עלית במסגרת מחקר".
בעקבות הצלחת המסלול, הוא הפך למחלקה עצמאית לפני שנה, וכעת החליטו באריאל לפתוח אותו כתוכנית דו- חוגית נפרדת באישור המל"ג ובשיתוף הפקולטה למדעי החברה והרוח. "חשוב לשלב בינה מלאכותית בכל מקצוע שרק אפשר, ולכן החלטנו לפתוח את התוכניות בפני המועמדים שישתלבו בשוק העבודה בעוד שלוש – ארבע שנים", מסבירה פרופ' שפירא. "כשהבוגרים ייצאו לשוק הם יצטרכו לעבוד עם בינה מלאכותית, מי שיעשה זאת, יהיה איש מקצוע טוב יותר – כלכלן טוב יותר ופסיכולוג טוב יותר. אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים כיום, אך לא יודעים מה יהיה בעוד מספר חודשים. לכן, אנחנו נותנים לסטודנטים שלנו את היכולת להתאים את עצמם למציאות המשתנה, אם הם ידעו לנצל את מה שהבינה המלאכותית מציעה, הם יהיו מובילים בתחומם".
עוד היא מציינת כי הבינה המלאכותית קיימת כבר משנת 1956 והפריצה הגדולה שלה כיום מתרחשת בזכות היכולות הטכנולוגיות המתקדמות. "כיום, רעיונות ישנים יכולים להפוך למציאות הלכה למעשה".
"הבינה המלאכותית לא תחליף אותנו, אבל אלו שיודעים להשתמש בה יחליפו את אלו שלא"
כאמור, קשה למצוא תחום בחיינו או ענף תעשייה שהבינה המלאכותית אינה חלק ממנו, החל מחברות הייטק וסטארט-אפ, דרך מערכת הרפואה ועד למדעי החברה, הטבע ומערכת החינוך, המושפעים כולם ומתבססים על ניתוח נתונים מתקדם. גם באוניברסיטת אריאל, שהציבה את התחום כחלק מרכזי במחקר ובתוכניות הלימודים, הבינו היטב את המציאות החדשה ואת הביקוש הגובר למדעני נתונים ולמומחי בינה מלאכותית מיומנים.
כמענה לכך, החליטו כאמור באוניברסיטה לפתוח שני מסלולים ייחודיים המשלבים את מדעי הנתונים והבינה המלאכותית כחוג מרכזי: תואר דו-חוגי בכלכלה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, ותואר דו-חוגי בפסיכולוגיה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית.
"הבינה המלאכותית מובילה את ההתקדמות בכל תחום, הן בתחומים הטכנולוגיים יותר כמו רובוטיקה והן בתחומים ההומניים ובמדעי החברה", מסביר פרופ' עמוס יהודה עזריה, ראש המחלקה למדעי הנתונים ובינה מלאכותית. הוא מציין כי ההחלטה לפתוח את המסלולים הדו-חוגיים הגיעה לאור דרישת השוק ואומר: "שם נמצא העתיד".
עוד מדגיש פרופ' עזריה: "הבינה המלאכותית לא הולכת להחליף אותנו, אבל האנשים שיודעים להשתמש בה ומבינים איך היא עובדת- יחליפו את אלו שלא. אנשים שייעזרו בבינה מלאכותית יוכלו להגיע להישגים גבוהים בהרבה". פרופ' עזריה מציין כי מטרתם היא לשלב את מדעי הנתונים והבינה המלאכותית כמעט בכל חוג באוניברסיטה. שני החוגים הראשונים שיצאו לדרך הם, כאמור, כלכלה ופסיכולוגיה, ובהמשך ייפתחו מסלולי שילוב נוספים.
פרופ' עזריה מציין שהתוכנית הדו-חוגית בכלכלה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית מחברת בין עולמות הטכנולוגיה, הנתונים והחשיבה הכלכלית. "כלכלה מבוססת על עולם המספרים, וכלכלנים נדרשים לעבוד עם נפחי דאטה ונתונים עצומים", מסביר פרופ' עזריה. "החשיבה הכלכלית מנסה להבין כיצד לפתח ולקדם את החברה, וכאן נכנסים כלי הבינה המלאכותית. יכולות למידת המכונה שלהם אינן מוגבלות, והן מאפשרות להפיק תובנות מתוך הדאטה הקיים ולחזות מגמות עתידיות- על מנת שהחברה תתפתח בצורה טובה יותר".
במהלך הלימודים, הסטודנטים ירכשו בסיס חזק בניתוח נתונים ופיתוח מערכות AI ותוכנה, לצד כלים להבנת שווקים, התנהגות צרכנים, תהליכים פיננסיים וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. "התוכנית מתאימה למי שמבקשים לפתח יכולות כמותיות וטכנולוגיות מתקדמות, מבלי לוותר על הבנה רחבה של מערכות כלכליות ועסקיות".
פרופ' עמוס יהודה עזריה, אוניברסיטת אריאל
פרופ' עזריה מוסיף, כי בוגרי התוכנית יוכלו להשתלב בשורה ארוכה של תפקידים נחשקים: החל ממדעני נתונים ובינה מלאכותית, דרך מהנדסי תוכנה, אנליסטים כלכליים ועסקיים, תפקידים בתחומי הפינטק, ועד לתחומי המחקר, הייעוץ, המגזר הציבורי וחברות הטכנולוגיה. "הסינרגיה בין מיומנות טכנולוגיות, ניתוח המידע וההבנה הכלכלית, מעניקה לבוגרים שלנו יתרון תחרותי עצום בשוק שבו כל החלטה עסקית וכלכלית נשענת על נתונים ובינה מלאכותית".
התואר הדו-חוגי השני שמציעה האוניברסיטה הוא פסיכולוגיה, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית. "כמו בכל תחום, גם בפסיכולוגיה יש כיום שימוש נרחב ב-AI. אנשים רבים רואים בבינה המלאכותית כלי לאבחון ראשוני, והיא יכולה לשמש גורם מסייע לפסיכולוגים", מסביר פרופ' עזריה. "המטרה היא שהבוגרים ידעו לא רק להשתמש בכלים הללו בצורה נכונה, אלא גם יבינו כיצד לתכנת אותם ויוכלו לסייע בפיתוח כלים ייעודיים המותאמים לעולם הפסיכולוגיה".
הוא מוסיף כי התוכנית מעניקה לסטודנטים הכשרה טכנולוגית מתקדמת בניתוח נתונים ובפיתוח מערכות AI ותוכנה, לצד היכרות מעמיקה עם תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המאפיינים את בני האדם. "שילוב התחומים פותח לסטודנטים שלנו את כל הדלתות ומעניק להם יתרון ייחודי בשוק העבודה ובמחקר. מי שירצה יוכל להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה ולעבוד כפסיכולוג בעל יתרון עצום על פני מתחריו. מצד שני, הבוגרים יוכלו להשתלב כמתכנתים, כמהנדסי תוכנה וכמובן כמדעני נתונים ובינה מלאכותית בחברות טכנולוגיה, בארגונים ובמכוני מחקר".
את התוכנית מובילים מרצים וחברי סגל של המחלקה למדעי הנתונים ובינה מלאכותית, בשילוב מרצי החוגים לכלכלה ופסיכולוגיה. המרצים כולם הם מהמובילים בתחום, בעלי שם עולמי, מחברים של פרסומים מדעיים רבים וחוקרים מעורכים. הלימודים בשני המסלולים מסתיימים בפרויקט שנתי, שבו יתבקשו הסטודנטים ליישם את הכלים שרכשו: "הסטודנטים לפסיכולוגיה יבצעו פרויקט בתחום הפסיכולוגיה, באמצעות הכלים שלמדו בחלק של מדעי הנתונים והבינה מלאכותית, וכך גם הסטודנטים במסלול הכלכלה", מסכם פרופ' עזריה.
תגובות