מבין עשרות מועמדים בתחרות הכישרונות המקומית "רעננה על הבמה", זכו ליאם פיטוסי בן ה-14 ויאיר קליין בן ה-17 בהזדמנות להופיע על במת יום העצמאות, מול קהל של אלפים. השניים הגיעו למקום הראשון בתחרות העירונית, שהתקיימה השנה במועדון המרתף בפעם הרביעית ברציפות, על ידי המחלקה לנוער וצעירים באגף תרבות, נוער ופנאי.
לאודישנים הראשונים הגיעו עשרות בני נוער בכיתות ח'-י"ב, ואת תהליך הסינון הקפדני עברו רק תשעה. בני הנוער שעברו את האודישנים, לקחו חלק בתהליך בליווי המפיקה המוזיקלית אפרת דהן, במסגרתו הם עבדו על בחירת השיר המתאים לכל אחד, התאמת העיבוד הנכון ולימוד עמידה על במה, שהכינו אותם להופעה אחרונה מול השופטים. בתחרות שפטו הזמר והיוצר ארי גורלי, היוצרת שחף וולמן, המפיק המוזיקלי עומרי גוליאן וסיגל מצר-תלמי, מנהלת המחלקה לנוער וצעירים בעיריית רעננה. למרות שנהוג לבחור רק זוכה אחד, בשל לבטי השופטים, נבחרו השנה שניים. פיטוסי וקליין יזכו להופיע על במת יום העצמאות הקרובה, וקליין אף זכה בהפקת סינגל לבחירתו.
פיטוסי, תלמיד ח' בחטיבת אלון, נכנס לעולם המוזיקה כבר מגיל צעיר מאוד. "אני אפילו לא זוכר מתי התחלתי להתעסק במוזיקה", מספר ליאם, "הייתי במקהלה בבית הספר היסודי, ועכשיו בחטיבה אני לומד במגמת המוזיקה. בשלב הסופי בחרתי לשיר את 'ככה זה (לאהוב אותך)' של ברי סחרוף, אח שלי המליץ לי לבחור בו. המשפחה באופן כללי, אוהבת רוק ומוזיקה ישראלית. באודישן הראשון בחרתי לשיר את "formidable" של הזמר הצרפתי Stromae, "מתגעגעת" של נתן גושן ו-"שהכאב ימצא לו חברים" של ים רפאלי".
ליאם פיטוסי בתחרות "רעננה על הבמה". קרדיט: מיכל סלע
פיטוסי, כמו רבים ברעננה, משתייך לקהילת העולים בעיר, ועלה עם משפחתו לארץ בגיל צעיר. "אני נולדתי בלונדון, אבל ההורים שלי הם במקור מצרפת", מספר, "מדברים צרפתית בבית. הגענו לרעננה כשהייתי בן ארבע בערך".
יצא לך להופיע בעבר?
"כן, בעיקר בבית הספר. אני אוהב להופיע מול אנשים, זה כיף לי. הגעתי לתחרות בעיקר כדי ליהנות, ומאוד רציתי שאחרים יהנו מהשירה שלי".
אתה מתרגש מהזכייה?
"לא חשבתי על זה שאני אזכה. אני לא חושב שעדיין עיכלתי את זה שאני הולך להופיע מול כל האנשים האלה ביום העצמאות. אני חושב שיהיה הרבה אדרנלין ושיהיה כיף".
ליאם פיטוסי. צילום דוד פיטוסי
מה עם העתיד? אתה חושב על לפתח קריירה כמוזיקאי?
"אני אנסה כמה שאני יכול. אני חולם לעשות את זה, אבל אני צריך להיות מציאותי".
הזוכה השני בתחרות, יאיר קליין, תלמיד י"א בתיכון "מור מטרווסט", דומה לליאם במובנים רבים. השניים מכירים כבר שנים רבות, ושניהם משתייכים לקהילת עולי צרפת בעיר. גם קליין, מתעסק במוזיקה מגיל צעיר מאוד. "התחלתי ללמוד כבר בכיתה ג' שירה", מספר, "לאחר מכן למדתי גם פסנתר, ובחטיבת רימון למדתי במגמת המוזיקה כזמר"
איך אתה וליאם מכירים?
"המשפחות שלנו חברות כבר שנים. אני מכיר את ליאם מאז שהוא היה בן 4. שתי המשפחות שלנו משתייכות לקהילת העולים מצרפת. התחברתי עם אחיו הגדול, שלמד איתי בכיתה בבית הספר היסודי, וככה המשפחות שלנו התחברו. בגלל שאין לנו כל כך משפחה בארץ, כל משפחה הייתה מזמינה את השנייה לחגים, היינו יוצאים למחנות בחו"ל ביחד. אנחנו מאוד קרובים".
יאיר קליין בתחרות "רעננה על הבמה". קרדיט: מיכל סלע
איזה שיר בחרת לשיר באודישן שלך?
"בחרתי שיר שכתבתי והלחנתי, 'להאמין', וגם בחרתי לשיר את "Imagine" של ג'ון לנון. בשלב הסופי של התחרות, הייתי אמור לשיר את 'להאמין', אבל אז כתבתי שיר חדש על סבתא שלי שנפטרה לפני כשבועיים, שנקרא 'הדירה העגולה'. כתבתי אותו על הזיכרונות בדירה שלה בצרפת. ביקשתי לשיר אותו בגמר, ולשמחתי נתנו לי. היה ביני לבין סבתא שלי קשר ממש טוב, אבל בגלל שהיא גרה בצרפת, היה קשה לבסס אותו. למרות המרחק, היינו רואים אותה ומתקשרים אליה כמה שאפשר".
איך הרגשת כשזכית?
"מדהים. זה שזכיתי עם השיר שכתבתי על סבתא, הייתה מין התחלה של סגירת מעגל, והשלמה עם זה שסבתא שלי כבר לא איתנו".
לאיזה מוזיקאים אתה מתחבר?
"הרבה אמרו לי שאני מזכיר את מאיר אריאל בכתיבה שלי. אני אישית שמעתי הרבה את הביטלס ופרנק סינטרה, שהשפיעו עליי מאוד. אמנים שלמילים שלהם יש הרבה משקל"
יאיר קליין. צילום פבריס קליין
אתה רואה את עצמך כמוזיקאי בעתיד?
"כן, זה מה שאני רוצה לעשות בעתיד. אבל אני מכין את עצמי לכך שזה לא יקרה. אני לא ממקד את עצמי רק בזה. לדוגמא בבית הספר אני משקיע המון בלימודים, או מנסה לפחות. אני חייב להשאיר לעצמי את כל האופציות פתוחות. כרגע הופעות הן לא כל כך מזדמנות. אני אופיע ביום העצמאות שזה מדהים, ואחרי שאני אקליט את הסינגל אני אראה מה אני עושה, אולי אני אקליט עוד אחד. חשוב לי להגיד תודה לעיריית רעננה, שנתנו לצעירים כמו הזדמנות".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מהמם