שומרת במלון הדירות אוקיינוס במרינה בהרצליה תקבל פיצויים בסך יותר מ-100 אלף שקל לאחר שהוטרדה מינית, בזמן העבודה, על ידי פקיד שעבד במלון. לפי פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתביעה שהגישה השומרת, הפקיד ישלם לה פיצויים בגובה 50 אלף שקל והמלון וחברת השמירה נוף ים ביטחון שהעסיקה אותה ישלמו לה פיצויים בגובה 50 אלף שקל בגין הפרת חובותיהן על פי חוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות. בנוסף, בית המלון וחברת השמירה ישלמו פיצויי פיטורים בסך 7,083 שקל, הודעה מוקדמת – 5,000 שקל, פדיון חופשה – 3,300 שקל והוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 15 אלף שקל. בפסק הדין צוין כי התובעת הינה בעלת צרכים מיוחדים וסובלת ממגוון מחלות נפשיות ופיזיות. כמו כן, התובעת נמנית על הקהילה הלהט"בית והייתה מאורסת לבת זוג בתקופה הרלוונטית לתביעה.
לפי התביעה, התובעת פנתה למנהל בית המלון ודיווחה לו כי הוטרדה מינית על ידי פקיד הקבלה שעובד עמה. לטענתה, לאחר שבועיים שהחלה לעבוד במלון הדירות החל הפקיד להתקרב אליה ולגעת בה בכל הזדמנות. התובעת טענה כי אירעו חמישה אירועים של הטרדה מינית: באחד מהם הכניס הפקיד את ידיו לתחתוניה ונגע באיבר מינה ללא הסכמה, במקרה אחר הוא דחף את ידו למכנסיה ונגע בישבנה, במקרה נוסף הוא פרש עיתון על השולחן ואילץ אותה לבצע מין אוראלי, במקרה נוסף הוא התיישב עליה, ובאותו היום אמר לה שיש ברשותו קונדומים.
חברת כוח האדם שהעסיקה אותו השעתה אותו באותו היום שהתובעת התלוננה וזימנה אותו לשימוע שלאחריו הוא פוטר מעבודתו. לאחר כחצי שנה פנה מנהל המלון לתובעת וביקש את אישורה להחזיר את אותו פקיד הקבלה לעבודתו והבטיח כי לא יעבדו באותן המשמרות במקביל. כעבור כשלושה חודשים הועברה התובעת לעבוד במלון אחר וכעבור כשלושה חודשים הוחזר אותו הפקיד לתפקידו במלון הדירות. עבודתה של התובעת הסתיימה באותו החודש. התובעת טענה כי הורעו תנאי ההעסקה שלה מהיום שהגישה תלונה, משרתה צומצמה, היא הועברה למלון אחר ולא שובצה למשמרות נוחות.
בפסק הדין נכתב: "בחלוף הזמן, החלו הממונים על התובעת להפעיל עליה לחץ להסכים לכך שהנתבע יחזור לעבוד באותו תפקיד. הפעלת הלחץ קושרת כאמור את הנתבעות לאחריותן כמעסיק לפי חוק למניעת הטרדה מינית, אך יתרה מכך מדובר בלחץ פסול, תוך ניצול הפעלת מניפולציה, ותוך ניצול חולשתה של התובעת".
השופטת חנה טרכטינגוט ציינה בפסק הדין: "עיננו הרואות כי נציגי הנתבעות שתיהן, הפעילו לחץ על התובעת להסכים לחזרתו, ומדבריו של מ.ג. (האחראי עליה מטעם חברת השמירה) אף השתמע כי בסירובה יש כדי לסכן את מקום עבודתה, באופן חמור העולה כדי הפרת חובותיהן על פי החוק למניעת הטרדה מינית".
עוד נכתב: "פנייתן הבלתי סבירה של הנתבעות לתובעת בבקשה להחזיר את הנתבע לתפקידו, לא אחת אלא מספר פעמים, בצירוף העובדה שהתובעת הועברה מתפקידה למלון אחר מבלי שהוכח כי היתה לכך סיבה עניינית ולאחר מכן אכן הוחזר הנתבע לעבודה במלון הדירות, עולה כדי פגם משמעותי בהתנהלותן. התנהלות זו מסכלת הלכה למעשה את ההתנהלות הסבירה שקדמה לה באופן ביצוע הבירור והטיפול בתלונה במקור, ועולה כדי הפרת סעיף 7 (א)(2) ו-7(ג) לחוק מניעת הטרדה מינית".
עו"ד רוני אלוני סדובניק שייצגה את התובעת אמרה לצומת השרון: "בימים הקרובים בכוונתנו להגיש הצעת תיקון לחוק חובת המכרזים ולפקודת העריות, לפיו תאגיד אשר בית משפט פסק כי הוא הפר את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, לא יוכל להגיש הצעות למכרזים ברשויות המקומיות או במשרדי הממשלה המתוקצבים מכספי הציבור. אין לי ספק כי רק סנקציה רצינית כגון זו תגרום למעסיקים לברר באופן ישר והוגן תלונות על הטרדה מינית ולחדול ממסורת ההתנכלות למתלוננות. בדרך פשוטה זו שאין לה כל עלות תקציבית, מרוויחה המדינה פעמיים: גם יוצרת התרעה ומיגור תופעה של הטרדה מינית במקומות עבודה וגם חוסכת זמן שיפוטי יקר מאחר שמרבית המעסיקים יעדיפו לעבוד בהתאם לחוק ולא להפסיד מכרזים".
