מתן וילנסקי ואשתו עמית

בגיל 29, כשאשתו בחודש התשיעי, מתן וילנסקי החליט לתרום כליה: "אני לא גיבור, אבל יש לי תחושת סיפוק אדירה"

שיטוט סתמי בפייסבוק לפני עשרה חודשים הוביל את וילנסקי, תושב הרצליה, לעמוד האינטרנט של ארגון "מתנה לחיים". לפני כחודש המסע הושלם כשקיבל שיחת טלפון מפתיעה: "הוא התקשר ואמר 'אני קיבלתי את הכליה שלך'. זה היה מאוד מרגש"

פורסם בתאריך: 21.8.20 11:04

בגיל 29, כשאשתו בחודש התשיעי להריונה, קיבל מתן וילנסקי מהרצליה החלטה לא שגרתית בכלל. שיטוט סתמי בקבוצת הפייסבוק "אבא פגום" הוביל אותו לפוסט של תורם כליה. וילנסקי קרא, נכנס כדי לקבל פרטים ומבלי להתלבט יותר מדי נרשם כעבור חמש דקות כתורם באתר האינטרנט של ארגון "מתנת חיים". מכאן החל מסע העזרה ללא כל תמורה של וילנסקי, שהסתיים כעבור עשרה חודשים.

וילנסקי, נשוי ואב לילד בן שנה ותשעה חודשים וילדה בת שבעה חודשים, מתגורר בשכונה הירוקה בהרצליה. הוא שירת בחיל האוויר בטייסת של מזל"טים וכיום עוסק בחברה הקשורה לתעשייה הביטחונית. "סיפור תרומת הכליה שקראתי בפייסבוק ישב לי חזק", משחזר וילנסקי בראיון לצומת השרון, "הכותב הפנה לארגון 'מתנת חיים'. אני אוהב לחקור ולקרוא אז נכנסתי ולא חשבתי לעשות יותר מזה. אבל משהו שם גרם לי להרשם באותה שניה. שלחו לי מסמך מקיף ומרשים והתחלתי את התהליך כשאני יודע שאני יכול לצאת בכל שניה אם ארצה, אבל הייתה לי תחושה שאעשה את זה".

התהליך, עד לתרומה, כך מסתבר, לא פשוט בכלל. "חלק מהעניין זה פשוט לשבת מול ועדה", נזכר וילנסקי, "יושבים שישה-שבעה אנשים חשובים, עורך דין, רופא, איש ציבור, מזכיר הוועדה, וכל אחד בתורו חקר אותי למה אני עושה את זה ואם אני מודע למה שאני עושה, ומוודאים שאני לא מקבל שום תמורה עבור זה. המטרה היא לגונן עליך, אבל יש אנשים שיפחדו מזה".

עשרה חודשים עברו עד שוילנסקי, שבינתיים הפך לאב לשניים, קיבל את הטלפון המודיע לו שנמצא אדם הזקוק לתרומה ושאפשר להתחיל בבדיקות. "אולי בגלל שעברתי שני ניתוחים בעברי באתי לי שום פחד לתהליך הזה", הוא מספר, "עשו לי המון בדיקות דם, שתן ואולטרסאונד. נכנסתי לניתוח באיכילוב עם תחושות די טובות. נותנים למי שתורם איברים חדר 'מפנק', עם כמה שאפשר לקרוא לזה פינוק. אחרי הניתוח היו כאבים, אפילו יותר ממה שציפיתי, אבל הם עברו די מהר. שבוע-שבועיים אחרי כבר לא הרגשתי כלום. נשארה צלקת אבל היא לא מדאיגה אותי יותר מדי. כאילו בסדר, עוד אחת".

מתן וילנסקי בבית החולים לאחר הניתוח

איך קיבלו בסביבה שלך את ההחלטה?

"אשתי חשבה שאני משוגע. היא חשבה שזו עוד אחת מהשטויות שלי ושאני ארד מזה מהר מאוד. בסוף היא זרמה איתי אבל רק ביקשה שאני לא אעשה את זה לפני שהיא יולדת. כשהתקדמנו בתהליך היא מאוד חששה, בעיקר מאיך היא תטפל בי עם עוד שני ילדים קטנים בבית. לא סיפרתי על זה להרבה אנשים, בעבודה סיפרתי שבוע לפני, הסמנכ"ל היה מופתע ואיחל בהצלחה. בסוף חזרתי לעבודה אחרי שבועיים".

אחד הרגעים המרגשים עבור וילנסקי, הייתה שיחת הטלפון שקיבל מהאדם לו תרם את הכליה. "עד הרגע של הניתוח אתה ממש לא יודע מי הבן אדם", הוא מספר, "כש'מתנה לחיים' התאימו לי תורם הם התקשרו ומסרו פרטים כלליים: בן כמה הוא, מאיפה ואם יש לו ילדים. הנוהל הוא שהאדם שתרמתי לו יכול לבקש ליצור איתי קשר. הוא ביקש את הטלפון שלי והתקשר אלי. הייתה שיחה מפתיעה, ביום שישי, לקראת כניסת שבת. הוא התקשר ואמר 'אני קיבלתי את הכליה שלך'. זה היה מרגש מאוד". חודש וחצי אחרי, וילנסקי מעיד כי תופעות הלוואי בעקבות הניתוח לא מקשות עליו. עם כדורי אדוויל, למשל, הוא סיים לכל החיים.

כשאתה אחרי כל התהליך, היית ממליץ לאחרים לתרום כליה?

"אני חושב שיש המון דרכים לעשות טוב, זאת לא הדרך היחידה. לא כל אחד פנוי לתרום כליה. יש אנשים שיכולים לעשות דברים מדהימים אחרים שלא פחותים מזה. אני חושב שלי, באופן אישי, התרומה מילאה איזשהו חלל מסוים, משהו שהיה חסר לי בחיים. למי שחושב שהוא מסוגל, אני לגמרי ממליץ ואדחוף ואעזור וגם אמרתי שאם צריכים שאהיה מנטור לאנשים אני מוכן לעזור. אני לא גיבור, ממש לא. אבל כן מרגיש תחושת סיפוק אדירה שתלווה אותי כל חיי".

ארגון מתנת חיים, מיסודו של הרב ישעיהו הבר ז"ל, שנפטר באפריל השנה לאחר שנבק בקורונה,  מגייס ומלווה מתנדבים בריאים שמעוניינים לתרום כליה לחולים הזקוקים להשתלה, לשם הצלת חיים. הארגון פועל ללא כל כוונות רווח, והמניע היחיד של כל הנוטלים חלק במלאכה הוא הרצון והנכונות לעזור לזולת ולהציל חיי אדם במטרה אחת – "לחסל את רשימת ההמתנה בישראל".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר