"אסף היה ילד של החיים, של הטבע, הים והשמש. מגיל מאוד צעיר הייתה לאסף אהבה לים, לגלים ולגלישה. אמו לקחה אותו לחוג לגלישה כשהיה בן עשר. זו היתה אהבה ממבט ראשון, ומאז הוא נדבק בחיידק. היא היתה יושבת בלחץ וחשש על החוף ומחכה לראות שהוא חוזר. מהרגע שהוא הכיר את הים והגלים זה היה הדבר שבראש מעייניו וזה כל מה שעניין אותו, כבר יותר מ-30 שנה".
כך מספר לצומת השרון ברוך טולידאנו, אביו של אסף טולידאנו ז"ל, שנהרג ביום שלישי שעבר, בסביבות השעה 7:40, כאשר רכבת פגעה ברכבו באזור חוות רונית, בכביש עוקף בני ציון, לאחר שפרץ את מחסום הרכבת. אסף, בן 43, נולד וגדל בפינת הרחובות ארלוזורוב ובן גוריון בהרצליה והיה בעליו של בית הספר הגלישה Pro Surf בחוף זבולון בעיר, שאותו הקים לפני 16 שנה. בני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה בערב ביום רביעי האחרון בבית העלמין קדימה צורן, שם נקבר. ביום שישי האחרון ערכו לכבודו חבריו וארגון גולשי הגלים, בחוף הדרומי בהרצליה, מעגל גולשים שבו השתתפו עשרות גולשים. אסף ז"ל הותיר אחריו את אביו ברוך, אמו לאה ואחיותיו יעל ומיכל.
מעגל הגולשים לזכרו של אסף טולידאנו ז"ל. צילום: טלי מלמד
"הוא הפך את הגלישה מתחביב למקצוע והקים את בית הספר לגלישה בחוף זבולון, שם הוא עשה קייטנות וקורסים ללימוד גלישה", מספר אביו ברוך, "עשרות אם לא מאות של ילדים ובני נוער היו מגיעים אליו בחופשות החגים ובחופש הגדול לקייטנות. האחרונות היו ביולי-אוגוסט האחרונים ובחגים. גם בתקופץ הקורונה, כשהוא חשב שלא יהיו עוד מחזורים בגלל המצב ולא פרסם בכלל, הגיעו הרבה ילדים שההורים שלהם שמעו מפה לאוזן על בית הספר לגלישה שהוא בעל מוניטין. פתאום המחזור התמלא בין יום. אני ליוויתי אותו קצת השנה והיה ממש כיף ונהדר. הוא היה גולש ברמה מאוד גבוהה אבל לא היה טיפוס תחרותי. עצם הגלישה והעברת הידע לילדים היו בשבילו הכל. לפעמים, כשבן אדם עוסק במשהו, זה קצת מתמתן ונהיה פחות עוצמתי ואובססיבי ואצלו לא. אם היה לו עשר דקות פנויות ויש גלים הוא ישר נכנס לאוטו, מעמיס את הגלשנים ונוסע לים".
ברוך מוסיף: "הוא היה דמות שהיתה חלק בלתי נפרד מחוף הים בהרצליה. לא היה אחד שלא הכיר אותו שם. לא היה איש ים שלא הכיר אותו. עכשיו כשאנשים באים לים ולא רואים את אסף שם זה מוזר להם. כהרגלו, אסף תכנן לנסוע ליעד הבא בחו"ל, לחוף גלישה. הוא כבר היה בכל העולם. לא היה מקום של גלישה שהוא לא היה בו – בסרי לנקה, בהודו, באוסטרליה, בדרום אפריקה, במקסיקו, בקוסטה ריקה, בפורטוגל ועוד רבים. הוא גם היה מגיע לזולות בחוף הבונים וחוף דור והיה נשאר שם עם החבר'ה שלו חודשיים-שלושה.
אסף טולידאנו ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
"היו לו ים של אנשים מסביב שאהבו אותו והוא גם אהב מאוד לעזור לפגועים, אם זה בני אדם או חיות. הוא עבד עם ילדים אוטיסטים, יושב איתם בבתי ספר וגם בים ומנסה להגיע לנפש שלהם דרך הפעילות בים, החוף, הגלים והגלישה. הוא היה אוסף חיות פצועות ומטפל בהן. זה משהו מיוחד במינו. זה אדם שלא היתה בו טיפטיפונת של רוע. היה לו ניקיון מוחלט וטוב לב אינסופי. היה לו חיוך כזה שהיה כובש את כולם. הוא עשה מה שטוב לו ומה שהוא מרגיש שהוא צריך לעשות. הוא לא נכנע ללחצים חברתיים – להתחתן, להביא ילדים, לקנות דירה ומשכנתה. זה לא עניין אותו בכלל. דווקא לאחרונה הוא חשב להתמסד כי לאחיות שלו יש ילדים קטנים והוא היה משוגע עליהם והוא אמר לי ולאמא שלו באחד הימים 'הגיע הזמן שגם לי יהיה'. אני לא יודע איך זה היה מסתדר אבל הוא התכוון לעשות את זה. הוא בטח היה מוצא מישהי כמוהו. זה כבר היה בדרך ממש אבל מה לעשות, הוא לא הספיק. לא היתה בו טיפטיפה של שאפתנות לחומר ולא רצון לצבור רכוש. עניינו אותו החיים בטבע והאהבה לזולת. עכשיו, אחרי שאסף נהרג, אני מגלה את ההיקף האדיר של החברים והחברות והאהבה כלפיו בזכות החיוך שלו וטוב הלב שלו. הם ערכו לו מעגל גולשים ביום שישי והיו מאות אנשים שהגיעו, גם סבא וסבתא שלו, שהם מאוד מבוגרים, הגיעו. זה היה ממש מרגש".
אביו מספר על הפגישה האחרונה עם אסף. "ראיתי את אסף בפעם האחרונה ביום ההולדת שלי ושל הנכדה שלי שחל באותו היום, ב-30 באוקטובר. התכנסנו כל המשפחה בבית ואסף שמח ורקד והביא מוזיקה יוונית ובירך אותנו. זה היה אירוע מדהים ושלושה ימים אחרי זה קיבלתי את המתנה הזאת ליום הולדת. עכשיו אסף גולש בים האינסופי".
"הוא היה בן אדם של ים, טבע ואהבה וזה בעיקר מה שהניע אותו", מספר בן דודו של אסף וחבר קרוב שלו יונתן ויצמן, "לא עניין אותו שום חומר, תן לו רק לטייל ולהיות בים. הוא יכול היה לעבוד עם אבא שלו בעריכת דין והיו לו גם הרבה יכולות, אבל הוא בחר בים. הוא בחר לגור בבית עץ פשוט וקטן שהוא שכר בבצרה והוא הסתובב עם ג'יפ ישן. עניין אותו ללמד ילדים גלישה והוא עבד עם אוטיסטים ועם אנשים עם מוגבלויות בים. הוא מבוגר ממני בארבעה חודשים ויש לנו תמונות בלול ביחד. מאז שאני זוכר את עצמי אני זוכר אותו. לא נפרדנו לרגע. דיברנו כל יום, גם ביום שהוא נהרג".
ויצמן משחזר את השיחה האחרונה שלו עם אסף. "דיברתי איתו מוקדם בבוקר, 20 דקות לפני התאונה. הופתעתי שהוא ענה לי להודעה ששלחתי לו ואמרתי לו שאני בסביבה שלו ואם הוא רוצה להיפגש בים יותר מאוחר. הוא אמר שיש לו שיעור בים ושהוא ממהר. הוא הוסיף איזה בוקר יפה ושיראה אותי אחר כך. לצערי, אחרי הצהריים אמא שלו בישרה לי שהוא נהרג בתאונה. ביום שישי בבוקר עשינו לכבודו מעגל גולשים בחוף הדרומי. זה טקס עתיק שהיו עושים אותו בהוואי וזה כבוד אחרון לגולשים. הגיעו הרבה אנשים למרות שזה לא היה יום טוב לים. כולם החזיקו פרחים וחלק אמרו עליו כמה מילים ואז נכנסנו לים, עשינו מעגל וזרקנו לתוכו פרחים. מי שלא היה בים עמד על המזח. כשכולם יצאו חברים שלו שרו שירים וניגנו עד הערב. זה מה שהם אהבו לעשות כשהם נפגשו. הם היו עושים ג'אם סשנים. זה מקום קבוע שבו אנחנו תמיד יושבים, בחורף ובקיץ, עם גזיבו ואוכל ושתיה. אני יודע שחברים שלו רוצים לעשות לזכרו אירוע בחוף זבולון או בחוף הבונים, ששם הוא היה מבלה איתם בזולה שלושה חודשים עד שהתחילה העונה של הקייטנות".
"אח שלי הגדול, יפה התואר, הקסום, הגעת לעולם הזה מהאגדות", ספדה לו אחותו יעל גוהר טולידאנו בפייסבוק, "אין לי יכולת בכלל להבין ולקלוט את מה שקרה. בשבילי אתה כאן אתי לעד. נפש ונשמה רגישה מאין כמותה והלב הכי גדול שהכרתי בחיי. הקשר בינינו הוא קשר מיוחד במינו של דאגה ואהבה אינסופית והמון חופש. שנינו אוהבים חופש לעוף חופשי. כמה שאתה אוהב את הים והגלישה והטבע והעולם. אוהבת אותך בכל תא ותא בגופי ובכל נשמתי וכאן אתי אתה תישאר לנצח לא נפרדת, לא יכולה. צא למסע קסום נוסף כמו שיצאת פעמים רבות וחזרת".
זר לזכרו של אסף טולדיאנו ז"ל. צילום: טלי מלמד
"ארגון גולשי הגלים מרכין את ראשו היום בצער רב על לכתו של אסף טולידאנו", כתבו מארגון גולשי הגלים בפייסבוק, "אובדן בלתי נתפס. אסף, איש ים ותיק, גולש, מדריך בחסד ונשמה אדירה עזב אותנו בטרם עת. אנחנו משתתפים בצערה של משפחת טולידאנו. יהי זכרו ברוך".
"את אסף אני מכיר למעלה מ-20 שנה כשהתחלנו לגלוש", סיפר חבר מועצת העיר עו"ד יונתן יעקובוביץ, "אסף הוא מוותיקי קהילת הגולשים בהרצליה וחוף הבית של אסף היה חוף זבולון שבו הוא גם הקים את מועדון הגלישה 'פרו סרף'. אסף בדרכו העביר באמצעות המועדון את אהבתו לטבע ולים ואת הערכים שעליהם כולנו גדלנו למאות ילדים שזכו לקבל את הדרכתו. אסף היה אדם שהפיץ האהבה ואור במעשיו ולסביבתו ותמיד אזכור את החיוך המסנוור שלו. הלב נשבר. קיימנו ביום שישי לזכרו של אסף מעגל גולשים בחוף זבולון על פי המסורת המקובלת בהוואי – מקור תרבות הגלישה".
אסף טולידאנו ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
"אסף היה שכן שלי בנוף ים לפני כ-20 שנה", מספר חברו של אסף, איתי גולדשטיין, "הוא היה דמות חייכנית שהייתי נתקל בה בכל מיני מקומות בהפתעה, מהאנשים האלה שפוגשים המון במקרה ברחוב. כשהוא פתח את בית הספר שלו לגלישה בחוף זבולון, שזה החוף הבייתי שלי, הוא כבר הפך להיות חלק מהנוף. לא היתה פעם שלא הייתי בא לראות את הים או לגלוש ולא הייתי פוגש אותו. היינו יושבים יחד ומקשקשים מול השקיעה. אסף היה כולו אור, איש ים וגולש נשמה אמיתי וצנוע".
"אסף היה אדם שתמיד הגיע עם חיוך על הפנים", מספרת אודיה עליזה גויטע, "הכרתי אותו לפני שלוש שנים איך לא – בים, בתקופה שעשה זולה במכמורת. הוא היה בן אדם עם עיניים מלאות באהבה לעולם, תמיד ראה את הטוב וחיפש את האפשרות להתפתח גם מהרגעים הפחות טובים. הוא היה בן אדם של ים, זורם עם הגלים, זורם עם החיים, מלא באהבה ומאיר כמו השמש. הוא היה מדהים עם ילדים ובם אדם קסום. הילד הנצחי שרואה את ההתרגשות והיופי בהכל".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
