עמית חיה גיל ז"ל
עמית חיה גיל ז"ל

אבל גדול על מותה של המורה האהובה, 11 חודשים לאחר לידת בתה היחידה

המורה עמית חיה גיל הלכה לעולמה בשבוע שעבר לאחר מאבק במחלת הסרטן. מורות בבית הספר ברנדיס בהרצליה ויו"ר הנהגת ההורים מספרות על מורה טוטאלית ואהובה, פייטרית שלא איבדה את שמחת החיים גם ברגעיה האחרונים

פורסם בתאריך: 23.11.20 09:14

אבל כבד ירד בשבוע שעבר על קהילת בית הספר ברנדיס בהרצליה, על העיר כולה, ועל מערכת החינוך, עם היוודע דבר מותה של המורה והמחנכת האהובה עמית חיה גיל ז"ל, שלימדה בבית הספר במשך 12 שנה. גיל נפטרה ביום שלישי שעבר מסרטן במעי הגס בגיל 42. ביום רביעי שעבר, בשעות הצהריים, התקיימה הלווייתה בבית העלמין בפרדס חנה ורבים ליוו אותה בדרכה האחרונה. גיל, שהיתה אם יחידנית לילדה בת 11 חודשים, הותירה אחריה אם, שתי אחיות, אח ואת בתה התינוקת.

"עמית היתה בחורה מקסימה ומורה מקצועית וחדשנית", מספרת עליה מנהלת בית הספר ברנדיס לשעבר צפי מיכאל, שפרשה באוגוסט האחרון, "היא חינכה תלמידים בכיתות א'-ב', חפפה סטודנטים רבים בבית הספר והיתה זמינה 24/7 עבור התלמידים וההורים. מעולם לא שמעתי עליה תלונה מאף הורה. היא היתה פרפקציוניסטית והכל היה אצלה 120 אחוזים. מורה לדוגמה ולמופת. היא סיימה לפני כשנתיים את התואר השני שלה בחינוך מיוחד. היא חינכה כל כך הרבה דורות של תלמידים ואת הבת שלה לא תזכה לחנך. עד שהיא החליטה לעשות ילד זה מה שקרה. נורא עצוב".

מיכאל מספרת שגיל החלה להרגיש לא טוב לפני כשנה. "בנובמבר בשנה שעברה היא עוד השתתפה במסיבה האחרונה שהיתה בבית הספר של חלוקת ספרי תורה ורקדה. אז היא התחילה להרגיש מאוד לא טוב והיו לה כאבי תופת. היא הגיעה מחריש ברכבות ולא הפסידה יום עבודה עד סוף נובמבר שנה שעברה. היא היתה בחודש השביעי והרופאים אמרו לה שהיא מפונקת ולא האמינו שזה משהו רציני. הקהילה נרתמה פה בצורה שאי אפשר להאמין. הם אספו כספים ושכרו דירה לה ולאמא שלה בהרצליה ליד בית הספר ודאגו למטפלת לבת שלה. ההורים והמורות עשו תורנות כדי לטפל בילדה וערכו טבלת אקסל של מי באה אליה כל יום ועוזרת לה. גם עכשיו, כשעמית נפטרה, אחת האימהות לקחה את אמא שלה והתינוקת אליה הביתה. ככל הנראה אחותה תגדל את בתה אורי. זה סיפור טרגי".

יו"ר הנהגת ההורים בברנדיס, אפרת קיסוס, שגיל היתה המחנכת של שתי בנותיה, סיפרה: "עמית הספיקה לעשות את קבלת התורה עם כיתה ב' ומיד לאחר מכן היא הגיעה לבית חולים והבינו שהיא חולה בסרטן. היא היתה המחנכת של בתי הבכורה נטלי במשך שלוש שנים ושל הבת שלי ערבה, שהיתה אז בכיתה ב', שאת הכיתה שלה היא נאלצה לעזוב קצת אחרי תחילת שנת הלימודים בשנה שעברה. עמית היתה מורה מדהימה ובחורה מקסימה שלא הוציאה מילה רעה מהפה שלה. הילדים היו כל החיים שלה. היא היתה מאוד רגישה לתלמידים וממש מתערבת בריבים שלהם ודואגת שהכל יהיה בסדר חברתית. היא היתה ממש כמו אמא לתלמידים שלה. היא היתה גם מאוד דייקנית בלימודים ושכל החומר יועבר בדיוק כמו שצריך. היא היתה טוטאלית ואנחנו היינו טוטאלים כלפיה.

"היא סיפרה לי בקיץ שהיא בהיריון. היא מאוד חיכתה לזה. זה כל מה שהיא רצתה ובגיל 40 התגשם החלום שלה ושוב נלקח ממנה. היא מאוד התרגשה לספר לתלמידים והם מאוד שמחו אחרי שהיא סיפרה להם. כשנודע לנו שהיא חולה כל הקהילה התגייסה מיד בצורה שלא תאמן, ממש בצורה טוטאלית, כי מאוד אהבו אותה. אני באה ממושב ולא ראיתי דבר כזה. התגייסו לעזור לה עורכי דין, נוטריונים ואנשים שמתעסקים בביטוח, רופאים, אימהות, המנהלת והסגנית שלה והמורות וכל מי שרק יכול לעזור גוייס. שכרנו לה דירה בהרצליה בשביל הנוחות שלה וכדי שתהיה פה לידנו ונוכל לעזור לה. כשהיא התחילה את הטיפולים אז החלו האימהות והמורות בתורניות סביב השעון איתה. אחר כך גם מצאנו לה מטפלת. זה היה עד שהגיעה הקורונה, אז כבר אי אפשר היה להתקרב וזה היה מאוד מצער. בגל הראשון היו כמה אימהות שהמשיכו לבקר אותה ולעזור לה. היא היתה די בודדה אז והיה לה די קשה.

"היא היתה בטוחה שהיא חוזרת ללמד בספטמבר אבל לצערנו המצב הידרדר וזה לא קרה. התלמידים מאוד חיכו לה. קיווינו שיהיה לה יותר זמן ולא האמנו שזה ייגמר כל כך מהר. כל מערכת החינוך התגייסה, כולל פסיכולוגים, כדי לדבר עם התלמידים על מה שקרה ולסייע להם. אני מקווה שהתלמידים ובית הספר נוכל לזכור אותה ולהזכיר אותה כמה שיותר. יש כיתות חדשות שבונים בבית הספר וחשבנו לקרוא להן על שמה. היא היתה חלק מאיתנו ונעשה הכל כדי להנציח אותה ולעזור לאורי".

המורה עינב רז מבית הספר ברנדיס היתה חברה קרובה של גיל. היא שימשה עבורה מורה מאמנת בימיה הראשונים בבית הספר. "זה לא הוגן. זה לא הוגן שהעולם עצר מלכת עבורך דווקא עכשיו, דווקא בנקודה הזו בחייך", ספדה לה רז, "כולנו ידענו את זה וגם את כשנאבקת ונאחזת בחיים בכל כוחך. הימים האחרונים הראו לכולנו איזו פייטרית את, לא ויתרת עד הרגע האחרון. לאורך כל התקופה האמנת שתצליחי לצאת מזה, חיפשת פתרונות, החלפת רופאים, פשוט לוחמת אמיתית. אני מקווה שהבנת כמה היית אהובה על כל כך הרבה אנשים שיחד איתך נאבקו בקרב על חייך. ההתגייסות למענך ולמען אורי היתה מאהבה גדולה בגלל שאת היית נשמה גדולה הצלחת להיכנס לתוך לבם של כל כך הרבה ילדים ומבוגרים. כשמך כן את עמית – חברתי האהובה!

"זה לא הוגן שאחרי אינסוף לבטים, מאבקים וטיפולים כשהגעת אל השלווה והנחלה ואורי המקסימה החלה את שלביה הראשונים בתוכך את התחלת את המסע אל סוף חייך. אורי שנתנה לך כל כך הרבה גאווה, כוח ורצון לחיות תהיה החותמת שלך כאן בינינו. היא תזכיר לכולנו איזו אמא מדהימה ואיזה אדם מיוחד היית. זה לא הוגן עמית שאנחנו כאן כולנו, משפחה וחברים, נאלצים להיפרד ממך, להוביל אותך לדרכך האחרונה ולהישאר עם החוסר הזה, עם הבור שייווצר אחרי לכתך.

"עמיתי, קשה לי להיפרד כי אני יודעת כמה רצית לחיות, ידעת שזה לא הזמן שלך ללכת, נאחזת בכוח בחיים, והדהמת אותי בכוח הרצון שלך. לפני כמה ימים, בין חיים ומוות, עוד ביקשת שנרכל קצת, פשוט היית אלופה, היית אדם יוצא דופן, תמיד גם ברגעים הקשים ביותר שלך תמיד ידעת לומר תודה ולהביע את ההוקרה לכל מי שסבב אותך. לא התלוננת, לא קיטרת עד הרגע האחרון היית גיבורה! קשה לי להיפרד אבל אין לי ספק חברה אהובה שניפגש בזיכרונות ובחלומות. אוהבת אותך ומבטיחה שתמיד אהיה למען אוריקי שלנו".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברעננה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר