ערב שבת פרשת 'וישלח'
ט"ו כסליו תשפ"ו
הדלקת נרות: 16:15
צאת השבת: 17:15
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הפרשה נפתחת בתיאור מפגש בין יעקב לאחיו לאחר למעלה מעשרים שנות נתק.
לאחר נישואיו עם לאה ורחל ולידת 12 בנים ודינה.
יעקב חוזר לארץ כנען ונפגש עם אחיו ובדרך
הוא שולח שלוחים שיפייסו אותו, אך הם שבים ומעדכנים אותו שפני אחיו למלחמה.
ומחליט להתגונן בשלוש דרכים: ראשית, הוא מחלק את העם לשני מחנות. אם יותקף, חלילה, מחנה אחד, ינצל המחנה השני.
שנית, נושא תפילה לה' שיציל אותו מכוונותיו של עשו.
ולבסוף, מכין מתנות הכוללות בקר וגמלים, ושולח לאחיו.
יעקב חוצה את נחל יבוק, מעביר את נשיו ובניו, ושב כדי להעביר פכים קטנים ושם פוגש באיש – מלאך שהיה שייך למחנה עשו.
יעקב נאבק בגבורה אך המלאך מצליח לנקוע את כף ירכו.
כשעולה השחר, מבקש המלאך מיעקב לתת לו ללכת לעבודת היום, אך יעקב אומר "לא ארשה לך ללכת, אלא אם תעניק לי ברכה".
המלאך מעניק לו ברכה – מהיום והלאה יקרא שמך ישראל "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".
לזכר מאבק זה, היהודים לא אוכלים את גיד הנשה עד היום הזה.
לאחר שנים של פרידה נפגשו האחים – יעקב ועשו.
למראה המשפחה הגדולה התעוררו רחמיו של עשו והוא מנשק את יעקב.
הוא מסרב לקחת את המנחה, אך יעקב מפציר בו וניאות.
עשיו מציע ליעקב להצטרף עמו לעבר עירו, שעיר, אך יעקב מתנצל ומסביר כי הצאן והילדים לא יעמדו במסע מהיר ועלולים למות בפתאומית.
האחים נפרדים, עשו יוצא לעירו ויעקב חונה בסוכות, ולאחר-מכן מגיע לשכם שם הוא בונה מזבח.
במקום המגורים החדש, שכם.
יוצאת דינה בתו של יעקב לטיול קצר. שכם, בנו של המושל המקומי חמור, אונס אותה ומבקש לשאת אותה לאישה.
יעקב ששומע על המאורע ממתין לבניו הנמצאים בשדה וכשהם שבים, משתף אותם במתרחש.
כאשר חמור בא עם בנו, שכם, להציע נישואין לדינה, מערימים עליו קשיים ומסבירים לו כי הם יסכימו להצעת הנישואין אך ורק אם חמור, שכם וכל בני עירו ימולו את עצמם.
"לחרפה היא לנו להתחתן עם כאלו שאינם נימולים" הם מסבירים.
שכם וחמור עושים עבודת הסברה נפלאה ומשכנעים את כל בני העיר למול את עצמם, וביום השלישי לאחר המילה, היום הקשה ביותר, באים שמעון ולוי, והורגים את כל אנשי העיר ואת אחותם, דינה, לוקחים מבית שכם.
לאביהם הם מסבירים כי לא יכלו לעמוד מנגד ולראות את כבוד אחותם מחולל.
אלוקים מתגלה ליעקב ומצווה עליו לעלות לבית א-ל ולבנות לו מזבח.
יעקב מצווה על משפחתו להיטהר מכל האביזרים האליליים שלהם, וטומן אותם תחת העץ.
הם נוסעים, ופחד אלוקים נפל על כל הסובבים אותם ואיש לא העז לתוקפם.
דבורה, מינקת רבקה, מתה ונקברת תחת האלה.
אלוקים מתגלה אל יעקב ואומר לו כי שמו יקרא מהיום והלאה ישראל.
ומבטיח לו כי הוא יפרה וירבה וכי הארץ תינתן לבניו.
בדרך, ליד העיר אפרת, עומדת רחל ללדת מתוך קשיים גדולים.
דקות ספורות לפני הלידה המילדת מבשרת לה שעומד להולד לה בן – אך רחל לא הספיקה לראות ממנו נחת רב, שכן היא נפטרה מיד לאחר הלידה.
היא כינתה אותו "בן אוני" – בן צערי, אך יעקב קרא לו בנימין.
יצחק נפטר בגיל 180, ויעקב ועשו בניו קוברים אותו במערת המכפלה.
בסיום הפרשה מפרטת התורה את זרע עשו ואת המלכים שמלכו באדום.
**
המפגש עם עשיו,
מדוע החזרה לארץ ישראל הייתה חייבת לעבור דרך הפגישה הזו?
ההסבר לכך:
תפקידו של יעקב ושל בניו, עם ישראל, אינו מסתכם בקיום עצמי של התורה והמצוות.
מוטל עליהם להפיץ לכל יושבי תבל עקרונות מוסר וחסד המבוססים על אמונה בבורא, במטרה להפוך את העולם כולו לטוב יותר.
לפיכך, כאשר סיים יעקב את עבודת הבורא שלו בגלות – בעיר חרן – היה עליו לבדוק אם גם עשו אחיו, מלכם של הגויים – מוכן לקבל את עקרונות האמונה בבורא.
זו הייתה המטרה הרוחנית של המפגש – לראות אם הם יכולים דווקא בהיותו בדרכו חזרה לארץ ישראל. מדוע אכן החזרה לארץ ישראל הייתה חייבת לעבור דרך הפגישה הזו?
ההסבר לכך הוא שתפקידו של יעקב ושל בניו, עם ישראל, אינו מסתכם בקיום עצמי של התורה והמצוות. מוטל עליהם גם התפקיד להפיץ לכל יושבי תבל עקרונות מוסר וחסד המבוססים על אמונה בבורא, במטרה להפוך את העולם כולו לטוב יותר.
לפיכך כאשר סיים יעקב את עבודת הבורא שלו בגלות – בעיר חרן – היה עליו לבדוק אם גם עשו אחיו, מלכם של הגויים – מוכן לקבל את עקרונות האמונה בבורא. זו אפוא הייתה המטרה הרוחנית של המפגש – לראות אם הם יכולים לצעוד יחד לארץ ישראל ולקבל את מלכות הבורא בצורה מושלמת. יחד לארץ ישראל ולקבל את מלכות הבורא בצורה מושלמת.
שבת שלום.
תגובות