חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר, פרסמה את סקירת ההשקעה נטו בתושב בקרב עשר הערים העשירות והעניות בישראל, נכון לשנת 2016. מהנתונים עולה כי עיריית רעננה משקיעה 6,154 שקלים בתושב, מה שמציב אותה במקום השני בארץ, בהשקעה נטו בתושב, אחרי תל אביב.
בנוסף, נבדקה ההשקעה בתושב בתחומים שונים. בתחום החינוך נמצאת רעננה במקום השישי עם השקעה של 1,130 שקלים לתושב. הרצליה נמצאת בראש הרשימה בתחום החינוך עם עם השקעה של 1,238 שקלים וכפר סבא נמצאת במקום התשיעי עם 969 שקלים לתושב. גם בתחום התרבות מובילה הרצליה עם השקעה של 724 שקלים לתושב. רעננה נמצאת במקום הרביעי עם השקעה של 517 שקלים לתושב.
מהנתונים עולה כי הפערים בין ההשקעה של ערים עשירות לעניות גדול במאות אחוזים. תושב עולה לעירייה בממוצע בין אלפיים לשלושת אלפים שקלים בשנה. הערים העשירות משקיעות בתושב בין ארבעת אלפים לשבעת אלפים שקלים והערים העניות משקיעות עד אלף שקלים.
בחברת צ'מנסקי בן שחר אומרים כי ערים עשירות מושכות ומשמרות תושבים מרמה חברתית-כלכלית גבוהה וערים עניות מושכות ומשאירות תושבים מרמה חברתית-כלכלית נמוכה וכך נוצר אצלן "מעגל העוני". שלושה משתנים משפיעים על האפשרות של היישוב להשקיע בתושב: תעריפי הארנונה, היקף המ"ר של הנדל"ן המניב ושיעור הגבייה. אותם משתנים אינם בשליטתן של הרשויות בלבד, אלא בידי משרדי הממשלה, ולכן הרשויות כבולות ביכולת שלהן לנהל את עצמן בכלל ובעולם תחרותי בפרט. שיעור הגבייה, בעיקר מארנונה למגורים, יהיה גבוה יותר בערים בהם המאפיינים החברתיים-הכלכליים של התושבים גבוהים יותר, שיש באפשרותם לשלם יותר, וכך ערים עניות מוצאות את עצמן ב"מעגל העוני": מצד אחד ההשקעה הנמוכה בתושב אינה מצליחה לסייע להן למשוך אוכלוסייה "חזקה" יותר ומצד שני שיעור הגבייה הנמוך אינו מאפשר להגדיל את רמת ההשקעה בתושב .
