תגידו יפה מזל טוב לרעננה, שחוגגת השנה יום הולדת 95. קצת היסטוריה: בשנת 1922 הוקמה רעננה והוגדרה כמושבה חקלאית, בשנת 1936 היא הוכרה כמועצה מקומית, בשנת 1982 היא הוכרזה כעיר והשנה היא חוגגת את השנה ה-95 להיווסדה.
התושבים מברכים: חיים ברוידא, אהובה אלפרון, שניר שוקר, שני דימנט, עידו קפלן (עריכת וידיאו ירדן לוי)
רונית וינטראוב, סגנית ראש העירייה, היא דור שלישי ברעננה.“אני עוד נולדתי ברעננה המושבה”, מספרת וינטראוב, “סבא וסבתא שלי הגיעו לרעננה בשנת 1932. אחרי שהם עלו לארץ רוב משפחתי נספתה בשואה. אני תמיד אומרת שרעננה היא הקיום של המשפחה שלי. כשהייתי ילדה החלה תקופה בה התחילו להגיע הרבה אנשים לעיר, אנשים שגילו את הקסם הרענני. אני גדלתי במשק עזר ברחוב ארלוזורוב ובמשך תקופת הילדות יכולתי לראות ממש את המעבר של רעננה ממושבה לעיר. אם כשהייתי ילדה כל הבתים בעיר היו קטנים ובחצרות היו תרנגולים, בהתבגרותי ראיתי את הבתים הקטנים נעלמים ואת הבתים הגבוהים צומחים תחתיהם בתהליך שהוא טבעי בעיני. אני מאוד אוהבת את מה שקורה ברעננה בהווה וגם את כל תוכניותיה לעתיד”.
"אני תמיד אומרת שרעננה היא הקיום של המשפחה שלי". רונית וינטראוב. צילום: דוברות העירייה
נאווה מי-טל מנהלת מוזיאון ראשונים היא דור שלישי ברעננה וסבתא לנכדים שהם דור חמישי בעיר. “סבא שלי עלה לרעננה בשנת 1924 עם אישה ושלושה ילדים”, מספרת מי-טל, “הוא היה הבעלים של המאפיה הראשונה בעיר. אני גדלתי כאן, אני גרה פה, ילדי ונכדי פה. אני מאוד מחוברת לרעננה. הרבה שנים למדתי וגם לימדתי בבית הספר “מגד” שאימא שלי למדה בו שזה בית הספר הראשון שהוקם ברעננה. הייתי מורה ואחרי שפרשתי בשנת 1990 התחלתי לנהל את המוזיאון. בשנים האחרונות אני ממשיכה בניהול בהתנדבות כי מאוד חשובה לי המורשת”.
איזה זיכרונות יש לך מרעננה של פעם?
“ההשוואה בין אז להיום, איך אנחנו גדלנו ואיך הילדים שלנו והנכדים שלנו גדלים פה ופער הדורות הזה היא גדולה. פעם רעננה הייתה מושבה קטנה וחקלאית. כולם הכירו אחד את השני, עד היום אנחנו שומרים על יחסי קירבה וחברות. רעננה היום כבר גדלה והשתנתה באופי ויש בה המון אנשים. פעם העיר הייתה יותר ירוקה ועם בתים נמוכים, היום כל בית שנעלם הופך להיות בניין עם הרבה דיירים ופחות אפשר להכיר את האנשים. אנחנו, הוותיקים מאוד מאוחדים בקשר שבנינו עד היום ואנחנו שומרים עליו. כמובן שהילדות של הנכדים שלי שונה, הם מתקדמים יותר העיקר שלכולם טוב פה והם שמחים ברעננה. אני מאחלת לעיר שלי שתמשיך לפרוח ושהאנשים בה יישארו נחמדים ושיהיה כייף לגור פה”.
"אני מאחלת לעיר שתמשיך לפרוח:. נאווה מי-טל
בשנת 1957 נולד חבר מועצת העיר, חיים ברוידא, ברעננה זאת לאחר שהוריו הגיעו לעיר בשנת 1948 והתיישבו ברחוב רבוצקי. אביו של ברוידא פתח חנות לשעונים ותכשיטים והיה לצורף הראשון בעיר. כדי לשמור את הזכרונות מרעננה של פעם פתח ברוידא קבוצת פייסבוק בשם “רעננה המושבה” בה תושבי העיר הותיקים מעלים תמונות וזכרנות. “היתה לי ילדות נהדרת ברעננה”, מספר ברוידא, “אנחנו נולדנו במושבה קטנה בה אחד הכיר את השני. גדלנו בתוך סביבה מאוד חמה. היה לנו, לילדי העיר, כמה מרכזים בהם היינו מתקבצים, בתנועות הנוער “מכבי”, ב”מחנות העולים” או בתנועת הנוער “יבנה”. זאת הייתה תקופה שברעננה כל הבתים היו פתוחים ואנשים ישבו בחצרות. הייתה הוויה מאוד מיוחדת באווירה שאנחנו גדלנו בה, היינו מעגל שלם, לא משנה אם היית דתי או חילוני אחד הכיר את השני. אני חושב שהיום אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: רעננה לאן? רעננה היא עיר יפה ומטופחת ואנחנו צריכים לעצור רגע ולחשוב לאן אנחנו רוצים להתקדם ואיך לשמר את איכות החיים של העיר שלנו”.
"אני חושב שהיום אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו: רעננה לאן?". חיים ברוידא כילד
רוצים לברך? צלמו ושלחו לנו, שלחו לנו למייל [email protected]
עריכת וידיאו: ירדן לוי
