מאיה לסר וראש עיריית רעננה חיים ברוידא. צילום פרטי
מאיה לסר וראש עיריית רעננה חיים ברוידא. צילום פרטי

ההישג של מאיה לסר: ראיון ראשון עם ברוידא מאז הבחירות

לסר, חברת מועצת התלמידים והאחראית על עיתון בית הספר אריאל, ראיינה את חיים ברוידא לעיתון בית הספר. צומת השרון שמח לפרסם כאן את הראיון המצוין במלואו. לא נגענו

27.1.19 19:51

תלמידת כיתה ו' בבית הספר היסודי "אריאל", מאיה לסר בת ה-12, שמכהנת כחברת מועצת התלמידים וכאחראית על עיתון בית הספר, ראיינה את ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא לעיתון בית הספר. זהו הראיון הראשון של ברוידא מאז נבחר לראש העיר רעננה. בראיון אישי ומקיף, מספר ברוידא על המירוץ לראשות העיר, לא חוסך בביקורת שלו כלפי מערכת החינוך ומספר מה הוא מתכנן לחמש השנים הקרובות. צומת השרון שמח לפרסם כאן את הראיון במלואו.

איך ההרגשה להיות ראש עיר?

"אני נהנה מכל רגע. באתי לפה עם המון אנרגיות חיוביות, נולדתי ברעננה, יש לי המון מחויבות לרעננה, זה תפקיד מאוד בעל סמכות מצד אחד, ואחריות מצד שני, יש לך למעשה ניהול של עיר שלמה עם 85 אלף תושבים. וכל תושב יש צרכים ורצונות אחרים. -זה נשמע די קשה. – זה קשה, וצריך לאהוב את זה. אתגרים תמיד זה דבר טוב, וכן, אני לא פוחד מזה ואני מאוד נהנה מכל רגע."

מה גרם לך מלכתחילה לרצות לרוץ לראשות העיר? מה גרם לך לעשות זאת?​

"אני חושב שאנחנו נמצאים במציאות שבה אנשים צריכים לקחת אחריות. אחריות לא רק על העניין הפרטי שלהם, אלא על העניין הציבורי באופן כללי. באתי מהמקום הזה, אני רואה בזה תרמה לקהילה. אני כל השנים עבדתי במסגרת התנדבותית. ביקשתי את אמון הציבור, והציבור נתן לי את אמונו,ואני נמצא כאן ויושב כאן. אלו הסיבות."

האם זה פוגע בפרטיות שלך?

"כן, זה פוגע בפרטיות מאוד,ולא רק בשלי אלא גם בשל המשפחה שלי. כל מערכת הבחירות שהיתה היא מערכת בחירות שהיו בה הרבה הרבה דברים שלא אהבתי בה, כי אתה הופך להיות מעין רכוש הציבור, וכל אחד יכול להביע ביקורת, גם אם היא לא נכונה, וגם אם היא פוגענית, אבל כשאתה מקבל תפקיד מסוג זה, אתה צריך לקחת גם את הדברים האלה בחשבון. לקחתי אותם בחשבון, לא אהבתי הרבה דברים שנעשו פה, אבל בסופו של דבר המחויבות, או החשיפה, היא חלק מהמחיר שצריך לשלם. גם אתה וגם המשפחה שלך."

עכשיו כשנכנסת לראשות העיר, מה הדבר הראשון שברצונך לשנות?

"בעיקר, בעיקר, לגעת בנושא החינוך. לקחתי על עצמי את תיק החינוך, ואני חושב שהכל מתחיל ומסתיים בחינוך.אני רוצה להעביר פה מסרים, שאומרים שבכל ילד שנולד יש חוזקה שצריך לפתח אצלו. אני בא מהתפישה הזאת שאני אומר שאם ילד הוא כדורגלן טוב, או אם יש לו יכולות במוזיקה, או באומנות, בואו נפתח את הדבר הזה, וניתן לו מהכוח שיש לו, להגיע למקום, שבסופו של דבר, כשהוא יסיים י"ב כיתות ברעננה,הוא יצא עם חויית הצלחה.אני חושב שציונים זה טוב, אבל זה לא הכל.לכן גם כן יש לזה גם כן חשיבות מאוד מאוד מכרעת בתפישת העולם שלי, איך צריך להראות עולם החינוך החדשני, בעידן הטכנולוגיה החדשה."

רעננה זאת עיר עם הרבה דתיים, ולמרות זאת יש מעט אופציות לחטיבה ותיכון דתיים. בנוסף, אין אפשרות למגמות כמו אומנות ומוזיקה. בבתי ספר חילוניים יש את זה.

"אני מסכים איתך, יש פה הרבה דברים שבמידה מסויימת יש פערים לרעת מגזר אחד.זה חלק מהתפקיד שלי, לעשות את התיקונים,ואנחנו נלך לחשיבה קהילתית. הרעיון הוא,שאני היום יושב על הכיסא הזה, אני רוצה לערב את כל הקהילה בהחלטות.לא רק החלטות של אדם אחד,כי לא תמיד אדם אחד יודע את הכל. אבל נגבש פה תהליכים שבהם כל אחד יוכל להרגיש שהוא מקבל את מה שהוא רוצה. אני מאוד פלורליסט. אמנם אני לא בטוח שאפשר לפתוח כל סוג של בית ספר שאתה רוצה פה,אבל אני מאוד מאוד הולך על הגישה הזאת שבה אנחנו מאפשרים לכל אחד לקבל את מה שמגיע לו. אני יודע שיש בעיה עם התחום הזה של המגמות הדתיות שלא מקבלות את מה שאתם רוצים, יש פה גם מצד שני עניינים של תקציבים,אבל תמיד את דרך הביינים אפשר למצוא ושכל אחד יוכל ללמוד במסגרת שהוא, או הוריו רוצים"

באיזה בית ספר למדת בילדותך?

"למדתי בבית ספר מגד. בתקופתי למדנו ח' כיתות, מא' ועד ח',ואחר כך כשסיימנו פה הלכנו לבית ספר מקצועי. פעם, חשבו שילד צריך שיהיה לו מקצוע ביד. זה לא העידן של ההיטק לכן רוב רובנו פה ברעננה הלכנו לבתי ספר מקצועיים. רוב רובנו הלכנו לבתי ספר מקצועיים ללמוד מקצוע."

איך בתי הספר השתנו מאז שאתה למדת בעיר ובימינו?

"יש לי ביקורת על עולם החינוך. אני מסתכל היום על עולם הטלפון. פעם היה לנו טלפון ציבורי. היום לכולם יש טלפון, זאת אומרת שהעולם מתקדם.אבל מבחינת הבתי ספר, כאילו נשארנו במקום. אותה מסורת,אותה השיטה המסורתית. אני מאוד מאוד מאוד חושב שהסביבה שבה אנחנו חיים בתוך בתי הספר צריכה להיות חללים פתוחים אווירה הרבה הרבה יותר טובה, כל התשתיות האלה של הכיתה, שאתה יושב לפי שורות, אני בעד לשנות אותה. קראתי המון המון חומר,איך מלמדים היום בעולם בשיטות חדשניות .היום כל ילד הוא אינדוידואל, כל הוא יחידני. לכל ילד יש את הכשרונות שלו, ואותם צריך לפתח.לכן תפיסת העולם שלי זה לעשות חללים פתוחים עדיין בתוך מסגרות אבל החווית לימוד תהיה שונה לחלוטין, גם בצבעים, גם במראה,גם בגיר הלוח שהיו פעם, היום יש תשתיות שונות לגמרי,היום יש לוח מחיק, שאתה כותב… כן, אז אלו השינויים שאני רואה. אני נסעתי גם לבתי ספר בפינלנד,אני מדבר על שיטה שיש בפינלנד, אנחנו לא נצליח להגיע לרמה כמו של פינלנד, אין להם בעיות בטחוניות ותקציבים כמו שלנו יש ואנחנו משקיעים במערכות ביטחוניות, אבל אין שום ספק שכל בתי הספר צריכים להראות בצורה אחרת. פה, בתחום הזה, אגב, בכל העולם, אבל בישראל בעיקר, נשארנו כמו שלמדנו ב-1922 כשרעננה נוסדה.את זה צריך לשנות."

איך היית רוצה לראות את רעננה בעוד 5 שנים?

"את רעננה בעוד 5 שנים אני רוצה לראות ככה: הרבה יותר נקייה,מבחינת חזות העיר, שהתושבים נרתמים,החזקים שבהם, למען הקהילה החלשה יותר, שרעננה תהיה עיר שידברו עליה שיש לה עירייה שקופה,שהציבור יודע את כל מה שקורה בה, גם בנושא של תקציבים,שנוכל להביא אורחים מחו"ל, ונוכל להתגאות במערכת החינוך שלנו ובילדים שאנחנו מגדלים ומטפחים פה, אל העידן הבא, ובעיקר אני רוצה שיגידו שראש העיר חיים ברוידא שנכנס לראשות העיר לפני 5 שנים לא השתנה, נשאר אותו חיים ברוידא."

איך היית רוצה לראות את ביה"ס אריאל בעוד 5 שנים?

"בית ספר אריאל הוא בית ספר מצויין, גם יש בו המון פטריוטיות, הבעיה היא שהוא עמוס מאוד"

בית הספר שלנו מונה כ-800 תלמידים,ויש מעט שטח שאפשר לשחק בו בחוץ, איך לדעתך אפשר לשנות את המצב?

"צריך למצוא פיתרון. אני יושב על המדוכה בימים אלה .צריך למצוא איזה שהוא פתרון. יש כאלה שאומרים לבנות לגובה. אני אומר שלדחוס כל כך הרבה תלמידים זו לא השיטה הנכונה, אבל אני מזהה שבחשיבה הקודמת אף אחד לא חשב קדימה,וצריך את התהליכים האלה. אחת האפשרויות היא לייצר עוד בית ספר דתי, על אות מתכונת, באיזור אחר ברעננה, כדי שתהיה חלוקה שווה בינייהם.יש לנו בעיה ברעננה היום, שבאיזורים מסויימים הם אזורים שבהם יש אוכלוסייה עם ילדים צעירים, ולכן יש צורך בבתי ספר, לעומת זאת יש לנו בתי ספר שהם בתוך אוכלוסייה שהיא יותר מזדקנת, לכן הדלילות של הכיתות מאוד מאוד בולטת, לפעמים אנחנו מתקשים אפילו לפתוח כיתה, כי לא מגיעים למספר התלמידים הרצוי. לכן החשיבה היא חשיבה כוללנית של עיר שלמה, ואנחנו ננסה לייצר את הפיתרון שלא תהייו צפופים,אבל זה לא בהוקוס פוקוס."

לסיכום: האם יש לך איזה משהו שקשור לתפקיד שלך, או או לעיר שלנו, שיכול לעניין את התלמידים?

"מה שאני הולך לעשות זה להקים מעין מועצה של תלמידים. אני לא יודע את הפתרונות שאתם רוצים.תהיה פה מועצה של תלמידים שאני אבקש מהם לבוא ולחשוב לי מה הם רוצים שיעשו להם. אני יכול לשים לכם שולחנות פינג פונג ותגידו לי אנחנו לא רוצים פינג פונג. אני יכול לשים לכם משחקייה תגידו לי לא. הרוב הקובע צריכים לקבוע מה אתם רוצים לפי הצרכים שלכם.ואותה קבוצה שתשב על המדוכה תקבע מה הצרכים שלכם ואת הצרכים האלה אנחנו צריכים לספק לכם.זאת התורה שלי בכל הסיפור, אגב בתחום הספורט גם. נבוא נקים מועצה, אגב אני עומד להקים גם מועצה שתעסוק בדו-קיום שבין דתיים לחילוניים.אני חושב שמערכת הבחירות הזאת נגררה לתוך מציאות שאני לא כל כך אוהב, כי בכל זאת יש פה יחסים טובים בין דתיים לחילוניים. אמנם זה שוקע אחרי הבחירות, אבל זה לא צריך לעלות בפעם הבאה , ולכן תהיה מועצה שנראה איפה עובר הגבול הדק של אתה מפריע לי ואני מפריע לך, או אל תגרום לי לפגיעה ברגשות ואתה על תגרום לי לפגיעה ברגשות. והדברים האלה מאוד חשובים ברעננה."

"את יודעת שאני בא מעולם העיתונאות? אני הייתי בידיעות אחרונות 27 שנה, התחלתי כעיתונאי באזור השרון אחר כך הייתי כתב לענייני משטרה, אחר כך הייתי כתב וסיקרת את כל האינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון ואחר כך התמניתי לתפקיד ראש הכתבים של העיתון, שזה כבר תפקיד של בין שבעה אנשים שמנהלים את העיתון. זה היה בתקופה שהוא היה העיתון הגדול ביותר והמשפיע ביותר במדינת ישראל, אז גם את הדברים האלה אני מכיר את העולם הזה."

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר