במסעדה בוורשה, בעשרה חדרי מלון: הסדר המיוחד של חמש משפחות

“נשיר שירי פסח בשקט, כדי לא להפריע לסועדים האחרים”

משפחת קסוי-הטוני חוגגת במסעדה בוורשה

משפחת קסוי-הטוני. קרדיט: פרטי

מי: ענת קסוי-הטוני (57), מנהלת מכירות של פרויקטים נדל”ניים; יוסי הטוני (55), עיתונאי; ילדיהם טל בן 37 ועלמה בת 13. מתגוררים ברעננה.

איפה עושים את הסדר ועם מי: “נחגוג את ליל הסדר במסעדה פולנית בוורשה עם זוג חברים ושני ילדיהם”, אומרת ענת, “בחרנו לעשות את הסדר בחו”ל כדי לשנות אווירה וכדי שיוסי יתחבר לשורשיו הפולניים. לפני חודש קבענו. אלה חברים שאנחנו תמיד יוצאים איתם לחופשות בארץ. הם שאלו אם בא לנו לעשות את הסדר בחו”ל והסכמנו כי זה נראה לנו כמו שינוי מגניב ומרענן”.

למה דווקא שם: “בחרנו בוורשה כי שם עדיין לא ביקרנו”.

איך יתנהל הסדר ומה בתפריט: “את התפריט נראה כשנגיע למסעדה. זו מסעדה פולנית אותנטית מומלצת. נקרא קטעים מתוך ההגדה ונשיר שירי פסח בשקט, כדי לא להפריע לסועדים האחרים. רצינו להחביא את האפיקומן לילדים במסעדה אבל זה יכול להפריע קצת לאחרים, אז אולי נחכה עם זה למלון”.

מסורת משפחתית: “יש לנו מסורת אחת – לא לאכול מצות. אנחנו שונאים מצות”.

מה עושים למחרת: “אנחנו מתכננים לטייל בוורשה, לסייר בגטאות של העיר אבל לשלב בטיול גם פלז’ר כי אי אפשר רק לשבת בחושך ולסבול”.

“אנחנו מביאים לחבר’ה מצות שמורות עבודת יד. מאכל לרפואה”

משפחת בנישתי, עושה את הסדר בבית לוינשטיין

האחים בנישתי. צילום מיכאל איטח

מי: האחים לירז (44) וגיל (52) בנישתי, ילדיו של לירז: חנה (19), מנחם מנדל (14), חיה מושקה (12), יוסף (9) ואלישבע מלכה (6), וילדיו של גיל: אנאל (19) ומנחם מנדל (3). מתגוררים ברעננה.

איפה עושים את הסדר ועם מי: “עם הצוות של בית החולים לוינשטיין ועם המאושפזים במקום”, מספר לירז, “אנחנו מתנדבים כבר 22 שנים ברציפות במקום ועוזרים להכין את ליל הסדר לחולים. אנחנו רואים בזה מצווה לכל דבר. בדרך כלל יש בסדר שלנו בין 150 ל-200 סועדים”.

למה דווקא שם: “זה הכי קרוב לנו לבית. אנחנו מקיימים את הסדר כשליחים של הרבי מלובביץ’. זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות, שכל עם ישראל יישב יחד ושיהיה לחולים עם מי לקיים סדר, במיוחד לאנשים שנמצאים במקום כזה”.

איך יתנהל הסדר ומה בתפריט: “כמובן עם קריאה בהגדה ושירי החג. אנחנו נותנים לחולים להקריא מההגדה ולהשתתף בסדר עד כמה שאפשר. יהיה גם תפריט הכולל את כל המאכלים המסורתיים: מרק עם קניידלך, דגים, צלי ולשון בקר, תוספות שונות, מבחר סלטים, קינוחים, סלט פירות ושתייה כיד המלך”.

מסורת משפחתית: “אנחנו מביאים לחבר’ה בבית לוינשטיין מצות שמורות עגולות, עבודת יד. מאכל לרפואה”.

מה עושים למחרת: “אני רב בבית הכנסת ברחוב שלונסקי וצריך להיות עם הקהילה שלי, אז שנינו בעיקר מבלים את היום שלמחרת בבית הכנסת”.

“חשוב לי לעשות את הסדר לפי המסורת של ההורים”

משפחת אברהם חוגגת בבית

משפחת אברהם. צילום פרטי

מי: נצח אברהם (41), עצמאי בתחום החזקות המבנים; איה אברהם (42), עקרת בית; ילדיהם רועי (10), עידו (6.5) וטליה (5.5). מתגוררים בכפר סבא.

איפה עושים את הסדר ועם מי: נצח: “אנחנו עושים את הסדר אצלנו בבית, ומארחים כ-25 בני משפחה”.

למה דווקא שם: “כל שנה אנחנו מארחים אנשים, בדרך כלל את ההורים שלי והאחים שלי. השנה מצטרפים גם ההורים של אשתי, האחים והאחיות ובני הדודים של אשתי. אנחנו אוהבים לקיים את הסדר בבית כי לא כולם יודעים לעשות את הסדר כהלכתו. חשוב לי לעשות את הסדר באופן מסוים, על פי המסורת של ההורים, כשהאוכל הוא ביתי ומוכר לנו והאווירה נינוחה”.

איך יתנהל הסדר ומה בתפריט: “אני עורך את הסדר כהלכתו, קורא את ההגדה בסגנון התימני. השנה נספר גם חלק בסגנון ספרדי בגלל המשפחה של אשתי. כמובן שאצלנו הכל כהלכתו, כולל הסבה על הכריות לשמאל, התזת היין לחול בצלחת כשמקריאים את עשרת המכות וכמובן החבאת האפיקומן שמי שימצא אותו יקבל פרס כספי. בתפריט יש לנו מרק תימני עשיר, פרגיות ברוטב עם אורז ושקדים, דג סלומון ברוטב שזיפים ויין ובשר כבש עם תפוחי אדמה. אשתי, אמא שלה ואמא שלי מבשלות, כל אחת במטבח שלה, כדי שלא יהיו אי הבנות וריבים מיותרים”.

מסורת משפחתית: “אנחנו מקיימים את טקס הבכור, שבמהלכו הבן הבכור שלי שם עליו את הטלית, נוטל את האפיקומן ויוצא מהבית כאילו לכיוון ירושלים תוך שאנחנו מנסים לשכנע אותו להישאר. התחלתי את זה עם הבן שלי לפני כשנתיים. זה רגע מאוד משעשע במהלך הסדר כי כולם מתחילים עם ‘רגע, לאן אתה הולך’, ‘תישאר איתנו’. אחרי שאנחנו משכנעים אותו הוא חוזר למקומו”.

מה עושים למחרת: “בדרך כלל אם החג יוצא ביום חול אז עושים על האש, כמובן. השנה החג יוצא בשבת אז אנחנו עורכים ארוחת בוקר שבה יהיו פיתות עם ביצה וסחוג וחמאה. מכיוון שאנחנו שומרי מסורת אנחנו נשארים בבית ובקרבתו במשך כל החג”.

“אנחנו תופסים 20 אחוז מהמלון”

משפחת ניסים עושה את הסדר באילת

מימין שמוליק, ניסים, פנחס מנטין והבן שלו בני מנטין עם הסלסלה של פסח בפסח שנה שעברה

מי: משפחת ניסים מהרצליה. שמוליק, בן 45, עובד בשיפוצים ובעבודות אלומיניום; אורנה, בת 40, עובדת במחסנים של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, וארבעת ילדיהם: שחר (14.5), דניאל (13) אליה (7) והראל (3).

איפה עושים את הסדר ועם מי: “השנה אנחנו נחגוג את הסדר בפעם הראשונה במלון בי הוטל באילת, אחרי יותר מ-30 שנה שאנחנו חוגגים בבית של דוד פנחס מנטין ואשתו עליזה, מהצד של אמא שלי. הזמנו 10 חדרים, חלקם כפולים”, מספר שמוליק, “הכי צעיר בסדר הוא בן חצי שנה והכי מבוגר בן 71. אנחנו נהיה כ-40 איש. דוד פנחס מנטין, בן 71, ואשתו עליזה, בת 68, הבן שלהם יוסי מנטין, בן 30, ואשתו שירן, בת 33, ולהם יש ילד אחד; עוד בן שלהם בני מנטין, בן 35, ואשתו קמילה, בת 30, עם שני הילדים שלהם, אחותי אילנית קזן, בת 40, ובעלה יגאל, בן 40, עם שלושת הילדים שלהם; אחי נתנאל ניסים, בן 31 ואשתו קורל, בת 28, ושלושת הילדים שלהם; אחותי קרן שרעבי, בת 35, ובעלה טלאור, בן 35, עם שני הילדים שלהם, ועוד שתיים-שלוש משפחות. אנחנו תופסים 20 אחוז מהמלון”.

למה דווקא שם: “השנה הצעתי בספונטניות למשפחה שנעשה במלון באילת. כל השנים עשינו בבית של דוד שלי פנחס ואשתו עליזה. עכשיו יש הרבה ילדים קטנים וזה יותר קשה, וגם הדודים שלי אנשים מבוגרים וזה לא קל להם לארח כמו בעבר. פנחס עושה תמיד בבית ולא מוכן לוותר. אמרנו לו שמה כבר יכול להיות רע? הכי חשוב שכולנו ביחד וזו ממש חופשה. בחרנו בבית המלון הזה בגלל המחיר שהוא שקול ובאמצע, לא יקר ולא זול, והמקום עבר שיפוץ השנה והוא משודרג ומסודר. אנחנו הולכים למלון בעיקר בשביל הילדים והאווירה של החופשה וגם בשביל החוויה האישית שלנו”.

איך הסדר יתנהל ומה בתפריט: “כשהצעתי את הרעיון של לעשות את הסדר במלון למשפחה הם ישר שאלו אותי ‘מה יהיה עם האוכל?’ אמרתי שיש תפריט למלון ושנראה מה הם מציעים. בסוף אפילו לא בדקנו את התפריט. אנחנו צריכים לברר אם במלון מכינים חריימה לחג ואם לא יכינו, דודה עליזה מתכננת לקנות דגים טריים באילת ונעשה לחג חריימה, המאכל האהוב על המשפחה. החריימה חשוב לנו, עם כל השאר כבר נסתדר. אנחנו מתכננים לשבת בערך עשר משפחות ביחד ונדמיין שהמלון של דוד פנחס האגדי, שלא עזב את הבית מעל 40 שנה”.

מסורת משפחתית: “כל שנה אנחנו קונים במשפחה זרוע יותר גדולה של עוף. בשנה שעברה קנינו של קילו וחצי. אני לא חושב שאפשר למצוא זרוע יותר גדולה מזו. חובה לאכול מהזרוע לפחות חתיכה קטנה. אנחנו גם עושים מעין טקס שבו אנחנו שרים ‘וואחד ז’דיד, וואחד ז’דיד’, חד גדיא בערבית, ומעבירים את סלסלה עם כל המטעמים של פסח, כמו חרוסת, חסה, זרוע והאפיקומן, מעל הראש של כל בן משפחה ומברכים אותו. רק אחרי שעברנו מעל הראשים של כולם אנחנו מוציאים את האפיקומן ומחביאים אותו”.

מה עושים למחרת: “למחרת דוד פנחס ואני נלך קודם כל לים בשש בבוקר. כל פעם כשאנחנו באילת בחופש, זה מה שאנחנו עושים. אחר כך נלך עם הילדים לבריכה, לקניון ולאטרקציות כמו החלקרח ונשוט בסירות. לקחנו גם מלון עם הכל כלול – זה יותר נוח עם הילדים. במוצאי שבת ניסע הביתה ונתחיל להתכונן למימונה שאנחנו מארגנים”.

“מאז שאנחנו גרים בארה”ב אנחנו עושים פסח די אשכנזי”

משפחת בורשטיין, חוגגת בביתה שבלוס אנג’לס

משפחת בורשטיין מימין-אדם,פיטר,ארי,אלה,כרמית,מיה, מייק,ציונה

מי: משפחת בורשטיין. מתגוררים בלוס אנג’לס, תושבי הרצליה לשעבר. פיטר, בן 50, סוכן ביטוח; כרמית, בת 46, מורה לעברית ומרצה להוראת עברית; שלושת ילדיהם: מיה, (12), התאומים ארי ואלה (7). המשפחה מתגוררת בלוס אנג’לס כבר 15 שנה. פיטר נולד בניו יורק, עבר לגור ברמת השרון בגיל 4 עד גיל 12 ואז המשפחה חזרה לחיות בארצות הברית. הוא חזר בגיל 28 להתגורר בהרצליה עם אשתו ובגיל 35 הם עברו ללוס אנג’לס ומאז הם שם.

איפה עושים את הסדר ועם מי: “אנחנו עושים את הסדר בבית שלנו, עם אבא שלי, מייק בורשטיין, בן 73, אשתו ציונה, בת 68, אח שלי אדם, בן 47, חברה שלו דניאל, בת 47, והילדים שלנו – מיה, ארי ואלה”, מספר פיטר.

למה דווקא שם: “פעם היה יוצא לנו לבוא לארץ לעשות את פסח, וזה היה מאוד כיף לילדים, אבל זה יוצא לנו יקר בשביל חמש נפשות כשכרטיס עולה 1,400 דולר לפחות ואנחנו באים רק לשבוע. אנחנו מעדיפים לבוא בקיץ לחודש ואז ההוצאות שלנו הן בעיקר על כרטיסי הטיסה”.

איך הסדר יתנהל ומה בתפריט: “אני אמנם נשוי לתימנייה, אבל מאז שאנחנו גרים בארצות הברית אנחנו עושים פסח די אשכנזי עם גפילטעפיש, מרק עם קניידלך, עוף אפוי, חזה בקר, חרוסת, כבד קצוץ ופירה וכמובן סלטים, כמו סלט ביצים וסלט מיונז עם תפוחי אדמה. השנה אני מבשל את כל המטעמים לחג. אחי מכין קינוח ממתכון של סבתא שלי ז”ל, מצות מושרות בחלב עם ממרח שוקולד, ואשתי אחראית על עיצוב השולחן. היא קנתה צפרדעים מפלסטיק לקשט אותו.

“כשגרנו בארץ היינו עושים אצל המשפחה של אשתי והייתי עוזר בהכנת פיתות כשרות לפסח בטאבון. אמא שלה היתה עושה מרק תיש בסגנון של מרק תימני צהוב, עם אותם תבלינים אבל עם בשר תיש. אנחנו די דבקים במסורת ושומרים את הפסח ואת הכשרות כדי להעביר גם לילדים את המסורת. הם גם הולכים לבית ספר יהודי שגם בו הם סופגים את המסורת. אנחנו לא עושים את הגרסה של ארבע שעות של הסדר, אלא גרסה מקוצרת של שעתיים בגלל הילדים הקטנים, אבל אנחנו עוברים על כל החלקים החשובים ומסבירים. אבא שלי מכין את הכבד קצוץ".

מסורת משפחתית: “יש איזה סרט שנעשה על כל הסיפור של פסח – נסיך מצרים, ואנחנו רואים אותו כל שנה עם הילדים. כמובן שאנחנו נחביא את האפיקומן, והילדים כבר הכינו רשימות מה הם רוצים אם הם ימצאו אותו. אני זוכר שבתור ילד זכיתי במאה לירות”.

מה עושים למחרת: “אנחנו נחים. זה זמן של המשפחה ביחד. אנחנו לרוב מבלים עם אבא שלי ואשתו ועם חברים. לפעמים לילדים יש פליידייט שאנחנו קובעים מראש. אנחנו גם מטיילים ויוצאים לפיקניקים בפארקים. יש בלוס אנג’לס פארקים מאוד יפים ומטופחים. יש פארק שאנחנו מאוד אוהבים ללכת אליו ובתוך הפארק יש מעין מתחם פנימי שלא הרבה אנשים מכירים, כך שזה יותר אקסקלוסיבי, וזה ממש נחמד”.