עקיבא איסרליש, בן 64 מרעננה, גדל כל חייו במשפחה שביקשה לכבד את ערכי המסורת, אך הוא עצמו לא מצא מפלט בדת עד שאביו נפטר. איסרליש מספר כי היה נער חילוני לכל הדעות, עד שהטרגדיה המשפחתית ושיעורי התורה הובילו אותו למצוא את אמונתו.
“לפני מות אבי, הייתי נער חילוני”, מספר איסרליש, “אני זוכר את עצמי שהייתי הולך בימי שישי בערב לראות את משחקי מכבי תל אביב בכדורסל, עוד בתקופת חיים שטרקמן ובוב מקמהון. ולמחרת, יום שבת, הייתי הולך לבלומפילד כדי לראות את בית”ר תל אביב ואת כוכביה. בערבי שישי הייתי גם עובד כתקליטן בבית החייל במסיבות שחרור. אבי, שאיבד את כל משפחתו בשואה, היה מאז שאני זוכר אותו במשבר אמונה גדול. לא פשוט לאבד משפחה. מחד, הוא ניסה לשמר את המסורת – קידוש וחגים, אבל מאידך הוא נסע וכתב בשבת. הוא תמיד אמר לי לא לשכוח את המסורת היפה שלנו. כשהייתי בן 16 הוא נפטר. אני זוכר שבכלל לא חשבתי לקום בבוקר, ללכתלבית הכנסת ולהגיד קדיש”.
ומה השתנה?
“בגלל אמי עליה השלום, שהייתה קרובה למסורת והשפיעה עלי, התחלתי ללכת לבית הכנסת של הרב שלמה גורן ז”ל, שקירב אותי מהר מאוד ליהדות ולמסורת. אחרי הצבא הייתי צריך לקבל החלטה, מה הולך להיות איתי. או ללכת לכיוון הדתי, קרי – להכיר חברה דתיה, או להישאר כמו שאני. קיבלתי החלטה ללכת לכיוון הדת. הבנתי שאני רוצה להקים בית יהודי נאמן בארץ ישראל. להתחתן עם בחורה דתיה, לחבוש כיפה ועם הזמן אפילו ציצית. כבר חשבתי על איזה ילדים אני רוצה לגדל – החלטתי לגדל ילדים דתיים. הקמתי בית יהודי ברעננה, שלושת ילדי התחנכו בישיבות תיכוניות, במכינות צבאיות וכולם שירתו ביחידות קרביות ועד היום עושים מילואים”.
מה אתה זוכר מהרב?
“הוא היה גאון. אלוף בצה”ל. הייתה כלפיו יראת כבוד. הוא קירב אותי לדת, הזמין אותי לעשות ליל סדר, הזמין אותי אליו הביתה, הוא גידל אותי. כשמחבקים אותך חזק, אתה לא יכול להשתחרר. אני זוכר שבאתי לסוכה שלו, ומחוץ לסוכה שלו עמדו גולדה ורבין, והוא הכניס אותי לפניהם. כולם היו באים אליו כדי לקבל כבוד. היה לו מעמד גדול מאוד. הוא היה רב יוצא מן הכלל ואהב אותי אהבת נפש. הכיפה שלי היא בזכותו, המסורת בזכותו. הוא הזמין אותי לחתונות, לשמחות. הוא גם חיתן אותי, וארגן לי שבת חתן. כולם אהבו אותו, העריצו אותו”.
איסרליש עובד כסגן המפקח הכללי לענייני ביקורת במשרד ראש הממשלה. אבל תקופת החגים היא משמעותית עבורו במיוחד מכיוון שבזמנו הפנוי איסרליש מכהן כיו”ר קרן הצדקה של בית הכנסת “משכן אורי”, ומעניק סיוע למאות משפחות בשנה.
“כבר בחודש אלול, עם תקיעת השופר, אני מתחיל להתרגש מהחגים”, הוא מספר, “אני מתחיל להתרגש מבתי כנסת הומי האדם, הלבושים בלבן, הרגשת הקדושה באוויר. הארוחות המשפחתיות בראש השנה עושות לי טוב ואני מחכה להן בקוצר רוח. אני גאה להמשיך את מסורת אבותינו, כי בלי עבר אין עתיד, ומי שבז לעברו, ההווה שלו דל והעתיד שלו לוט בערפל. העזרה לזולת והאהבה לאחר, והקרן שבראשה אני עומד, כל אלה הם חלק מדרך החיים שלי, שבראשה עומדת האמרה – ‘ואהבת לרעך כמוך’”.
איך נראו החגים כשהיית חילוני לעומת אלה שאחרי החזרה בתשובה?
“לפני שחזרתי בתשובה הייתי הולך בראש השנה עם אבי לבית הכנסת של הרב גורן, ברוב התפילות הייתי יוצא החוצה עם החבר’ה החילונים, היינו יושבים על הברזלים בחוץ. לא הייתה לי את המשיכה לתפילות, את האמונה. היינו באים הביתה, אני אפילו לא זוכר אם עשינו את כל ברכות החג. כשהתחתנתי, הכל השתנה. אני כבר עכשיו מתרגש לקראת החגים. הולך בבוקר, שומע תקיעת שופר. הילדים שלי מחכים לבוא איתי לבית הכנסת. כולנו באים הביתה, שרים שירי חג. הכל השתנה. זה יותר אמונה, יותר מקום לדת. אז זה היה יותר מסורתי. היום זה דתי לפי ההלכה. הרי לא למדתי בבית ספר דתי, אז איך יכולתי לדעת בכלל את ההלכה? כשחזרתי בתשובה, התחלתי ללכת לשיעורים, וכך למדתי. בחודש אלול אני מנסה לעשות כמה שיותר מצוות, להרבות אהבה בין אדם לחברו, גם בעצמי וגם דרך הקרן, והנחלתי את זה למשפחה. אני הולך לבקר את כל המתפללים של בית הכנסת שאינם חשים בטוב או חולים”.
ומה בכיפור?
“אני מאוד מתרגש, מרגיש את הקדושה באוויר, פוחד מהיום הזה. מגיע בזמן לתפילה עם הילדים, מתפלל, כמעט לא עוזב את בית הכנסת, מלבד ההפסקה הגדולה. במוצאי כיפור, אני כבר מתחיל לבנות את הסוכה על המרפסת, ואם יש אנשים שצריכים עזרה בסוכות, אנחנו הולכים ועוזרים להם. פעם, במוצאי כיפור היינו הולכים לשחק כדורגל או כדורסל, היינו מאוד חילוניים. כיום, יום כיפור מבחינתי הוא בקדושה, בטהרה, בארוחה המפסקת. יש בי התעלות רוחנית בלתי רגילה. אני מרגיש סיפוק יוצא מן הכלל. יעידו על כך חבריי לבית הכנסת. כשהחזן שר, אני שר איתו, עוזר בתפילות. אני נושם את זה, אוהב את זה, חי את זה. כשבאים חילונים לבית הכנסת, אני משתדל שהם ישבו לידי ואעזור ואסייע להם כמו שעזרו לי לפני שחזרתי בתשובה”.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
