בין אלפי האנשים שהגיעו ביום שלישי האחרון לאולם מקבלי הפנים בנמל התעופה בן גוריון, עמדה קבוצה אחת שהתרגשה במיוחד: בני משפחתו של חנוך וובו, צעיר בן 21 מאתיופיה, חיכו לראותו בפעם הראשונה מזה כעשור וחצי. וובו, לאחר מאבק ארוך, הגיע מאדיס אבבה שבאתיופיה, כדי ללמוד במשך שנה אחת בישיבה הרעננית "בינות". בין בני משפחתו וחבריו, חיכה לו בנתב"ג גם רב הישיבה, חיים רטיג, שעזר להביא אותו ארצה בעזרת ויזת סטודנט.
וובו הוא אחד מאלפי בני הפלשמורה באתיופיה, שממתינים מזה שנים רבות לעלות לארץ, אך הממשלה לא מאשרת את העלאתם ארצה. למרות שממשלת ישראל לא מאשרת לו לעלות לו לעלות ארצה, היא אישרה לחלק מבני משפחתו, בין היתר לסבתו ודודיו לעלות לישראל, לפני כמעט שני עשורים. ביום שלישי האחרון, בני משפחתו התאחדו איתו, לאחר שלא ראו אותו כחמש עשרה שנים.
"באיזשהו שלב המדינה קבעה, 'עד כאן אנחנו מעלים', ומשום מה יהודים רבים שהיו שם פשוט נשארו שם", אומר הרב חיים רטיג, שהקים את ישיבת בינות ועומד בראשה בשמונה עשרה השנים האחרונות, "זה לא קשור ליהדות שלהם. הרי כולם יעבור גיור לחומרה בכל מקרה. הם מוכנים, הם רוצים. זאת לא בעיה דתית. עובדה שהרבה מהפעילים שעובדים למען ההעלאה שלהם לארץ, הם פעילים דתיים. הרי איך זה הגיוני שחלק מהמשפחה של חנוך עלתה לארץ וחלק לא?".
איך חנוך הגיע אלייך?
"יש קהילת פעילים, גם דתיים וגם חילונים, שפועלים כדי לקשר בין הקהילה באתיופיה שהמדינה מסרבת לעלות לבין ישיבות ואזרחים ישראלים שרוצים לעזור להם להגיע לארץ. חנוך הגיע אליי כדי ללמוד בישיבה, ולהכיר את הארץ. הם חולמים על הארץ הזאת המון שנים. אני לא אצליח לפתור את הבעיה של כולם, אבל למי שאני יכול לעזור, אעזור. האנשים האלה שחיים שם, חולמים לבוא, ללמוד בארץ, לטייל כאן. זה מחבר אותם לציונות".
איך חנוך הגיב כשאספתם אותו משדה התעופה?
"הוא מאוד התרגש. בגלל שעיכבו אותו מספר שעות, סבתא שלו שחיכתה לו בשדה התעופה, הייתה צריכה לחזור הביתה לבאר שבע בגלל השעה המאוחרת. הוא מאוד שמח לחוות את הארץ, וגם הזמן הספור שהוא כאן, נותן לו המון".
חנוך וובו נוחת בישראל בפעם הראשונה.
חנוך וובו נוחת בישראל בפעם הראשונה.
זאת הפעם הראשונה שעזרת לבני העדה להגיע לארץ?
"לא, בעיקרון משרד הפנים נותן לחלקם ויזת תייר, שנותנת להם שלושה חודשי שהות כאן, שאני מנסה להאריך אותה לויזת סטודנט שמקנה להם אפשרות להישאר כאן שנה. חנוך למשל, קיבל ויזת סטודנט מההתחלה, מה שנותן לו אופציה להישאר כאן שנה. מלבד חנוך, נמצאים אצלי שניים מבני העדה, שנמצאים במצב דומה".
למה הנושא הזה כל כך חשוב לך?
"נולדתי בקריית שמונה. הנושא החברתי תמיד בער בעצמותיי. גם כשהייתי שם, עשינו פעילויות חברתיות, קהילתיות. מלבד הנושא הזה, אנחנו פועלים ברעננה לצד מחלקת הרווחה ברעננה בנושאים של שכנות טובה ולחיזוק הקהילה ברעננה. באופן כללי, דברים לא צודקים מפריעים לי מאוד".
חנוך עצמו אמנם עדיין לא למד עברית שוטפת, אך בראיון ל-"צומת השרון", הוא מדבר מלבו על העליה לארץ ישראל, וגם מילים מעטות מספיקות להעביר את התחושה החזקה שלו. "אני מאוד מתרגש, ברוך השם", אומר חנוך, "להיות בישראל זה חלום. אני מאוד שמח לראות את המשפחה שלי. אני רוצה להיות כאן להרבה זמן. אני מחכה עשרים ואחד שנה. אני לא מאמין שאני בישראל. אני רוצה לבקר בכותל המערבי, ובכל הארץ. אני ממש מתרגש".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
