רעננים רבים שנוסעים על כביש עוקף גבעת ח"ן, נתקלים לא פעם בחממת "התות והפרח", משק מקומי שמוכר סחורה טרייה של ירקות ופירות ומתמחה בגידול תותים. אך בקרוב, יכול מאוד להיות שאותה החממה תיעלם, לאחר שהממשלה הודיעה כי תאפשר לראשונה ייבוא תותים מרצועת עזה, בשורה שהתקבלה בזעם בקרב חקלאי התותים, שהתלוננו כי התחרות תחסל את הענף בארץ.
רונן ברקאי בן ה-56, דור שלישי במושב גבעת ח"ן, מנהל את "התות והפרח", משק שעבר מספר גלגולים מאז שסבו הקים אותו בשנת 1933. "אבא שלי היה בן ממשיך, ואני בן ממשיך שלו", מספר ברקאי, "את התותים התחלנו לגדל כשהשתחררתי מהצבא. המשק שלנו בבסיס שלו היה בנוי על משק משפחתי, שגידל תפוחי אדמה, גזרים וביצים למאכל, ולול פטם של עופות. כיום המשק עובד בחורף אך ורק בגידול תות שדה, ובקיץ מגדל כרוב, עגבנייה ועגבניית שרי. התוצרת של הקיץ הולכת לשווקים הסיטונאים בכל הארץ, והתוצרת של התות הולכת לרשת שופרסל ולחנויות באזור השרון".
רונן ברקאי ואביו יעקב ז"ל. צילום פרטי
איך ההחלטה לייבא תותים מעזה השפיעה עליכם?
"תות שדה זה גידול שהוא עתיר כוח עבודה. אנחנו מגדלים אותו עם המון עובדים ובהמון עבודת ידיים והשקעה פרטנית ביחס לגידולים אחרים. זה גידול שעולה לנו יותר, ואז המחיר שלו גבוה יותר בשוק. בדרך לא דרך נכנס תות מעזה לארץ כבר הרבה שנים, גם בלי היתר הייבוא הרשמי שניתן לאחרונה. העלויות בעזה לגדל את התותים נמוכות בצורה משמעותית לעומתנו, אין לנו צ'אנס להתחרות איתם. אבל כל עוד זה באופן לא חוקי, אפשר לפקח על זה ולעצור את זה. ברגע שזה נהיה רשמי, הנזק הרבה יותר גדול. אם יתחילו להכניס תותים מעזה, אנחנו לא נוכל להמשיך לגדל. יש כמאה מגדלי תות בארץ, וכולם ייעלמו".
"יש כמאה מגדלי תות בארץ, וכולם ייעלמו". רונן ברקאי. צילום פרטי
מה ההבדל בין התותים שלהם לשלכם?
"התות הישראלי עבר מהפכה. פעם היו מגדלים תותים עם המון ריסוסים, והתות היה גידול שלא היה כמעט בפיקוח בכלל ויצא לו שם רע כפרי מרוסס. כיום הוא אחד הפירות הכי נקיים שיש, ועובר הדברה ביולוגית מורכבת. למיטב ידיעתי, בעזה אין להם את ההדברה הביולוגית ואת הפיקוח שיש לנו. אני לא יודע עם איזה מים הם משקים ומה הם מרססים על התותים"
טענותיו של ברקאי לא מסתיימות בהחלטה האחרונה של הממשלה לייבא תותים מהרצועה. הוא מספר כבר כי במשך שנים, חלה התדרדרות קשה מאוד בענף החקלאות, שהפכה אותו לפסימי. "בהומור אני אגיד שהמצב משתפר לרעה", צוחק ברקאי בעצב, "העלויות שלנו מבחינת היטלים, אגרות והוצאות גם על עובדים וגם על מים לדוגמא, עלו מאוד. בשנים האחרונות, אנחנו די מוכרים במחירי עלות מינוס את התוצרת שלנו. פעם, השיטה הייתה שבכל תקופה יש איזו עונה או חודש שאתה תופס, שבגלל שיש היצע נמוך בשוק, המחירים שלך יכולים להיות גבוהים יותר ואז אתה מתקן את ההפסדים של העונות הקודמות. היום, כשהחודש או העונה הזאת מגיעים, אז מביאים לנו ייבוא של תוצרת ממדינות כמו ירדן, וההיצע נשאר זהה. יש לך ייבוא מוגבר, אתה נמצא רק בהפסדים".
שדה התותים של רונן ברקאי. צילום פרטי
מה השתנה בענף השנים האחרונות?
"השוק החקלאי בישראל היה בנוי בעבר על ייצוא. רוב התוצרת שלנו הלכה לייצוא, וזה הלך וקטן. אנשים צמצמו, והרבה חקלאים נעלמו. היום הגיל הממוצע של החקלאים עומד על 60. הייצוא הולך ומצטמצם לגמרי, כי התחרות שלנו היא מול אירופה ומדינות כמו מצרים ומרוקו. במקום שוק ייצוא, היום אנחנו בשוק מקומי, בו הסחורה מיועדת רק לתושבי ישראל. העלויות וההוצאות שלנו התייקרו מאוד, אנחנו לא יכולים להתחרות מול מדינות כמו מרוקו ומצרים. גם עלויות ההובלה עלו מאוד, גם השקל התחזק אז הרווחים שלנו בייצוא נמוכים יותר בהשוואה למדינות אחרות. אם פעם הייתי מייצא לאנגליה וליש"ט היה 8 שקלים, היום ליש"ט הוא 4.5 שקלים, אז אני מרוויח כמעט חצי"
רונן ברקאי ובניו. צילום פרטי
היית ממליץ לילדים שלך להפוך לחקלאים?
"שני הבנים שלי אחרי צבא והם עובדים איתי, אבל אני מאוד מתלבט אם להכניס אותם לעסק לטווח הרחוק כי זה עסק בעייתי מאוד. הבעיה היא במדיניות של הממשלה, שכנראה חושבת שלא צריך יותר את החקלאות בארץ, שאפשר לוותר עליה. כן, זה עצוב".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
משפחת ברקאי, היא ארץ ישראל היפה והטובה.
רונן מהצעירים שבחבורה הוא מהגדולים שבמגדלי התות, כל מילה שלו זהב.
מי שרוכש תותים אצל רונן, מרגש בטעם התותים את העמל הרב המושקע בהם.