בגיל 17, כשמרבית בני גילו עסוקים בלימודים, בבגרויות ובתוכניות לקראת הגיוס, גילעד גרשון כבר עושה את צעדיו הראשונים בקריירה מוזיקלית ומכוון רחוק. גרשון, מוזיקאי, זמר, פרפורמר ומפיק ישראלי, משלב ביצירתו פופ, דיסקו, R&B ופאנק, וכעת הוא משחרר את סינגל הבכורה שלו באנגלית, "Lady Hollywood".
לרגל יציאת הסינגל שוחחנו איתו על תחילת הדרך בגיל צעיר, הסיפור שמאחורי השיר, ההשפעות המוזיקליות והחלום להגיע עם המוזיקה שלו גם לקהל הבינלאומי.
בגיל 17 אתה משחרר את סינגל הבכורה שלך באנגלית. איך זה מרגיש לצאת לדרך מוזיקלית כבר בגיל כזה?
"זה מרגש בצורה שקשה להסביר. החיים שלי השתנו ב־180 מעלות. למרות שזו דרך שדורשת המון עבודה, במיוחד בתהליך ההפקה, זו ללא ספק ההרפתקה הכי מטורפת וכיפית שחוויתי בחיי.
"אני כותב ומלחין שירים עוד לפני הבר מצווה, וכשהתחלתי למצוא את הקול שלי ולגלות את היכולות המוזיקליות שלי, הבנתי שמוזיקה היא הייעוד שלי. הבנתי שאני לא יכול להשאיר את השירים שלי קבורים במגירה – או במקרה שלי, בפתקים בטלפון.
"בשנים האחרונות הבנתי שדרך המוזיקה והיצירה אני יכול לתרום לעולם בצורה הכי משמעותית שאני מסוגל. וכשאני רואה את ההשפעה של השירים שלי על אנשים, התחושה הזאת רק מתחזקת. בין אם אלה הדמעות של המורות בטקסי יום הזיכרון בבית הספר, שבו אני מנגן ושר, ובין אם אלה הרגעים באולפן של אייל מזיג, כשאני רואה את השירים שלי מצליחים לרגש כמה מהשמות הגדולים במוזיקה הישראלית.
"זה בהחלט מאתגר לשלב קריירה מוזיקלית עם חיי התיכון, אבל מבחינתי זה שווה הכול. כשראיתי את החיוך על הפנים של אבי סינגולדה בזמן שניגן את Lady Hollywood, ידעתי שאני נמצא בדיוק במקום שבו אני צריך להיות".
מה עומד מאחורי "Lady Hollywood", ומה גרם לך לכתוב דווקא על עולם ההיכרויות של בני גילך?
"מאחורי Lady Hollywood עומדת חוויה שחוויתי בגיל 15, כשיצאתי בפעם הראשונה למסיבה עם חברים בתל אביב. עולם הקשרים הרגעיים היה לי זר ומוזר. כרומנטיקן קלישאתי, התקשיתי לראות חברים קרובים מוצאים אהבה זמנית וחסרת עומק – סיפור אהבה שמתחיל ונגמר באותו לילה על רחבת הריקודים.
"כשחזרתי הביתה כתבתי את השיר, כולל הבייסליין הגרובי, האקורדים, המלודיות והמילים. דמיינתי מה היה קורה אם רומנטיקן כמוני היה פוגש שם מישהי שמוצאת חן בעיניו, אבל חושש שמבחינתה הוא רק עוד רומן זמני.
"בשיר יש שלוש בחורות שונות, כי Lady Hollywood היא לא אישה אחת – היא אישיות. זה לילה בלתי נשכח, מישהי בלתי נשכחת ואהבה שנראית אמיתית – אבל בעצם היא מזויפת. היא הוליווד".
אתה מכוון לסאונד בינלאומי. מה החלום הגדול שלך ואיפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני מאמין גדול בשילובים. אני שילוב של ישראל ואמריקה. Lady Hollywood זה שילוב של דיסקו אייטיז ופופ מיינסטרים. אני אוהב לשלב תרבויות וסגנונות שונים כי הם חלק ממה שמאפיין אותי.
"אני כותב באנגלית כי גדלתי עם אמריקאים, וזאת השפה שבה הכי נוח לי להביע את עצמי. באותה הנשימה, אני ישראלי ואני כותב מנקודת המבט של נער ישראלי שחי במדינת ישראל. זה ז'אנר שאין לו מספיק ייצוג במוזיקה הישראלית, ואני מקווה להמשיך לייצג אותו ולהסב לו כבוד.
"החלום הגדול שלי הוא לשמח אנשים מכל העולם עם המוזיקה שלי, שאני באמת מאמין שהיא מדברת למיליוני אנשים. אני מאמין בכוח של הכתיבה והמוזיקה ורוצה לגעת בלבבות של כמה שיותר אנשים.
"בשנים הקרובות אני רואה את עצמי משמח את חיילי צה"ל בלהקה צבאית, בעודי ממשיך לצבור תאוצה, להוציא שירים ולהופיע. בהמשך הקריירה הייתי רוצה לראות את עצמי בסיבוב הופעות בכל העולם, נותן אור לאנשים. אני מקווה שאוכל לפתוח גשר בין ישראל לשאר העולם ולשפר את התדמית של המדינה שלנו".
מי האמנים שהכי משפיעים עליך, ואיזה סגנון מוזיקלי היית רוצה להביא לבמה בישראל ובעולם?
"ללא ספק מייקל ג'קסון הוא האמן עם ההשפעה הכי גדולה עליי. אני מתחבר לכל השואו שהוא היה מביא – גם מוזיקה חדשנית וגרובית, גם מסרים חיוביים וכתיבה טובה, הפקות מדהימות בזכות קווינסי ג'ונס האגדי, וכמובן הריקודים המרשימים וההגשות המרגשות.
"מייקל היה אומר שבשביל להיות גדול צריך ללמוד את הגדולים, ואני למדתי ממנו כל כך הרבה. ההשפעה הכי גדולה על הכתיבה שלי היא סטיבי וונדר, שההתפתחויות ההרמוניות שלו תמיד מרגשות אותי. אני לומד הרבה משמיעת שירים אמריקאיים מתקופות ומז'אנרים שונים, כמו R&B, סול, דיסקו, פאנק, פופ והיפ הופ. אלה הז'אנרים שאני רוצה להביא לפסיפס המוזיקה הישראלית, ובבוא הזמן גם למוזיקה הבינלאומית.
"אבל יחד עם זאת – אני אחר. אני גילעד, והמוזיקה שלי היא התוצר הייחודי של כל ההשפעות האלה ובעיקר של מי שאני כמוזיקאי, כזמר וכבן אדם. אני חושב שאני יכול להוסיף יותר מורכבות ואופי לעולם הזה, שהרבה היום חושבים שהוא קצת רדוד. אני מקווה שיום אחד תהיה לי הזכות להביא גם את הסגנון הישראלי הים תיכוני למוזיקה הבינלאומית".
תגובות