תמר כהן, אם לשלושה מרעננה
"הילדה שלי עומדת השנה להתחיל כיתה א'. אני מרגישה שבמעבר הזה בין גן חובה לכיתה א' היא גדלה והשתנתה קצת. יותר מזה, אני גם מרגישה את המתח שלה. היא אמרה שהיא מפחדת שבבית ספר כועסים יותר מבגן. אז האח הגדול שלה הסביר לה שההיפך, שבגן כועסים יותר.
אחיה, שהתחיל וסיים עכשיו כיתה א' עולה לכיתה ב'., כך הילדה שלי תהיה באותו בית ספר איתו, אז אני יודעת פחות או יותר למה לצפות. אני כבר יודעת למשל שמה שהכי חשוב זה המורה. אני יודעת גם שההתחלה קשה ושיש תקופת הסתגלות לא קלה בכלל. אני יודעת גם שזה יתרון גדול לעלות לכיתה עם עוד ילדים מהגן שאת בקשרים חברתיים טובים עם ההורים שלהם. בכיתה א' הם כבר חושבים שהם גדולים ואז מתחילה השפעה חברתית חזקה מאוד. החברים נהיים חשובים מאוד, והשתלבות חברתית הופכת לנר לרגליהם של הילדים. מה אני מאחלת לילדה שלי? אני מחזיקה אצבעות בשבילה. שתרגיש טוב בבית ספר. שתרגיש חכמה ומסוגלת. שתהיה שמחה, שיהיו לה חברות וחברים טובים ושהיא תרגיש אהובה, אהודה ורצויה. אני מאוד מקווה שהיא תוכל להמשיך לעשות מה שהיא אוהבת בלי לדאוג יותר מדי למה חושבים עליה או מה מצפים ממנה. אני יודעת שאין לי הרבה השפעה על מה שעומד לקרות לה בבית ספר, זה קצת ג'ונגל שם בחוץ, והיא צריכה ללמוד להתמודד איתו בכוחות עצמה. זה העולם שלה, לא שלי. אני רק יכולה לצפות מהצד ולהשתדל לשים לב מה קורה. לוודא לתפוס בזמן כשיש משהו שצריך לטפל בו. תנו לילדה שלכם להתמודד. לא כל בעיה היא מצוקה קריטית שדורשת השלכה של חבל הצלה. לפעמים בעיה היא פשוט מכשול שהילד שלכם צריך להתמודד איתו, כי זה מה שילדים עושים".
אלון הבר, מורה לגיאוגרפיה בתיכון מטרו ווסט
י
"בחופש הייתי בכמה יעדים באירופה, טיילתי בירושלים קצת, נחתי ונפשתי. כמו כולם, גם אני מבואס לחזור לעבודה, אבל במקביל אני מאוד נרגש. אני מאוד אוהב את העבודה שלי ואת התלמידים שלי. בית הספר הוא כמו בית שני בשבילי. אני יודע שתהיה שנה מאוד מעניינת ומאתגרת, במיוחד כשיש לי אג'נדה חדשה- לקדם אזור מוגן לנוער להט"בי. בסך הכול אני רואה שיש רצון מצד המורים והקולגות לעזור ולתרום בעניין הזה וזה דבר מדהים, וזה מחזק את התחושה שזה הבית שלי. יש לי טיפ לתלמידים שמתחילים ללמוד השנה בתיכון – בקשר עם המורים, אני תמיד אומר: אם אתם רוצים להשיג משהו מהמורים שלכם עליכם להיות מנומסים. ברגע שתבקשו את הבקשה שלכם בצורה מנומסת, הסיכוי שתקבלו אותה הוא הרבה יותר גדול. לגבי הקטע של להתחבר לאנשים חדשים בתיכון – תהיו אתם, תהיו אותנטיים, אל תנסו להתבלט כי זה יכול ליצור אנטגוניזם. תנסו להשתמש בכל החושים שלכם לראות מי האנשים שאיתכם בכיתה החדשה. נוצרות כל מיני חברויות בתיכון לפעמים שאתה לא מצפה להן, שלא היו נוצרות בחטיבה".
מרים וניש, עולה לכיתה י"ב בתיכון אמי"ת רננים
צילום אביב ברנר
"החופש תמיד עובר מהר, ועוד עכשיו זה היה החופש האחרון שלי כתלמידה אז זה רגשות מעורבים כאלה. מצד אחד, לעלות לשנה האחרונה של התיכון, שנה בה נפרדים מהחברים וזה עצוב, מצד שני יש התרגשות ושמחה לעבור לשלב אחר בחיים. בית הספר היה חסר לי מעט בחופש. המסגרת הזאת, שאני רגילה אליה, שמרכיבה לי את מהלך היום, השגרה שאומרת לי מתי ללכת לישון, מתי לקום, זה היה מעט חסר לי בחופש עצמו. אני חושבת שניצלתי את החופש היטב. הדרכתי מדריכי של"ח צעירים בתוכנית מטעם משרד החינוך, הייתי שבוע במחנה מעורב של דתיים וחילונים בצפון, נפשתי ונהניתי עם המשפחה והחברים. לתלמידים צעירים יותר, שנכנסים ממש עכשיו לתיכון, אני רוצה לתת עצה: תבנו סדר עדיפויות ותיקחו בהבנה שהתיכון עמוס יותר וצריך להבין מה חשוב ומה לא, למשל תוותרו על טלוויזיה כדי ללמוד יותר. בסך הכול, זה לא מורכב להסתדר בתיכון"
