כבר מספר שנים פועלת בבית הספר לחינוך מיוחד 'אגם' ברעננה התוכנית החינוכית "רדיו אגם", שזוכה לשבחים ואף הוכרה לפני כשנה כיוזמה חינוכית על ידי משרד החינוך. בתחילת החודש קיבלה התוכנית גם הכרה בינלאומית כאשר המורה ויוזם התוכנית, ד"ר ניר סרי, מטפל רגשי באמצעות מוזיקה, הרצה בכנס של מטפלים לתרפיה במוסיקה, באוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה. סרי הוזמן לפני מספר חודשים להגיע להרצות בדרום אפריקה, אך לאור הקורונה, ההרצאה הפכה להיות מקוונת. "התגובות היו מאוד מרגשות. האזינו להרצאה מטפלים מכל העולם והיה מדהים לראות את התגובות". הוא מספר השבוע.
ד"ר ניר סרי – בית ספר אגם רעננה
"רדיו אגם" היא תוכנית לימודית בה משתתפים כלל תלמידי בית הספר ואשר משודרת לתלמידים ולצוות לאורך כל שנת הלימודים. "רדיו זה לא משהו וויזואלי ולכן קשה לחשוב שילדים שלא מדברים ישתלבו במדיה הזו", מספר סרי. "כשהתוכנית התחילה לפעול, היה חשוב לכל צוות בית הספר, לשלב במדיה שלא מראה פנים את כל התלמידים גם כאלה שלא מדברים. יחד עם הצוות הפרא רפואי ויועצת התקשורת התגייסנו למצוא פתרונות טכנולוגיים לכל הילדים".
כמו למשל?
"יש לדוגמא מערכת מיקוד מבט – מערכת שיש בה חיישנים שמזהים את תנועת העיניים של התלמיד ודרך העיניים התלמיד יכול לבחור איזה משפט להגיד ומה להשמיע. יש גם את אפליקציית Touch Chat, ותלמידים שמתקשים לדבר או לא מסוגלים, יכולים לבנות משפטים ומילים מתוך התכנים שמוזמנים לאייפד וכך להביע את עצמם".
סרי מדגיש: "הרדיו הוא כלי שמהווה מרקם חברתי קהילתי של בית הספר וכך כולם חלק מהמרקם הזה. יש פה גם אמירה קהילתית וגם חברתית שמשפיעה בסופו של דבר על תפקוד התלמידים. התלמידים מקבלים פידבק מהחברים ומאנשי הצוות וזה מעלה להם את תחושת הביטחון והמסוגלות ויש לזה השפעה מדהימה גם מול הצוות".
יש תלמידים שלא מעוניינים לקחת חלק?
"לא זוכר לי מקרה שמישהו הביע התנגדות. מה גם, שיש מבחר של תפקידים, לא כולם צריכים להיות באותו תפקיד. יש שדרנים, תלמידים שבוחרים את המוסיקה, עורכים ועוד. יש קשת של אפשרויות וכל אחד יכול למצוא את עצמו".
בית הספר אגם לחינוך מיוחד בניהולה של אפרת ויינברג הוא בית ספר לתלמידים עם מוגבלות שיכלית, בינונית, מורכבת וקשה. בבית הספר ה 92 תלמידים מגילאי שש ועד גיל 21. "מדובר בתוכנית שעובדת בשיתוף פעולה עם כלל הצוותים", מספרת ויינברג, "והתוכנית נבנתה מתוך רצון לתת מקום לכלל קהילת בית הספר להשמיע את קולם ובעידוד הצוות שלא מסכים לוותר על אף תלמיד".
לאורך השנה, מחולקת התוכנית לשלושה חלקים. מערך עיוני שבו לומדים מידי שנה 2-3 כיתות על הרדיו. חלק מעשי – בו אחת לחודש יש קבוצה שמייצרת תשדיר סביב נושא מסוים והיא משודרת לכלל תלמידי בית הספר וכן תוכנית 'קולה של אמא' – בסגנון התוכנית המיתולוגית קולה של אמא ששודרה בגלי צה"ל. "בכל שבוע דברנו עם אמא של אחד התלמידים בשיחת טלפון. ראיינו אותה והיא סיפרה על הבן או הבת שלה מה הם אוהבים, תחביבים ועם המון העצמה של אמא", מספרת ויינברג. וסירי מוסיף: "זו שיחה שהילדים ישבו, הקשיבו והתרגשו. כל שבוע שמעתי על קשר אחר של אמא ובן או בת וזה היה מאוד מרגש".
הרדיו עבד בתקופת הקורונה?
"כשעצרו, עצרו הכל", מספר סרי. "בתקופת הסגר השתמשתי ברעיונות שבנינו ברדיו כדי לשדר מסרים לכלל תלמידי בית הספר. בניתי תוכנית של שירים כבקשתך ושלחנו את זה לכלל תלמידי בית הספר וקיבלנו פידבקים ושירים שהם ביקשו שנעלה, על מנת לשמר את זה כמה שיותר".
סרי מבקש להודות למספר גורמים: "חשוב לי לפרגן לכלל הצוות ובעיקר למנהלת בית הספר, זה לא היה מצליח בלי שיתוף הפעולה שלהם, שגם ביום יום הוא אין סופי ומשקיע, וברדיו הוא בא לידי ביטוי בהתגייסות ועבודות צוות על מנת להגיע לכל אחד מהילדים".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
