אוריאן כהן גולן, רונית לביא חיות, אנדראה לוי . צילומים רן מאיו, פרטי

"יש התרגשות ויש חשש" | שלוש מורות מדברות על החזרה לבית הספר

איך מלמדים קריאה וכתיבה דרך הזום? איך מתכוננים למפגש המחודש עם הילדים שבקושי הספיקו להכיר? והאם יש להן חשש מסגר נוסף? שלוש מחנכות של כיתות א' מספרות בהתרגשות על החזרה לבתי הספר

פורסם בתאריך: 30.10.20 08:47

"חומר אפשר להשלים, ההפסד הוא השגרה והקשר האישי"

אנדריאה לוי, מורה בכיתה א' בבית הספר נווה זמר ברעננה

אנדריאה לוי היא מורה בכיתה א' בבית הספר נווה זמר. היא במקצוע כבר שנים רבות, אם יחידנית לילד בן שנתיים ותשעה חודשים. ביום ראשון היא תחזור כמו מורים רבים לבית הספר, עם החזרה ללימודים בכיתות של תלמידי א'-ד'.  "יש המון התרגשות לקראת החזרה ומצד שני יש גם המון חשש, גם אצלי וגם אצל הילדים", מספרת אנדריאה. "יש את הדרישות של משרד החינוך, אבל ישגם את הדרישות של הילדים שמביעים זאת הן במילים והן בהתנהגות ולזה אין מתווה, אלא רגישות של מורים, להיות קשובים לצורך הנוכחי ולתת מענה".

איך הילדים מתייחסים לחזרה לבית הספר?

"כשהודעתי לילדים שחוזרים לבית הספר, חלק גדול מהם מאוד שמחו. מנגד יש גם לא מעט ילדים שבתקופה הזו נכנסו פנימה ומאוד נסגרו, אבל לשמחתי ההורים משתפים אותי ואני עושה איתם עבודה. אני שולחת להם סרטונים ומדברת איתם בטלפון. יש ילדים שיש להם חשש גדול. בגיל הזה הילדים צריכים מסגרות, ביטחון ושגרה מקנה להם ביטחו.ן וזה משהו שנלקח מהם בתקופה הזו וזה ההפסד הכי גדול. כל מי שאומר לי שהם מפסידים חומר, אני אומרת שחומר אפשר להשלים ואני מבטיחה שנשלים, אבל ההפסד שלהם זו השגרה, הקשר האישי, שלא יכולים להיפגש, שלא יכולים לשחק עם אחרים ושהם צריכים ללמוד דרך המסך. זה ההפסד האמיתי".

איך עברתם את התקופה של הלמידה מרחוק?

"זו היתה תקופה מאוד לא פשוטה. מה שחשוב לי בהוראה זה להצליח להגיע לכל ילד ולתת להם חינוך אישי, כמה שיותר קרוב ובגובה העיניים, חינוך מחבק ומכיל. במקור אני מורה לחינוך מיוחד ולפני שלוש שנים עשיתי הוראה לחינוך רגיל. אני רואה שאין שוני בין הצרכים של הילדים וכך גם נכנסתי לתוך ההוראה מרחוק. כוכב הצפון שלי היה איך אני הופכת את הלמידה מרחוק לקרובה ולכן היה ברור לי שאני מחלקת את הכיתה לארבע קבוצות קטנות, בדגש על המקום הרגשי, כדי שהילדים יוכלו לתת ביטוי למה שעובר עליהם, מה הם מרגישים בתוך הסיטואציה הזו. זאת  בנוסף לכך שאנחנו מחויבים לקדם אותם בכל מיני תחומים רגילים".

מה ההבדל בין ילדי כיתה א' לילדים יותר בוגרים?

"הילדים הצעירים לא הספיקו להכיר אותנו כמעט והם גם לא מספיק עצמאיים וזקוקים להורים. לכן ברגע שיצרתי את הקבוצות הקטנות יכולתי ליצור איתם קשר אישי, להכיר אותם ולהכין אותם לקראת החזרה ללמידה בבית הספר. זה אפשר לי להכיר אותם לעומק ואני מכירה אותם עכשיו הרבה יותר טוב ממה שהכרתי לפני. אני מכירה את נקודות החוזק שלהם ואת החולשות, מי למשל זקוק לתיווך נוסף ולהוראה מותאמת".

אחד הדברים אותם יצרה אנדריאה בתקופה האחרונה הוא מפגשים עם הילדים בקבוצות קטנות בספורטק. "פניתי למנהלת שלי סמדר שהיא מנהלת נדירה שמאפשרת חשיבה מחוץ לקופסא", היא מספרת, "אמרתי לה שאני רוצה לעשות מפגשים בספורטק בקבוצות קטנות. חילקתי את הילדים על פי קבוצות מבחינת הרמה והצרכים שלהם ועשינו שני מפגשים בשבוע בשטח ועוד שני מפגשים בזום. המפגשים בשטח היו למידה בגובה העיניים, עם מחצלת, וזה שינה את הלמידה מקצה לקצה. הילדים הגיעו מוארים ויכולתי לחבק אותם והילדים יכלו להסתובב יחפים, לשבת על הרצפה ולנצל את המרחב הפתוח למשחקים. קבלתי על כך המון מחמאות והילדים רצו עוד ועוד מפגשים. זה השבוע השלישי שעשיתי זאת וזו הצלחה מאוד גדולה. ממש למדנו, חשבון וקריאה, והיו גם הרבה משחקים. השתמשנו  בסביבה כאמצעי הוראה".

ובתור אמא לילד צעיר, איך הסתדרת בלמידה מרחוק?

"זה היה מאוד קשה, כי בעצם מדובר בילד קטן שלא מבין שאמא עכשיו עובדת. זה היה כרוך לא פעם בבכי וזריקת חפצים. אני אם יחידנית ולא הייתה לי עזרה מאף אחד, אבל עשיתי כמיטב יכולתי, מתוך המחויבות שלי לילדים ומתוך זה שהרגשתי שאני צריכה לתת מענה אישי ושמדובר בתקופה לא פשוטה לכולם".

 

"אני מניחה שיהיה עוד סגר אבל אני לא מודאגת ממנו"

רונית לביא חיות, מחנכת כיתה א' בבית הספר סורקיס בכפר סבא

עבור רונית לביא חיות, מחנכת כיתה א' בבית הספר היסודי סורקיס בכפר סבא, החזרה לבית הספר ביום ראשון היא אירוע משמח במיוחד, למרות שגם העבודה דרך הזום הייתה מספקת מאוד עבורה. לביא חיות משמשת כמורה ב-20 השנים האחרונות, וכמו שאר הקולגות למקצוע בחודשים האחרונים עבודתה השתנתה מהקצה אל הקצה. "התחלנו את השנה עם עשרה ימים בבית הספר ואז השנה נקטעה", היא מספרת, "התחלנו לעבוד בזום, ואני חייבת להגיד שעבורי החווה הייתה מאוד מאתגרת בעיקר במובן של טכנולוגיה שאנחנו בדרך כלל לא נדרשות אליה. אבל בגלל האילוצים הסתגלנו וממש נהניתי. למדתי דברים חדשים מבחינה טכנולוגית והוכחתי לעצמי שאני יכולה".

יש הרבה ביקורת של הורים על הלמידה דרך הזום.

"מבחינת העבודה עם הילדים, אני חושבת שלמרות כל מה שנאמר בתקשורת יש משהו טוב בזום. למשל, בכל יום אני נכנסתי ל-60 בתים, רואה את ההורים ונוצר שיח. בחודש הזה צללתי צלילת עומק לאוקיאנוס של היכרות עם הילדים ומשפחותיהם. העניין הוא להיות יצירתי, להסתכל על מה שיש ולא לכאוב את מה שאין. אצלי התקופה הזאת עוררה המון יצירתיות וסקרנות, ואני חושבת שכשהמחנכת מגיעה באווירה כזאת אז זה עובר מסך".

העבודה דרך הזום לא יוצרת לילדים קשיים חברתיים ולימודיים?

"אין ספק שזה לא אותו דבר. צריך לזכור גם שבשנה שעברה הילדים גם לא עשו גן כמו שצריך. בגן אמורים ללמוד את כל אבני הקריאה, ובעצם ילדי כיתה א' שהגיעו אלי הגיעו אחרי 'חצי גן', אז בעצם בתחילת השנה הזו עשינו השלמה של עבודה גנית. חילקתי את הכיתה לקבוצות ובעזרת הטכנולוגיה והמשחקים שמורות מדהימות הכינו, התחלתי ללמד אותם קריאה גם דרך הזום".

בכדי ליצור פעילות מקורית בתקופה הזו, יזמה לביא חיות, באישורה של המנהלת ניצה אבידר, זום יומי בשעות הערב, כאשר הילדים מגיעים אחרי אמבטיה, לבושים בפיג'מה, ובכל ערב סבא או סבתא אחרים מקריאים לכולם סיפור. "בצורה הזאת אנחנו מתגברים על הריחוק החברתי שנכפה גם על הסבים והסבתות בתקופה הזו של הסגר, וזה מראה מרגש".

את רואה התרגשות אצל הילדים לקראת החזרה לבית הספר?

"אין ספק. כשסיימנו ביום חמישי את השיעור בזום, אמרתי להם שביום ראשון בשעה הראשונה אנחנו רק נתחבק, שנמאס לי לראות רק ראשים. גם אני באופן אישי מאוד שמחה ומתרגשת. חשוב לי לציין את ראש העירייה רפי סער, שלמרות שהמתווה הממשלתי דיבר על ארבעה ימי לימוד הוא הקצה משאבים כך שיהיו חמישה ימים, ומגיע כל הכבוד לו ולאגף החינוך. המנהלת, ניצה אבידר, עובדת בשיתוף פעולה מושלם עם הנהגת ההורים, ראש העיר ואגף החינוך. זה לא מובן מאליו בתקופה כזאת להצליח להניע מערכת מורכבת. ההתנהלות בבית הספר מעוררת הערכה".

את חוששת שנגיע לסגר נוסף? שהשנה הזאת תהיה שנה אבודה עבור התלמידים?

"אני מניחה שיהיה עוד סגר אבל אני לא מודאגת ממנו. אני יודעת שהתגברנו על הקשיים של הטכנולוגיה והמרחק, והמפגשים הבין-אישיים יכולים להיעשות גם בזום ואנחנו נתמודד עם מה שיבוא. אני לא חוששת משנה אבודה, אעשה כל שביכולתי כדי שזה לא יקרה. יכול להיות שחלק מהילדים לא יסיימו את השנה בתחושה שאני רגילה אליה, אבל אני ממשיכה איתם בכיתה ב' והם ידעו לקרוא, אני סומכת על עצמי ועל הילדים וההורים שאנחנו ביחד נגרום לזה לקרות".

 

"התחושה היא של חזרה הביתה. דומה לתחושה של 1 בספטמבר"

אוריאן כהן גולן, מחנכת כיתה א' בבית הספר לב טוב בהרצליה

צילום רן מאיו

אוריאן כהן גולן, מורה ומחנכת של כיתה א' בבית הספר לב טוב בהרצליה, חזרה השנה ללמד לאחר חופשת לידה. זו השנה הראשונה שבה חוותה לימודים בצל הקורונה ולכן לא ידעה כל כך למה לצפות. כהן גולן מלמדת ומחנכת כבר תשע שנים כיתות א' ו-ב' בלב טוב. היא מאוד מתרגשת לחזור ללמד ומתגעגעת לקרבה ולשיח הקרוב עם התלמידים.

"התחושה עכשיו היא של חזרה הביתה", אומרת כהן גולן על החזרה הצפויה ביום ראשון של כיתות א'-ד' בבית הספר, "אני מאוד מתרגשת מהחזרה לבית הספר. זו תחושה דומה לאחד בספטמבר. אני מתגעגעת מאוד לקירבה ולשיח קרוב ולכל הדברים שמתאפשרים בבית הספר ולא במחשב. גם הילדים מאוד מתרגשים לקראת החזרה, הם רוצים לחזור, להיות עם חברים וללמוד בכיתה, לשחק".

איך הסתדרת עם ללמד מרחוק כשיש לך ילדים קטנים בבית?

"אין ספק שללמד מהבית עם ילדים קטנים שלא נמצאים במסגרות זה דבר מאתגר ביותר. זכיתי במשפחה תומכת. ללא התמיכה שקיבלתי אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת. לצערי ולשמחתי בו בעת, בעלי הוצא לחל"ת".

איך התלמידים מתמודדים עם השנה הראשונה בבית הספר שלא ממש התחילה כמו שצריך?

"בתחילת השנה הייתה הסתגלות מאוד טובה, אך לצערנו היא נגדעה עם הכניסה לסגר. אין קשיים גורפים, יש התמודדויות. בוודאי שלאור הסגר וההגבלות ניכרים קשיים בתחום החברתי ופיתוח הכישורים החברתיים. הלמידה מרחוק הותאמה הן בקצב והן בדיפרנציאליות, ובזכות כך ניתן לראות התקדמות של ילדים לאורך הזמן".

יש תלמידים שמסרבים לקחת חלק בזום?

"מעטים הילדים שלא מתחברים ואנו המחנכות דואגות לברר מה המניע שעומד מאחורי – האם מדובר במקור רגשי, או ציוד קצה בבית. אנחנו מעניקות מענה בהתאם בשיתוף גורמים שונים".

איך מלמדים קריאה וכתיבה דרך הזום? זה אפשרי?

"בהוראת הקריאה והכתיבה, בלמידה מרחוק, שמנו דגש על הכרת האותיות והצלילים באמצעים חווייתיים: האזנה לסיפור, יצירה ופנייה לכישרונות וכישורים שונים שיש לתלמידים. העבודה הא-סינכרונית חולקה למשימות חובה ורשות. לשמחתנו, תלמידים רבים בחרו לעשות את משימות הרשות ושיתפו אותנו בתוצרים דרך הודעות הוואטסאפ. כמו כן, הם פגשו אותנו, המחנכות, בזום מדי יום וערכנו מפגשים שכללו משחקי תנועה ושיח רגשי".

היית אופטימית שבשנה הזאת תהיה למידה רצופה ודומה לשנים קודמות?

"תיארתי לעצמי שנידרש ללמד מרחוק, אך לא יכולתי לדמיין את ההיקף. כמו כן לא יכולתי לעמוד על השינויים הנדרשים. אלו דברים של תוך כדי תנועה, מה גם שההנחיות משתנות. תקופה שאנו מגלות גמישות בתוך האי וודאות".

את חוששת שזו תהיה "שנה אבודה" עבור התלמידים?

"אני לא חוששת מ'שנה אבודה'. אנחנו נמשיך לעבוד, לקדם ולדייק את תוכניות הלימוד עבור התלמידים".

את חוששת שיהיה סגר נוסף?

"לא. מסתמן שנעבור עוד אי אלו הגבלות כאלה ואחרות עד שהקורונה תחלוף. אנחנו מתמודדים עם מה שיש, לומדים ומיישמים תוך כדי תנועה ולנגד עיננו בריאותם הפיזית והנפשית של הילדים".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות ברעננה?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון רעננה" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר