איילת בראל זומר
בסרט "הכי טוב שיש", מגלם ג'ק ניקולסון את מלווין יודל בעל ההפרעה הטורדנית-כפייתית, OCD. יודל הנרגן נוהג לאכול באותה מסעדה משך שנים ארוכות, יושב באותו השולחן, מקבל שירות מהמלצרית הקבועה שלו ואוכל את המנות המוגשות לו עם סכו"ם מפלסטיק אותו הוא מביא מהבית. על המסך הגדול זה נראה אולי משעשע, אך עבור אלה הסובלים מהפרעה זו, החיים עשויים להיות הרבה פחות מצחיקים ולעתים קרובות הם חווים מצוקה תמידית וממושכת.
OMG, יש לי OCD
ההפרעה הטורדנית-כפייתית משתייכת למשפחת הפרעות החרדה, והסובלים ממנה עלולים לחוות את השפעותיה בכל תחומי החיים. ב-OCD יש שני מישורים בהם באה ההפרעה לידי ביטוי:
אובססיות (טורדנות) – מחשבות, דמיונות ורעיונות לא רצויים שחוזרים ונכנסים לראש במעין לופ אינסופי. המחשבות האובססיביות הן בעצם קולה של החרדה. איילת בראל זומר, פסיכותרפיסטית עם התמחות בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, מסבירה כי כל מטופל עם OCD מביא עימו לחדר הטיפול עולם שלם, וכה שונה מכל מטופל אחר. להפרעה הטורדנית-כפייתית ישנן אינספור צורות ביטוי. האובססיות יכולות ללבוש צורות שונות ומשונות ולהופיע כחרדה מזיהומים וחיידקים, מחשבות על האפשרות של פגיעה עצמית או פגיעה באחר ועוד ועוד.
מה שכן מאפיין את רובם של האנשים הסובלים מהפרעה זו, מספרת איילת, הוא היותם ערכיים מאד ובעלי מוסר גבוה ביותר. אלו אנשים שמבחינתם אסור שאף אחד ייפגע. הם מצפים מעצמם להיות הכי טובים שאפשר ורובם מאד רגישים לסביבתם.
כפייתיות – חלקה השני של ההפרעה אלה הם המעשים שהאדם עושה כדי להפחית את המחשבות, מה שמכונה בשפה המקצועית – טקסים. תפקידם של הטקסים הוא להרגיע את החרדה הגורמת לסובלים מההפרעה לחשוש שמא עשו משהו לא בסדר. הטקסים על פי רוב לא הגיוניים ולא קשורים ישירות לחרדה עצמה.
התיק והקליק
את הטקס שבא להרגיע את החרדה משווה איילת לקליק שאנו שומעים כשאבזם החגורה באוטו מתיישב בדיוק במקומו. אותו קליק שמסמן עבורנו שאנו חגורים ובטוחים והכל בסדר. באותו אופן, קיום הטקס סוגר אצל האדם החרד מעגל מסוים של מחשבות אובססיביות ומסמל עבורו שהנה, הכל בסדר. בשל הנטייה האובססיבית, אנשי ה-OCD זקוקים שוב ושוב לאותו קליק כדי להרגיש שהכל בא על מקומו כראוי.
מאפיין נוסף של אנשים חרדים בכלל, ובעלי OCD בפרט, הוא הפחד מאי-הוודאות. אותו חוסר ודאות שהוא מאפיין בלתי נפרד מהחיים, מאיים עבורם על הצורך בשליטה ועל הרצון לדעת בדיוק מה יקרה בכל רגע נתון.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – לנצח את ה-OCD
חלק משמעותי מהטיפול הוא במישור הקוגניטיבי, המתבסס על ההכרה בעובדה כי החיים מלווים בסימן שאלה תמידי, וזה משהו שצריך לדעת לקבל ולחיות איתו. עניין זה חוזר שוב ושוב בחדר הטיפולים, כי חשוב שהמטופל יכיר בכך שזה מצב נתון ואין טעם להילחם בו.
מטרה נוספת של הטיפול היא קבלת המחשבות האובססיביות, במקום לנהל נגדן מלחמת חורמה. מחשבות אובססיביות עלולות להיות מאד מפחידות. לאנשים עם OCD יש חשש תמידי שאולי פגעו במישהו או הזיקו לאחר. מחשבות אלה חוזרות בלופים אינסופיים ולכן האדם שחווה אותן מנסה לדחוק אותן הצידה ולהיאבק בקיומן. במהלך הטיפול, המטופל לומד להפסיק את המאבק בהן ופשוט לאפשר את קיומן, כי במילא קשה לשלוט במחשבות. בשלב הבא ילמד המטופל להפריד בין המציאות ובין המחשבה. באמצעות הגמשת דרכי החשיבה שלו, המטופל יבין אט אט שהפירוש והמקום שהוא מעניק לחרדה, הוא שמשפיע על התגובה שלו, ולא המחשבות עצמן. כך ניתן ליצור הפרדה בין העצמי ובין המחשבות והן הופכות פחות מאיימות ומפחידות.
במישור ההתנהגותי עולים לקדמת הבמה הטיפולית הטקסים הכפייתיים. בתהליך המכונה חשיפה ומניעת תגובה, המטופל והמטפל מנטרים את הטקסים הכפייתיים, מנתחים אותם ומאתגרים את המטופל באופן עריכתם. אחרי שהמטופל לומד לזהות את הדחף הגורם לו להתנהגות הטקסית, הוא קורא עליו תיגר. זאת עושים על ידי שינוי מהלך הטקס או דחייתו, עד שהוא כבר לא מנהל עוד את האדם.
ואם נחזור לרגע למלווין הנרגן, חשוב לומר שגם הומור הוא חלק משמעותי בטיפול ב-OCD. האפשרות להתייחס להפרעה בנימה מבודחת, מסבירה איילת, עוזרת למטופלים ליצור נפרדות מהטורדנות-הכפייתית ולהבין שהיא לא הם עצמם. ברגע שהמטופלים מצליחים לעשות זאת, ואפילו להעניק ל-OCD שלהם שם, היא יודעת שהם בדרך הנכונה לשלוח אותו לדרכו.
איילת בראל – פסיכותרפיסטית עם התמחות בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), מנחת קבוצות ומטפלת Emdr למצבי טראומה וחרדה.
טלפון: 050-8210113
קישור לפייסבוק
למעבר לאתר
קישור לדף מידע
טוויטר – איילת בראל זומר | טיפול קוגניטיבי התנהגותי
איילת בראל זומר. צילום עצמי
מלי ניר
OCD, הפרעה טורדנית כפייתית שייכת למשפחת הפרעות החרדה. הפרעה זו מאופיינת במחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות הגורמות ללוקים בה סבל רב.
עבור המביטים מהצד, אלה המשמשים עדים לטקסים או ללופים בלתי מוסברים, ה-OCD עשויה להיראות כהפרעה תמוהה משהו, לעתים אפילו משעשעת, אך רק מי שנאלץ להתמודד עמה בחיי היומיום שלו, יודע עד כמה חרדה זו נוכחת בחיי היומיום שלהם ומקשה עליהם.
חרדים ומוטרדים
מלי ניר, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת בפסיכודרמה, מומחית בטיפול בילדים ובמבוגרים ומומחית בטיפול בטראומה והפרעה פוסט טראומטית, פותחת בפנינו צוהר לעולמה של ההפרעה שנראית מצחיקה בסרטים, אך עבור מי שלוקה בה, היא סרט רע:
"חרדה, בניגוד לפחד, היא תחושה קשה שאין לה מושא מסוים והיא קשורה לאי ודאות כללית. עבור אדם חרדתי ישנה חשיבות גדולה בקיום שגרה מסוימת שנותנת לו ביטחון. כאשר המציאות סביב הופכת בלתי ברורה והוא אינו יודע בדיוק מה לעשות וכיצד להתמודד, מתפתחת חרדה. נכון אמנם כי התפקיד האבולוציוני של החרדה הוא חשוב והישרדותי, אך במצב של הפרעה, אין הלימה בין המציאות האובייקטיבית ובין הדרך בה המוח מפרש את הסיטואציה. כאשר המוח מפרש סיטואציה כפוטנציאל לסכנה, הוא מפעיל את מערכת החירום שלו, מעין אזעקה. מערכת החירום הזו מתורגמת לתחושה של פחד וחרדה.
הניסיון לשלוט על מציאות שלמעשה לא באמת ניתנת לשליטה, מוליד לופ של מחשבות טורדניות – לעתים מתוך רצון לתכנן פעולות אפשריות למצבים מסוימים, ולעתים זה הופך ללופ חוזר ונשנה על הדברים המדאיגים שעשויים לקרות או להשתבש.
עוד חוזר המיגון
הפרעת OCD מאופיינת, כאמור, לא רק במחשבות מטרידות אלא בהתנהגויות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, או כפי שנהוג לכנותן – טקסים. הטקסים הם מעין טריק של המוח להשיג תחושה של שליטה במציאות. האדם מנסה להמציא טקסים שאמורים להגן עליו ולעזור לו להיערך לקראת המצבים המאיימים שהמציאות עלולה לזמן בדרכו. זוהי מעין עסקה שהאדם מנסה לחתום עם המציאות – 'הטקסים שלי, תמורת שיתוף הפעולה שלך'.
מבחוץ, הטקסים נראים כנטולי היגיון. עבור האדם המשתמש בהם, יש להם בהחלט היגיון פנימי, לפיו ניתן, באמצעות התנהגות מסוימת, לכפות על המציאות לסור לרצונו. תפקיד נוסף של הטקסים הוא לתת למציאות מבלבלת הגיון וסדר. אך מאחר שלהיגיון זה אין כל בסיס, העסקה לא באמת תצא לפועל. כשהטקסים לא יועילו, הם יתעצמו ויתגברו, מתוך המחשבה שכל האפשרויות הרות האסון שהמוח מנסה לשלוט עליהן, רק הולכות וגדלות".
הטיפול: להבין, להיחשף, להירגע
מלי ניר משתמשת בעבודה בכלים מגוונים לטיפול בהפרעת OCD – טכניקות מעולם הטיפול ההתנהגותי, פסיכודרמה ודמיון מודרך.
הטיפול מבוסס על חשיפה הדרגתית – מתחילים מהדבר הכי פחות מאיים, וממשיכים עד למה שנתפס כגרוע מכל. הטיפול בטקסים דומה לגמילה, תוך הטמעת הידיעה שהפעולות האלה בהן נוקטים הן לא באמת נחוצות. למעשה, בכדי להוריד את החרדה לא נדרשת כל פעולה, רק הפנמה כי הכל בסדר ללא הטקס. לצד החשיפות ומיגור הטקסים, המטופל לומד להתמודד עם החרדה על ידי טכניקות הרפיה, נשימות, דמיון מודרך, והבנת מנגנון החרדה, ואופן הפעולה שלו.
כלי נוסף המשמש בעבודתה של מלי בהתמודדות עם הטקסים הוא פסיכודרמה. משחקי תפקידים וסימולציות לפני התחלת תהליך החשיפה מסייעים למטופל לחוש את החוויה איתה הוא עומד להתמודד עוד בטרם ייאלץ לעמוד מולה בפועל.
בטיפול הקוגניטיבי מושם דגש על ההתייחסות של האדם למחשבות שלו. המסר הוא כי כל המחשבות הן לגיטימיות ואין טעם לנסות להילחם בהן, אך הלמידה היא כיצד לתת להן להמשיך לזרום בכביש המהיר של המחשבות, ולא ליצור פקקים בהם המחשבות נתקעות והופכות לטורדניות ומציקות.
מלי ניר – מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת בפסיכודרמה. מדריכה מוסמכת. מרצה במכון פסגות ודוקטורנטית בבר אילן.
כתובת הקליניקה הפרטית: מושב גמזו ,מודיעין-מכבים-רעות
מקבלת גם בקליניקה בירושלים
טלפון: 050-6917890
קישור לאתר
מלי ניר. צילום: רעות חבר
סימי אלון תשובה
Ocd, ראשי התיבות של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (obsessive compulsive disorder) היא הפרעה שיכולה לפגוע מאד באיכות החיים של אלו הלוקים בה. סימי אלון תשובה, המתמחה בטיפול משפחתי, ייעוץ נישואים, גישור, פענוח ציורים ו-CBT, עובדת הן עם מבוגרים והן עם ילדים על הטיפול בהפרעה זו, על מגוון רמותיה.
מהי OCD?
OCD מתחילה למעשה, ברוב המקרים, בחרדה. לאט לאט מתגברת החרדה עד לכדי דפוסי חשיבה טורדניים, אובססיביים, שלילים ומפחידים, שהם בתורם מובילים לדפוסי התנהגות כפייתיים, בהם המטופל אינו יכול לשלוט. בהתמודדות עם OCD, מתחיל המטופל עם חרדה, למשל אצל מטופלים ילדים נהוג מאד להרגיש חרדה מפגיעה או מוות של אחד ההורים. כאשר הפחד משתלט, חווית חוסר אונים והמחשבות על מות ההורה הופכות להיות כאלה שמעסיקות את הראש ברוב שעות היממה, יפתח המטופל התנהגות כפייתית כלשהי, טקסים שונים כדי לנסות לשלוט על הרגשת הפחד. בין ההתנהגויות ניתן למצוא דברים כמו חזרה על משפט מסוים, או הימנעות מאמירת מילים מסוימות, פעולות גופניות כמו סיבוב במקום או קפיצות, פעולות חזרתיות כמו הדלקת וכיבוי מתג האור מספר פעמים קבוע, דפוסי היגיינה כמו רחצת הידיים באופן אובססיבי עשרות פעמים ביום ועוד.
"דפוס הפעולה הוא כמו מעגל קסמים" מסבירה סימי. "הטקס או הפעולה שמבצע המטופל מרגיעה את החרדה, אבל רק לזמן קצר, ואז חייבים לבצע את הפעולה שוב כדי לחוש את אותה הקלה. זה מגיע למצב שזה פוגע מאד בתפקוד היומיומי של המטופל, וניתן לחזור על הדפוס במשך שעות, ללא הפסקה. הסובלים מן ההפרעה נמצאים במצוקה קשה, בעיקר משום שהם יכולים להיות אנשים מאד רציונליים ואינטליגנטים בכל תחומי החיים, מלבד במקום הספציפי הזה. הנתונים מראים על 3 אחוזים מהאוכלוסייה שסובלים מן ההפרעה ברמה כזאת או אחרת".
כיצד מתפתחת OCD?
סימי מסבירה כי OCD מתחיל בהפרה של איזון כימי במוח הגורם לחרדה ומשם להתפתחות ההפרעה, כמו גם עניין גנטי ואף סביבתי. "ניתן לראות הרבה ילדים עם ההפרעה שהם ילדים להורים החיים עם ההפרעה. מחד זה בהחלט יכול להיות גנטי, ולצד זה גם יכול להיות נרכש, משום שהילד נחשף להורה המבצע את הטקסים, גדל עם זה ובוחר לו טקסים משל עצמו. בנוסף,ניתן לצפות כי בתקופות בהן המתח עולה ומתגבר, כך גם ההפרעה מתגברת".
הטיפול בהפרעה
את ההפרעה קל לאבחן, לפי סימי. יש לזהות ראשית את אותה מחשבה טורדנית ושלילית ולנסות ולאתר את הטקסים שמבצע המטופל. כמו בטיפול בחרדה, גם בטיפול ב-OCD, ממליצה סימי על שילוב של טיפול תרופתי בתרופות מקבוצת ה-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor, ובעברית: מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין) לצד טיפול ב-CBT – טיפול התנהגותי קוגניטיבי. בעת הטיפול ב-CBT, אותו מבצעת סימי, היא מבצעת כמה שלבים.
"השלב הראשון הוא שלב הפורמלציה" היא מפרטת, "בו מזהים את האבחנה על פי נתונים שנאספו מהמטופל בעת הקליטה. בשלב השני נותנים למטופל הסבר פסיכו-חינוכי שבו מסבירים לו על מצבו, על ההפרעה ועל מודל הטיפול, כאשר הדגש הוא על שיתוף פעולה אקטיבי בין המטפל למטופל. בשלב השלישי מדרגים בסולם מספרים את גורמי החרדה מן הגבוה לנמוך. בשלב הרביעי, מלמדים את המטופל טכניקות הרפייה שונות ומתחילים חשיפה הדרגתית – תחילה בקליניקה באופן מניפולטיבי, מייצרים טריגר לחרדה מתוך הרשימה, מתחילים בחשיפה לגורם החרדה הנמוך שבסולם, בודקים את מצב החרדה ואז תוך כדי שימוש בהרפיות, לא מבצעים את הפעולה או הטקס שאמור להרגיע את המטופל, עד שמזהים שהחרדה פוחתת. לאחר מכן, שוב מודדים את עוצמת החרדה על פי הסולם.
"עצם הירידה בעוצמת החרדה מאפשרת למטופל לרכוש אמון ביכולת שלו לשלוט במחשבה הלא רציונלית הזו, ללא ביצוע הטקס. לאורך התהליך הטיפולי, מטפסים ועולים לאט לאט אל הטריגר הגבוה ביותר לחרדה. כאשר החרדה עולה, המטופל מתאפק, לא מבצע את הטקס או הפעולה האובססיבית, ורואה כיצד החרדה יורדת לאיטה גם מבלי שהטקס בוצע. בהמשך החשיפות לגורמי החרדה מתבצעות מחוץ לקליניקה. המטופל לומד ומצליח לשלוט בעצמו בחרדה, בעזרת כל הכלים שרכש – שינוי דפוסי חשיבה, מחשבות ופרשנויות חיוביות, הרפיות וחשיפות בקליניקה ומחוצה לה ושיעורי בית. ככל שהמטופל מגדל את חווית הביטחון, השליטה והאמון, כך הוא מקטין את עוצמת החרדה".
"התוצאות של הטיפול הזה" מספרת סימי, "הן גבוהות במיוחד, ומטופלים מרגישים הקלה, במיוחד כאשר משלבים טיפול תרופתי לצד CBT, במהירות רבה".
סימי אלון תשובה
טלפון:052-2778180
כתובת הקליניקה: עולי הגרדום 23, כפר יונה
קישור לפייסבוק
סימי אלון תשובה. צילום עצמי
שרון מעוז
מעניין כיצד לפעמים נפש האדם, בניסיון להתגונן מפני קונפליקטים פנימיים, "גורמת" להפרעה ולסבל. כך במקרה של הפרעת הנפש OCD OBSESSIVE COMPULSIVE DISORDER. זהו מנגנון המתפתח באופן לא מודע, בשלב בו הילד שואף לעצמאות, אך נחרד כי זו תושג במחיר פרידה מאמו ומאהבתה. אותה חרדה מתבטאת בהמשך בדו ערכיות כמו אהבה ושנאה לאותו אדם וקושי בקבלת החלטות, ואלו מעוררים תוקפנות ובעקבות זאת רגשות אשמה וחרדה מעונש או אסון שיקרה, כך מסבירה שרון מעוז.
כיצד מתבטא OCD?
ההתמודדות הנפשית של הסובלים מ- OCD, עם הקונפליקטים הפנימיים האלו, הינה על ידי נסיגה לדרך חשיבה ילדותית, המייחסת למחשבות כוח, לעצמים רצון, ופעולות כפייתיות מקבלות כוח סימבולי של השפעה על הסביבה. האדם הכפייתי מרגיש שאם רק יבצע את הטקסים והפעולות הכפייתיות, כאילו יסיר מעצמו את הסכנה. אם לא יעשה כן, תעלה מיד רמת החרדה עד שייכנע ויבצע את הפעולה או יחשוב את המחשבה הנדרשת. מעוז, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית מוסמכת, עוסקת בטיפול רגשי מעל 25 שנים. במסגרת הקליניקה שלה, מטפלת שרון במטופלים מאזור נתניה והשרון, חלקם סובלים מ -OCD, בגילאים שונים.
כיצד מאבחנים OCD?
OCD הינה הפרעה ממנה סובלים בין אחוז לשניים מאוכלוסיית העולם. בשנות הילדות מופיעה יותר אצל בנים אך בבגרות יותר נשים לוקות בהפרעה. על פי ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ניתן לאבחן OCD כאשר מופיעות אובססיה, התנהגות ו/או מחשבות כפייתיות בעלות אחד או כמה מארבעת המאפיינים הבאים:
• גוזלות למעלה משעה אחת ביום אצל המטופל.
• גורמות לליקוי בתפקוד היומיומי, החברתי ו/או התעסוקתי.
• אינן תופעת לוואי של חומרים אחרים, כמו תרופות או סמים שהמטופל נוטל.
• אין תופעה פסיכיאטרית אחרת המסבירה באופן טוב יותר את הסימפטומים האלו.
התהליך הטיפולי
לדברי שרון, לעיתים קרובות מטופלים מגיעים לטיפול עם תלונות על מצוקה הקשורה ליחסיהם עם הזולת או סביב משברי חיים, תקופות מעבר, אובדנים ועוד. הסימפטומים של ה-OCD כמו אגרנות, שמירה על רף ניקיון קיצוני של הבית, הגוף/הידיים, פחד עז מפני שכחה של ביצוע פעולות כמו כיבוי הגז ונעילת הבית ובעקבות זאת בדיקות חוזרות ונשנות, צורך כפייתי לחזור על משפטים, ספרות או הליכה בדרך מסוימת ומחשבות על מחלות או פגיעה בזולת, כל אלו יעלו בשלב מאוחר יותר בטיפול לאחר ההיכרות וביסוס האמון. לעיתים יש לשקול מעורבות פסיכיאטר וטיפול תרופתי להקלת הסימפטומים ופניות רבה יותר לתהליך הטיפולי.
"השיחות עמי", אומרת שרון, "בהן משתף המטופל בחוויותיו, מחשבותיו ורגשותיו, מאפשרות קשר עם דמות מיטיבה תוך בניית נפרדות, עצמאות וצמיחה, ללא חשש מאובדן. אלו יוצרים תחושה גוברת של שליטה, הפחתת החרדה וכך גם הפחתה ניכרת בסימפטומים של OCD". עוד מוסיפה שרון, כי מחקרים הראו שאחד הדברים המשמעותיים להצלחת הטיפול הינו הקשר והאמון שנוצר בין המטפלת למטופלים, אלו יכולים להשפיע על טיב הטיפול ועל משכו.
שרון מעוז
טלפון: 0508274472
שרון מעוז. קרדיט: "יעלי"
אין במידע כל עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
