החופש הגדול ותקופת החגים הם ללא ספק מהתקופות האהובות ביותר על ילדים ובני נוער. אין שיעורי בית, אין מבחנים, אין צלצולים וגם השעון המעורר מקבל מנוחה. אלא שהיציאה מהשגרה עלולה להשפיע גם על הרגלי האכילה, הפעילות הגופנית, שעות השינה ובסופו של דבר גם על המשקל והכושר הגופני של הילדים.
במרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר, בראשותו של פרופ' דני נמט, פועלת לאורך כל השנה תוכנית לילדים ולבני נוער עם עודף משקל. התוכנית מבוססת על שילוב של פעילות גופנית מותאמת, תזונה בריאה וליווי רגשי-התנהגותי לילד ולמשפחתו. התוכנית צוינה בנייר עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי כאחת מהתוכניות הרב-תחומיות המוכחות והטובות בעולם.
פרופ' נמט: "דווקא בתקופות של חופשים, בהן הילדים אמורים לנוח ולהתחזק, רבים מהם עולים במשקל, מאבדים כושר גופני ומפתחים הרגלי חיים שעלולים ללוות אותם גם לאחר החזרה ללימודים. מתוך תפיסה זו, מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר ממשיך את פעילותו גם במהלך החופשות ולאורך כל השנה ומאפשר לילדים ולבני הנוער להמשיך במסגרת של פעילות גופנית גם כאשר שגרת הלימודים ומסגרות אחרות משתנות".
העלייה במשקל מתחילה דווקא כשהלימודים נגמרים
לדברי פרופ' נמט, מחקרים שנערכו בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות נוספות מצאו כי ילדים ובני נוער עולים במשקל במהלך חופשת הקיץ בקצב הגבוה פי שניים ולעיתים אף פי שלושה בהשוואה לחודשי הלימודים. "אצל ילדים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה התופעה בולטת עוד יותר", מסביר פרופ' נמט.
לדבריו, חוקרים אף מצאו כי חלק משמעותי מהעלייה השנתית במדד מסת הגוף (BMI) מתרחש דווקא במהלך חודשי יולי ואוגוסט. במילים אחרות, חודשים ספורים של חופש עלולים למחוק הישגים בריאותיים שנבנו לאורך שנת לימודים שלמה.
פרופ' נמט: "בספרות המדעית כבר קיבלה התופעה שם רשמי: Structured Days Hypothesis, תאוריית הימים המובנים. על פי תיאוריה זו עצם קיומה של מסגרת יומית קבועה – שעות לימודים, הפסקות, פעילות גופנית, זמני ארוחות ושינה – מספק לילדים מנגנון טבעי המגן עליהם מפני עלייה במשקל. כאשר המסגרת הזו נעלמת, גם אותם 'מעקות בטיחות' בריאותיים נעלמים יחד איתה".
לדברי פרופ' נמט, במהלך שנת הלימודים הילדים ישנים באופן מסודר יותר, קמים בשעה קבועה, הולכים לבית הספר, משתתפים בשיעורי חינוך גופני, משחקים בהפסקות ולעיתים גם הולכים ברגל לחוגים או לבית הספר. כל אלה יוצרים פעילות גופנית מצטברת, גם אם היא אינה מוגדרת כאימון.
"לעומת זאת, בתקופות החופשים היום נראה אחרת לחלוטין. היקף הפעילות הספונטנית יורד באופן משמעותי, הילדים יושבים שעות ארוכות בבית וההוצאה האנרגטית היומית מצטמצמת. התוצאה עלולה להיות ירידה בכושר הגופני. הישגים שנבנו במשך חודשים – במיוחד בתחום סיבולת לב-ריאה, כוח השריר והסבולת השרירית – עלולים להישחק בתוך שבועות ספורים של חוסר פעילות", הוא מסביר.
יותר מסכים, פחות קשב לתחושת השובע
אחת התופעות הבולטות בחופש היא העלייה המשמעותית בזמן המסך. מעבר לכך ששעות ארוכות מול מסכים באות לעיתים על חשבון פעילות גופנית, הן עשויות להיות מלוות גם באכילה בלתי מודעת. "כאשר הצפייה מלווה בחטיפים, ממתקים או שתייה ממותקת, המוח עסוק בגירויים החזותיים ופחות קשוב לתחושות רעב ושובע", מסביר פרופ' נמט.
כיצד השינה משפיעה על המשקל?
החופש משנה לא רק את סדר היום, אלא גם את השעון הביולוגי. לילות ארוכים, משחקים עד השעות הקטנות של הלילה ויקיצה מאוחרת הופכים לשגרה אצל משפחות רבות. אלא שלשינה יש תפקיד מרכזי גם בוויסות משקל הגוף.
"כאשר שעות השינה מתקצרות או נדחות לשעות הלילה המאוחרות, משתבשת פעילותם של שני הורמונים מרכזיים: גרלין, המעורר תחושת רעב, ולפטין, האחראי על תחושת השובע. התוצאה היא תיאבון מוגבר, חשק למזונות עתירי פחמימות וסוכר ואכילה מעבר לצורכי הגוף", מסביר פרופ' נמט.
לדבריו, לא רק מספר שעות השינה חשוב, אלא גם השעה שבה הולכים לישון. "שינה בשעות לילה מאוחרות, גם אם היא ממושכת, פחות מסונכרנת עם השעון הביולוגי ועלולה להיות פחות מיטיבה מבחינה מטבולית".
ומהי השינה המומלצת? לילדים בגילי 3–5 מומלץ לישון 10–13 שעות ביממה, לילדים בגילי 6–12 מומלץ לישון 9–12 שעות, ולבני נוער בגילי 13–18 מומלץ לישון 8–10 שעות.
לא חייבים לוותר על החופש, אבל כדאי לשמור על עוגנים
למרות הנתונים, פרופ' נמט מדגיש כי החופש הגדול ותקופת החגים לא חייבים להפוך לתקופה של נסיגה בריאותית. "המפתח הוא שמירה על 'עוגנים' קבועים גם בתוך החופש: שעות שינה סדירות, פעילות גופנית קבועה, ארוחות מסודרות, הגבלת זמן מסך ויצירת שגרה יומית – גם אם גמישה יותר מזו של שנת הלימודים. מחקרים מראים כי עצם קיומה של מסגרת, אפילו חלקית, מסייע לילדים לשמור על משקלם, על הכושר הגופני ועל בריאותם הנפשית".
מתוך התפיסה הזו פועל מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז רפואי מאיר לאורך כל השנה, כולל בתקופות החופשות. הילדים מבצעים במקום פעילות גופנית המותאמת ליכולתם ולצרכים שלהם, במטרה לסייע בשיפור הכושר הגופני, סיבולת לב-ריאה וכוח השריר, לצד חיזוק הביטחון העצמי באמצעות פעילות גופנית מותאמת ומהנה.
פן נוסף בפעילות הוא פרויקט התנדבות משותף עם הוועד האולימפי, שבמסגרתו מגיעים ספורטאים אולימפיים למרכז הספורט באופן קבוע כדי לפגוש את קבוצות הילדים, לשוחח איתם, לאמן אותם ולהתאמן לצידם.
הפעילות אינה מסתיימת באולם הספורט. הגישה במרכז היא רב-תחומית, ולצד הפעילות הגופנית מקבלים הילדים ובני משפחותיהם כלים בתחומי התזונה, אורח החיים וההתנהגות הבריאותית. המטרה היא לסייע למשפחה כולה לבנות הרגלים שניתן לשלב בחיי היומיום ולשמור עליהם לאורך זמן.
"אחד מעקרונות היסוד של התוכנית הוא שהשינוי אינו מתרחש אצל הילד בלבד. המשפחה שותפה מלאה לתהליך, מתוך ההבנה שסביבה ביתית תומכת היא מרכיב משמעותי בהצלחה לאורך זמן. כאשר המשפחה כולה מאמצת הרגלים בריאים, גדלים הסיכויים שהשינוי יישמר", מסביר פרופ' נמט.
הפעילות במרכז היא בתשלום.
להרשמה וליצירת קשר עם מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז רפואי מאיר:
וואטסאפ: 050-5927757
טלפון: 09-7471076
דוא"ל: [email protected]
תגובות