צילום עופר וקנין
צילום עופר וקנין

המשימה: להציל את המולדת שלי מעצמה

אל דאגה, יהיה סוף טוב: בסופו של דבר הלאומנות, המשיחיות והגזענות מושלכים שוב ושוב לפח הזבל של ההיסטוריה

פורסם בתאריך: 12.4.18 07:46

פסח מאחורינו. יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות מלפנינו. זוהי התקופה בשנה, בה המשיחיות הלאומנית חוגגת את ימי השיא שלה בזריעת שנאה, פירוד ואיבה בעם. אז החלטתי לתרום בשמה קצת אהבה. המחשבה התגלגלה בי במשך מספר שבועות, עד שהתגבשה סופית לאחר הצפייה בסרט "הבלתי נראים", שביים קלאוס רפלה, ושהובא לארץ על ידי סרטי נחשון.

הסרט הוא דוקו-דרמה, העוסקת ביהודים שהצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך "בלתי נראים" לעיני השלטונות. יש בו ארבעה גיבורים, המספרים את הסיפור בזקנתם, ושחקנים המשחקים את צעירותם הנרדפת בשנות המלחמה: סיומה – שעסק בזיוף דרכונים להצלת עשרות יהודים מסתתרים-בגלוי כמוהו, האני – הצובעת את שיערה לבלונד ומשוטטת במרכז ברלין בזהות ארית בדויה, יוג'ין – שחי עם משפחה גרמנית היה ביום חבר בתנועת הנוער ההיטלראי ובלילות הפיץ עלונים הקוראים למרי נגד השלטון הנאצי, ורות – שאימצה לעצמה דמות של אלמנת מלחמה ומגישה מטעמים לקצינים נאציים בשוק השחור.

לכל הארבעה היה חשוב לספר את הסיפור, על כך שהיו גרמנים שהצילו את חייהם, או כפי שאמר רפלה, הבמאי, בשוחחו עם קהל הצופים לפני הקרנת הטרום-בכורה: גם בתקופה בה לא הייתה אנושיות בבני האדם, היו בני אדם אנושיים. בסצינת הסיום של הסרט, מספר יוג'ין (אויגן, בגרמנית), ששאל לאחר המלחמה את הלנה, שהיתה דמות מרכזית מבין אלו שסייעו לו להסתתר ולהינצל, ואף נאסרה וכנראה עונתה בשל כך, למה עשתה את זה. למה לקחה סיכון עצום כל כך. הלנה ענתה לו: "כדי להציל את המולדת שלי".

המשפט הזה יצא איתי מאולם ההקרנה וחוזר ומהדהד בי מאז. כי בעידן שבו כל מי שאינו/ה לאומנ/ית שוחר/ת שנאת האחר/ת ושוחר/ת מלחמה, מתוייג/ת כבוגד/ת, קל לנו מאוד לשנוא את השונאים. אנושי כל כך. אבל ההומניזם האוניברסלי היה ויהיה תמיד הפטריוטיזם האמיתי, זה שבא להציל את המולדת מכוחות השחור של עצמה ולאפשר לה שגשוג, זכות קיום וצמיחה. בסופו של דבר, הלאומנות, המשיחיות והגזענות – מושלכים שוב ושוב בבושה גדולה לפח הזבל של ההיסטוריה. ואז צריכה אומה לאסוף את השברים של עצמה ולהינצל.

לכן, החלטתי ללמד על האנשים הרעים והאלימים הללו כף זכות, למען חיינו המשותפים לאחר שכל הרוע הזה יחלוף. שיישאר בעולם משהו חיובי בכל הרקורד העכור שיצרו לעצמם. לצד המאבק האזרחי, החברתי והערכי לחברה שוויונית, שוחרת שלום, הומניסטית וסולידרית, אקדיש כל מעשה ותרומה למי שבא לנתץ את הערכים הללו. הלאומנות והקיטוב עולים לנו מחיר דמים תרתי משמע, לכן אשא את תרומתי הצנועה בדמים בפרושם הכלכלי, בקטנה, בתרומה קטנה המוקדשת למי שפועלים להקיז דמים מבית. תרומה מוקדשת לשמם של רבנים המטיפים להדרת נשים ולהט"ב – לארגוני נשים ולהט"ב. תרומה המוקדשת לשמם של עברייני רשת ובריוני ימין לאומנים הרודפים א/נשי שמאל – לארגוני שמאל וזכויות אדם. תרומה המוקדשת לשמם של מי שפועלים לגירוש פליטים – לארגונים הפועלים לסייע לפליטים, להסתירם ולהגן עליהם מגירוש. כל קללה, איום, נאצה והסתה – יזכו לתרומה למען המנואצים.

למה? כדי להציל את המולדת שלי מעצמה, ולאפשר לה חיי נצח, מכיוון שכל הכוחות הרגרסיביים והלאומנים הללו מעמידים אותה בסכנה גדולה. ושלא יעלה בדעתו/ה של איש/ה מהם, שפמיניזם או הומניזם משמעותם פציפיזם, חשוב לי להדגיש, שלא יתבלבלו ויפלו לטעות הנפוצה של בריונים, הרואים חולשה בתגובה לא אלימה: זה לא במקום מלחמה על הבית – אלא לצידה.

 

חנה בית הלחמי

חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, פעילה קהילתית וחברתית, מנחה ומאמנת

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר