צילום אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE

אזהרה: המים שאתם שותים עלולים להיות מסוכנים

ע"פ דגימות מחקר שהתבצע במעבדות אמינולאב, נמצא כי ברעננה יש 14.4 מ"ג מגנזיום לליטר מי שתייה, ולכן היא אינה עומדת בתקן של משרד הבריאות. חוסר במגנזיום עלול לגרום לבעיות לב ולחץ דם

פורסם בתאריך: 12.7.18 19:36

כבר מספר שנים שמים מותפלים נחשבים לגורם סיכון למחלות לב וכלי דם בשל חשש לחוסר במגנזיום, יסוד חיוני לגוף האדם. מחקר של דגימות מים שפורסם לפני מספר ימים מאשש את החששות – אין במי השתייה המותפלים ברעננה מספיק מגנזיום. רוב המים הנצרכים ע"י תושבי רעננה לשתייה כיום הם מים מותפלים.

 המחקר, שנעשה באמצעות מעבדות "אמינולאב", התפרסם במלואו בתחילת השבוע ב"תכנית הכלכלית" בערוץ 12. ע"פ דגימות המחקר, שנלקחו ב-23 ערים שונות ברחבי הארץ, נמצא כי ברעננה יש 14.4 מ"ג מגנזיום לליטר מי שתייה, ולכן אינה עומדת בתקן המלצת משרד הבריאות הישראלי וארגון הבריאות העולמי לריכוז מגנזיום במים, כאשר שניהם ממליצים על כ-25 מ"ג לליטר מים. הממצא מדאיג, שכן 20% מתצרוכת המגנזיום היומית צריכה להגיע אלינו דרך המים, ועניות המים המותפלים במגנזיום עלולה לפגוע בחולי לב ואוכלוסיות בסיכון.

ברעננה, צריכת המים מתחלקת בין מי בארות ובין מים מותפלים, אך חלקם של המים המותפלים גדל מאוד בשנה האחרונה יחסית לשנים שקדמו לה: ע"פ דו"חות מי רעננה, ב2017 חלה עלייה חדה באספקת המים המותפלים לעומת מי הבארות של כ15%, ואותם מים מותפלים היוו כ54% ממי השתייה בעיר.

פרופסור יונה אמיתי מאוניברסיטת בר אילן, שאחראי על מחקרים העוסקים בקשר בין מגנזיום במים למחלות לב, מספר על חשיבותו של המגנזיום במים: "כל הנושא של הסיכון הפוטנציאלי של השימוש במים מותפלים עלה כבר לפני מספר שנים", הוא אומר, "בגלל הדאגה שבמים מותפלים אין מספיק מגנזיום. המגנזיום חשוב מאוד להרבה מאוד מערכות בגוף. הוא פעיל בלמעלה מ-300 מערכות ביוכימיות, אנזימים ותהליכים פיזיולוגיים. הוא אחראי לתקינות הלב, לחץ הדם ועוד. חוסר מגנזיום יכול לגרום לבעיות לב, כלי דם, סכרת ועוד. 80% מהמגנזיום מגיע מהמזון, ו20% מהמים. ברגע שאין מספיק מגנזיום במים, זה מכניס לא מעט אנשים לבעיה כי גם ככה בתזונה המודרנית יש חוסר לא מועט של מגנזיום. פרסמנו באוניברסיטת בר אילן את המחקר הראשון לפני שנתיים, שנעשה עם פרופסור מיקי שכטר, קרדיולוג משיבא. במחקר הזה נאספו נתונים של למעלה מ-4,000 מאושפזים במחלקות טיפול נמרץ לב במחלקות שונות בארץ. מצאנו שבמקומות בהם עיקר צריכת המים הם מים מותפלים בהשוואה לאזורים אחרים, הייתה עלייה משמעותית בתמותה של חולי לב שאושפזו בעקבות אוטם שריר הלב. בעקבות המחקר ראש הממשלה הורה לשר הבריאות להוציא תוכנית להוסיף מגנזיום למים מותפלים, כי משרד הבריאות באופן כללי תומך בזה. המתנגדים להוספת המגנזיום, ביניהם רשות המים, טוענים כי רק אחוז קטן מהמים המותפלים מגיע לשתייה ולכן זו הוצאה כספית מוגזמת. אבל המון מהמים המותפלים הולכים להשקות פירות וירקות לחקלאות, שהם אמורים להיות מקור למגנזיום, אך לא נספג בהם מגנזיום מהמים המותפלים אז זה פוגע בעקיפין בצריכת המגנזיום של אזרחי ישראל".

פרופסור יונה אמיתי.

"רעננה היא חלק ממערך הרשויות המקומיות", מוסיף פרופ' אמיתי, "והיא צריכה למלא את חלקה, ומבחינתה צריך לעשות כל מאמץ בכדי לשכנע את רשויות המדינה לזרז את התכנית שקיימת להוספת מגנזיום למים מותפלים, ובשלב ביניים העירייה צריכה ליידע אנשים עם מחלות לב, סכרת ובעיות לחץ דם צריכים להתייעץ עם רופא המשפחה".

מתאגיד מי רעננה נמסר בתגובה: "העיר רעננה שואבת את המים מבארות המצויות בתחומה, בהן כמות המגנזיום היא גבוהה בהרבה ממים מותפלים או מים מחברת מקורות. לצערנו, רשות המים מחייבת את תאגיד מי רעננה למהול את המים ששואבים מהבארות המקומיים במים מחברת מקורות. במידה והתאגיד היה מספק את המים רק מבארות העיר כמות המגנזיום היתה שונה, וזו בין השאר הסיבה שעדיין יש במים המסופקים לתושבים מידה רבה יותר של מגנזיום מאשר תאגידים אחרים שבהם מקורות המים הם רק מחברת מקורות. בכל מקרה, הנושא עצמו על כל היבטיו הינו באחריות משרד הבריאות, משרד האוצר, ורשות המים ולתאגיד מי רעננה אין נגיעה לכך. ראוי להדגיש כי, מי השתייה ברעננה נבדקים על בסיס קבוע ומתמשך. התאגיד עורך בדיקות יומיות במאגרי המים בהתאם לדרישות משרד הבריאות. המים ברעננה הינם מים איכותיים הראויים לשתיה על פי כל הקריטריונים המקובלים. כמובן שניתן להמשיך לצרוך את מי השתייה ברעננה ובמידת הצורך, לצרוך מגנזיום בדרכים חלופיות שלא באמצעות המים, ככל שמישהו מעוניין בכך".

מטעם משרד האוצר נמסר: "המים בישראל ובכלל הינם מים המותפלים באיכות טובה מאוד והם עומדים בדרישות המחמירות ביותר של תקנות מי שתייה (גם בהשוואה לתקנות מי השתייה בעולם). בשל המחסור האדיר במים בישראל, ללא המים המותפלים, היו לנו מחסור ושיבושים באספקת המים גם בבית כבר היום. לגבי הוספת מגנזיום למים, יתכן והוספת המגנזיום למים אינה הדרך האופטימלית להוספתו:  כ-99% מהמים זורמים לביוב ולא לגופנו. כך שמדובר בבזבוז עצום של כסף כל שנה (אנו שותים פחות מ- 1% מצריכת המים הכוללת). בארה"ב (למשל) רמת המגנזיום במי השתייה למרבית האוכלוסייה קרובה לאפס. עלות המגנזיום עלולה לייקר משמעותית את חשבון המים לצרכן. – נכון לבחון מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק. האם ע"י הוספה למים או למזון ו/או תוספי מזון, או אפילו לחלק לתושבים תוסף דרך בתי המרקחת".

ממשרד הבריאות נמסר: הנושא נמצא בדיונים ועדין לא התקבלה החלטה על הוספת מגנזיום למים. הוספת מגנזיום למים הינו תהליך מורכב וחדש בתחום הטיפול במי שתייה ולכן יישומו צריך להבחן באמצעות פיילוט ממשלתי. ועדה בין משרדית שחברים בה נציגי משרדי הבריאות, האוצר, החקלאות ורשות המים מלווים את הפיילוט".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. פנינה

    שטויות במיץ כדי להלחיץ!! מגנזיום יש בכל כך הרבה מוצרי מזון אז במים יחסר מגנזיום אז מה קרה??? לא להתפיל? תאכלו בננות! יש דברים רציניים יותר. תתעסקו בהם.

  2. אהוד לשם תושב רעננה (בעבר מהנדס מחוז המרכז 30 שנה במשרד הבריאות)

    כתב נכבד. אני מאד אודה לך כי תשלח לי את כל המחקרמתחילתו ועד סופו שאתה מצטט. ולא רק את הסיכומים.
    לידיעתך: אין תקן למגנזיום בישראל לגבי כמות המגנזיום שצריך להיות במי שתייה.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אם אין לכם מספיק מגנזיום במים, תתחילו לכרסם את הג'נטים שרכב היוקרטי שלכם. ואם זה לא מספיק, אתם יכולים לקנח באלומיניום תעופתי – רק חס וחלילה אל תפקפקו בצורך למלא את הבטן במתכות קלות ומים כבדים.

  4. אהוד לשם תושב רעננה (בעבר מהנדס מחוז המרכז 30 שנה במשרד הבריאות)

    1. האם הכתב ראה במו עיניו את המחקר. באם כן אודה באם ישלח לי לינק של המחקר.
    2. אין תקן בתקנות איכות מי השתייה של משרד הבריאות לרמת המגנזיום שנדרשת במי השתייה.

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר