רף הציפיות מקבוצת הכדורסל של מכבי רעננה נסק פלאים בקיץ האחרון מבלי שבכלל שיחקה. נבחרת העתודה עשתה היסטוריה עם זכייה באליפות אירופה עד גיל 20 כששניים מהכישרונות הבולטים היו שחקני נציגת השרון מייקל בריסקר וגיל בני. מי שיעניק להם את המושכות בעונה הקרובה הוא אבנר יאור, שנבחר למאמן העונה שעברה בליגה הלאומית ויודע דבר או שניים על טיפוח שחקנים צעירים. לאחר שלוש שנים מוצלחות במכבי רחובות ורקורד מוכח הרבה מעבר לגבולות הגזרה של ליגת המשנה, נראה שהחיבור בין הצדדים יותר מטבעי.
"הצטרפתי לרעננה באמצע יוני והדבר הראשון שעשיתי היה להיפגש עם החבר’ה הצעירים. ברגע שהבנתי מגיל ומייקל שהם רוצים להיות איתנו, להוביל את הקבוצה ולקחת בה חלק משמעותי — הבהרתי שזה התפקיד שאני מייעד להם”, אומר יאור בראיון ל"ספורט צומת השרון". "בהמשך שמחתי עבורם מאוד על אליפות מוצלחת שוודאי הוסיפה עבורם המון לניסיון ולאוסף החוויות. הם כבר ילדים גדולים ובשלים למשימה. ברגע שיושב מולך בחור צעיר, אתה מסתכל לו בעיניים ורואה שהוא מלא ביטחון – הבמה היא שלו". באשר לבני, האתגר העומד בפניו גדול אפילו יותר לאחר שייכנס לנעליו של הקפטן הוותיק גיא לביא, אחד השחקנים המזוהים ביותר עם המועדון שעבר הקיץ למכבי חיפה. "יש כאן סמנטיקה מבחינת הרצון של גיא להתקדם לקבוצה בכירה ששואפת לעלות לליגה הבכירה וזה תזמון מצוין להכניס למשבצת המתאימה את בני, גם כקפטן", מאבחן יאור.
מייקל בריסקר. צילום באדיבות איגוד הכדורסל
גיל בני אחרי הניצחון על קרואטיה בגמר. צילום: FIBA
בעקבות הזכייה החלו לא מעט רינונים על כך שישראלים מוכשרים ממעטים לקבל את הבמה בליגה הבכירה בשל ריבוי הזרים ולא פעם נבלעים בלאומית. כשכמה מהם יפתחו את העונה הבאה עם הטייטל "אלופי אירופה", עושה רושם שליגת המשנה צפויה לזכות לחשיפה גדולה יותר. "כל מי שהיה שחקן צעיר בעברו יודע שעליו למצוא את מקומו 'בתוך היער'. גם אני חוויתי זאת על בשרי. עודף או ריבוי של זרים זה לא דבר טוב או מחזק וצריך איזון בכל דבר", אומר יאור. "יש זרים שמרימים את הרמה של הליגה וזה בסדר אבל השחקנים המקומיים הם הליבה של העסק. מצד שני, עליהם לעבוד קשה כדי להתקדם ולהרוויח ביושר דקות משחק ברמות הגבוהות. עם איזון נכון אין סיבה שזה לא יקרה ונראה באופן טבעי צעירים רבים יותר מתקדמים לליגה הבכירה. לא מעט שחקנים הצטרפו העונה מהליגה הראשונה לשנייה וזה בהחלט יכול לתת את הפוש ולכוון את הזרקורים על הלאומית. לתחושתי הרמה רק הולכת ועולה. ברור שכל שחקן לגופו, אבל יש תהליך נכון וטוב של שחקני עתודה שיובילו השנה קבוצות בלאומית. חלק הוכיחו שהם ראויים לכך כבר בעונה שעברה והשנה יקבלו את המפתחות ותפקידים מרכזיים אפילו יותר. הם צריכים להראות שהם מסוגלים לעמוד באתגר כדי לעשות בעתיד את קפיצת המדרגה לליגת העל. חובת ההוכחה עליהם".
אבנר יאור (47), נשוי+3, מתגורר בקיבוץ המעפיל השייך למועצה האזורית עמק חפר. גדל בקיבוץ כפר בלום ומגיל 6 ועד לבוגרים התרוצץ עם הכדור הכתום באולם המיתולוגי של הפועל גליל עליון, תחת המנהל המיתולוגי וכוכב הריאליטי הטרי יחסית – עמית גל. בגיל 20 היה שותף כשחקן לעונת הדובדבנים ההיסטורית שהסתיימה באליפות עם פיני גרשון ועצרה רצף של 23 זכיות רצופות של מכבי תל אביב. עונה קודם לכן זכה עם הקבוצה בגביע המדינה תחת מולי קצורין לאחר ניצחון על מכבי ראשון לציון, בה שיחק מיקי ברקוביץ’. בין השאר נצצו סביבו אנדרו קנדי, דורון שפר ובראד ליף. בהמשך שיחק בעירוני נהריה בליגה הראשונה, שם שיתף פעולה עם בורקו ראדוביץ’ ולאחר מכן נדד ללאומית בשורות מכבי חיפה ומכבי דרום קריית גת.
תוך כדי החל לאמן במחלקת הנוער של מכבי ראשון לציון ובמקביל כעוזר מאמן בבוגרים לצדו של חנן קרן. משם שב לגליל עליון כעוזרו של שרון דרוקר, עמו יצא למסע בן ארבע שנים שכלל זכייה היסטורית עם הפועל ירושלים בגביע יול"ב בשנת 2004 לאחר ניצחון בגמר על ריאל מדריד ושנה אחת כעוזר מעבר לים בריטאס וילנה הליטאית. בין לבין העלה את הפועל עפולה מהלאומית לליגת העל. לאחר ההרפתקה הליטאית אימן בליגת העל בעירוני רמת גן ושוב בעפולה והוביל כל אחת מהן לחצי גמר גביע המדינה. בשלוש השנים האחרונות היה חלק מהפרויקט המצליח של מכבי רחובות, שעלתה תחילה מהארצית ללאומית ובשנתיים האחרונות הגיעה לפלייאוף. אשתקד הדיחה את מכבי רעננה ובהמשך הודחה בחצי הגמר על ידי קריית גת. יאור, כאמור, נבחר למאמן העונה. מלבד הכדורסל הוא מנהל מכירות ופרויקטים ב"מגנלי" – מותג מוביל בישראל בתחום הספורט וחיפויי הרצפה הבונה בין השאר היכלים, אולמות ומגרשים.
"המעבר לרעננה מרענן עבורי ונעשה בתזמון טוב", הוא מספר. "אני מגיע למועדון מיוחד ותוסס עם הרבה אנשים בעלי אמביציה בצוות הניהולי ובעל מחלקת נוער מהמשובחות שיש בארץ. לראייה – קבוצת בוגרים שכמחציתה מבוססת על שחקנים מקומיים – דבר בהחלט יוצא דופן בנוף שאני מתחבר אליו ומאמין בו".
ב-9 באוקטובר תפתח רעננה רשמית את העונה במשחק ביתי מול מכבי קריית מוצקין ותעשה הכל כדי להמשיך תחת יאור את המגמה החיובית מהעונה החולפת ואף למעלה מכך. עם תקציב של 1.5 מיליון שקלים, מהצנועים בליגה, המשימה לא תהיה פשוטה. "אני מקווה שנציג קבוצה נמרצת עם קצב גבוה, קבוצת הגנה טובה שמצליחה לייצר עצירות, לשלוט בריבאונד ההגנה ולהגיע למשחק מעבר מהיר", מתייחס המאמן למטרות העתידיות. "כמובן שבהיבט הקבוצתי אני מקווה ומאמין שהקבוצה תשחק יחד ושהשחקנים ייהנו לשתף פעולה זה עם זה. הרצון הוא כמובן להתברג לתוך הפלייאוף בליגה לא פשוטה של 14 קבוצות. לטעמי אין קבוצה שלא רוצה להגיע לשם וזו המטרה של כולן. רק 8 יצליחו ובליגה בה כל אחת יכולה לנצח את השנייה בערב נתון, האתגר לא יהיה קל".
אני מניח שאתה מכיר את הלך הרוח לפיו רעננה לא באמת רוצה לעלות ליגה בשל מגבלות תקציביות.
"אני והשחקנים לא מתעסקים בדברים האלה. יש לנו מטרות יחד עם ראשי המועדון ומכאן והלאה ננסה לעשות את הכי טוב שאפשר. כל קבוצה בליגה יכולה להגיד שהיא רוצה לעלות, אבל בסוף יש 2-4 קבוצות שמושקעות תקציבית יותר מאחרות וכשהן מדברות על עלייה זה מובן. אנחנו מאוד ריאליים ורוצים להתחרות כמו שצריך בהצלחה. אחר כך אלוהים גדול. באופן אישי אני לא חושב יותר מדי קדימה והמטרה שלי היא תמיד ליהנות ממה שאני עושה ולהשתפר כל הזמן. לקחת צעד קדימה, להציב מטרות ולבצע אותן בצורה הכי טובה שאפשר".
יש סיכוי שבעתיד מאמן כדורסל ישראלי יוכל להתפרנס בליגת המשנה מבלי לעבוד בעבודה נוספת?
"קשה לדעת. ככל שחולפות השנים אני מקווה שתרבות הספורט בארץ תלך ותתפתח יותר ויותר. הרמה שישנה היום לא הייתה קיימת לפני 20 שנה כשאני שיחקתי ואני מניח שבעתיד זמן הפנאי ילך ויגדל, התרבות תשתפר וכך תגדל גם המקצוענות בספורט. אולי עוד ליגות בישראל דוגמת הארצית יהוו פלטפורמה מקצוענית ומושקעת, טובה וראויה ברמה גבוהה. אני מאמין שזה יקרה, הכל עניין של זמן".
