איש לא פצה פה בחדר הבקרה, אפשר היה לחתוך את האופסייד בסכין. שבע שנות פרויקט התנקזו לשעה וחצי של כסיסת ציפורניים עצבנית. כולם הבינו היטב את גודל השעה, מה מונח כאן על כף המאזניים: הנחתת החללית רעננה00 בשלום על פני קרקע בטוחה בליגת העל, שם היא אמורה לבצע משימת איסוף תוצאות תיקו ולאתחל עצמה מדי שנה לאותו מצב בדיוק.
המתח והעצבים היו בשיאם אחרי כישלון חרוץ בתמרון מכריע שנערך כמעט שבוע קודם לכן על פלאנטת רמת גן נגד דמוי קבוצת כדורגל מגלאקסיית אשדוד. מסביב התאספו כולם: בעל הממון, קרובי משפחה ומספר אוהדים אשר נרתמו למשימה הנעלה עוד מימי בראשית דרכה וסירבו לקבל על עצמם כישלון כתוצאה אפשרי.
שעת השין הגיעה והמדדים האמירו עוד יותר את מפלס הלחץ. מן המסכים זעקה באדום בוהק תזכורת כואבת על כל הניסיונות הכושלים מתחילת העונה ליישם פעולת חוץ מוצקה. נדמה היה כאילו כלו כבר כל הקיצים על האפשרות להנחית בשלום את רעננה00 על קרקע זרה. ממרומי יציע הכבוד היה ניתן לצפות בה כמי שמשייטת לה אבודה בחלל, נראית בדרכה הבטוחה להיבלע בתוך חור שחור אשר בצידו השני יקום מקביל ובו עילוט ואום אל פאחם.
עם כניסתה לכוכב סמי עופר נותקה סופית משליטת יד אדם וכעת נתונה הייתה לחסדי אלוהים והשפיץ של ירדן כהן. כאילו הזמן עצר מלכת ועיני היקום נישאו אל הרגע בו פגשה כף רגלו של כהן את הכדור. מומחים בתחום טוענים כי בשל היעדר כח כבידה המפגש בין כהן לכדור היה חלש, נרפה ויצר תנועה איטית ומהוססת. אלו היו שתי השניות הארוכות בתולדות האנושות, אך מיד בסיומן הובס השקט על ידי צהלות שמחה בלתי נשלטות מחדר הבקרה: 'המשימה הושלמה' נחנק בדמעות מפקד המשימה, וברשת הקשר נשמעו קולות מתגברים של מו"מ על הארכת כהונת מפקד קורצקי בפרויקט לשלוש שנים נוספות. האסטרונאוט כהן דידה לאיטו בחזרה לכדור הארץ ושלח מסר לכל אוזן חפצה: זהו צעד קטן להישארות, צעד גדול לחוזה אצל יענקל’ה שחר.
