בשבוע בו התברר כי לא צריך יותר מאשר סיכת קורצקי קטנה בכדי לפוצץ בועת ביטקוין בית"רית, נדמה כי הוגשם חלומו הרטוב של אוהד הפועל רעננה. אני די בטוח שאם אראלה ממפעל הפיס הייתה מרימה טלפון למחרת בבוקר, הייתי מעדיף קודם כל לרוץ על תקציר הניצחון בלופ ורק אז להחזיר לה צלצול. הרי אראלה תתקשר שוב, אבל את בית"ר לכו תדעו מתי ננצח בפעם הבאה. בכל זאת, כאוהד הקבוצה חוויתי שיא גדול יותר השבוע: זה לא היה מבט חטוף בטבלה שבישר על קבוצתי כהתקפה הטובה בליגה, לא תרגיל ההטעיה המפואר של צה"ל לנסראללה וגם לא הלוק החדש של עמיר פרץ.
מדובר בפרסום סגל הנבחרת הצעירה לצמד משחקיה במוקדמות יורו 2021 מול קזחסטן ואיי פארו. מה כל כך הסעיר אותי בידיעה שולית שכזאת? שישה שחקני הפועל רעננה קיבלו זימון! יותר מכל מועדוני הפאר בישראל אשר מתהדרים במחלקות הנוער שלהם רק כדי לגדל שחקנים להשאלה, כאלו שלעולם לא יקבלו הזדמנות בקבוצת האם. אסף צור, עמית כהן, אור דסה, בן סביר, יואב תומר ורועי לוי.
כולם שלנו בטאבו, וכש'התקווה' תתנגן ברקע, הם יזמזמו בלב 'הפועל רעננה לעולם לא תצעדי לבד'. עד כמה עגום מצבו של דור העתיד הישראלי אפשר להסיק מכך ששלושה מבין ששת המוזמנים הרעננים לסגל (סביר, תומר ולוי) בקושי קיבלו דקות משחק אצלנו, אבל למה להיתפס לקטנות דווקא בשבוע בו מאמן נבחרת מזמן שחקנים מקבוצה קטנה.
ברור לי שאף אחד מהשישה לא יוביל בשנים הקרובות את הנבחרת הבוגרת למונדיאל ואין לי ספק שאם כל אחד מהם ייתן חצי עונת קייס גאנם, הוא מיד יעלה לשידור ויספר בהתרגשות איך הוא מחכה בקוצר רוח לשחק לעיני 30,000 איש בבלומפילד ושחוזה העתק אותו קיבל ממכבי תל אביב הוא בעצם חלום ילדות. חלום בעבורו עבד כל כך קשה בשנים האחרונות בלי לקחת יום חופש. על הספסל של מכבי יהיה לו מספיק זמן: גם להשלים את ימי החופש שנחסכו מנעוריו וגם להיזכר בימיו היפים בהפועל רעננה.
