אם להפועל רעננה היו העונה מספר ניצחונות ליגה כמספר הפעמים ששמעתי בשנים האחרונות אודות איחוד מתקרב בינינו לבין הפועל כפר סבא, סביר להניח שהייתי היום אדם הרבה יותר רגוע במרכז הטבלה. למזלנו, בכל אחת מן הפעמים האיחוד ירד מהפרק עוד בטרם עלה לשלב הדיבורים המעשיים, והאמת די בצדק: הרי מה משותף בינינו לבינם? להפועל כפר סבא יש מסורת מפוארת, אצטדיון ביתי, גרעין אוהדים מבוסס, ולנו יש מועדון קטן בהתהוות עם שאיפות צנועות הרבה יותר. מה גם שאנחנו לא הספקנו להתפרק, לרדת לליגה א', לפטר מאמן שלא שיתף בהרכב קרוב משפחה של הבעלים ולרדוף בחניון אחרי מאמן ששוב הפסיד רק כדי לקלל לו את האמא.
אלא שדווקא בימים אלו, אני מוצא עצמי יותר ויותר מתעניין בהפועל כפר סבא. למען האמת המשחקים שלהם גורמים לי לדפיקות לב עזות יותר מאשר אלו של קבוצתי שלי. הרי מה כבר יכול לקרות במשחקי הפועל רעננה שעדיין לא ראיתי, עוד הפסד לאוסף? עוד חור במרכז ההגנה? עוד פעם מכבי תל אביב תעלה את ההצעה על קייס גאנם אחרי החמצה שלו מול שער ריק? הכל ידוע מראש. אבל במשחקים של הפועל כפר סבא יש אקשן אמיתי. המאמן, אופיר חיים בנה קבוצה סימפטית למדי עם אוריינטציה התקפית רחמנא לצלן, אבל יותר מכל השכנה ממזרח ראויה לאהדתי העונה נוכח תוצאותיה. הנה הפועל רעננה שוב לא מתפקדת במשחק קריטי, הפעם נגד הפועל תל אביב והופ הפועל כפר סבא עושה במכנסיים נגד בני יהודה יום למחרת. תאמינו לי שרענני גאה לא צריך יותר מזה בכדי להסתובב שבוע שלם עם חזה נפוח בכל איזור חיוג 09 ולספר לכל דורש שאנחנו כולה 3 נקודות מחוף מבטחים.
אז עזבו אתכם מקבוצה מאוחדת עם חצי מהתקציב הקיים ורבע מכמות האוהדים הנוכחית. בלי מו"מ מתיש ובלי הסכמים סבוכים, מתקיים לנגד עינינו מדי שבוע איחוד כוחות אמיתי אסלי בין הפועל רעננה להפועל כפר סבא: הם שומרים על שקר ההישרדות שלנו ואנחנו מתחזקים באדיקות את שקר ההישרדות שלהם.
