1. אחרי שני הניצחונות הרצופים על מכבי פתח תקוה ובני יהודה, הרגיש לי שניצחון שלישי עבורנו הוא בבחינת too good to be true ולכן אמרתי לעצמי שתיקו מול מכבי נתניה בהחלט יספק אותי. לצערי ידעתי כנראה על מה אני מדבר. תחושתי הייתה כי איפשהו אצל השחקנים, אולי במקום עמוק ולא מודע, קוננה איזו מחשבה שאחרי שני הניצחונות, הפסד לנתניה לא יהיה כזה נורא ויתקבל במעין טבעיות. אני לא טוען, חלילה, שהשחקנים לא רצו מספיק לנצח או שמא לא התאמצו מספיק, אבל אני בהחלט חושש שהייתה בקבוצה מעט תחושת שובע. אם שום אכן מכוון מבחינתו להתמודד העונה על מקום בפלייאוף העליון, אז מעבר כמובן לפן המקצועי, נדרשת לטעמי גם עבודה מנטלית רבה שתגרום לשחקנים לדרוש מעצמם הרבה יותר ברמה ההישגית ולא להסתנוור משלושה משחקים ברצף ללא הפסד, זה לא נחשב הישג בליגה כל כך שוויונית ופושרת. אין ספק כי מינויו של אלישע לוי כבר נותן אותותיו ויש להניח כי הקבוצה תשפר את אחוז ההצלחה שלה ביחס לסיבוב הראשון, אם כי קשה לי עדיין לראות אותה מתברגת בשישייה הראשונה, אך אין ספק כי אם הקבוצה תצליח לברוח מוקדם ממאבקי ההישרדות ולהתברג בסיום העונה במקומות 7-9 תהיה זו בשורה מרעננת ואופטימית לקראת העונה הבאה. כדי שזה יקרה, כולי תקווה שבקרוב נתבשר על החתמה של לפחות חלוץ ראוי אחד לאחר דילול הסגל שנעשה לאחרונה.
2. המשחק מול בני יהודה נפתח רע עם שער חובה מהיר במהלך כדורגל שהתחיל לאחר בעיטה רשלנית החוצה של איתמר ישראלי, שהצליח לחפות קצת על טעותו מספר דקות לאחר מכן, כשעצר את רועי בן שמעון בעימות אחד על אחד, גם הודות לעזרתו של פוצ'יבה שנשף בעורפו של חלוץ הזהובים. רגע המפנה של המשחק התרחש עם הרחקתו התמוהה והמוקדמת של מתיאה ליואיץ' אחרי הצגה תיאטרלית מרשימה של רז כהן, שהיה אחראי לאורך המשחק גם על מהלכים נהדרים עם הכדור ונראה שהוא חוזר להציג את יכולתו הטובה והמוכרת מהקדנציה הקודמת שלו בירוק. אין ספק כי המתנה מהשופט סייעה לנו רבות להפוך את הקערה על פיה ולנצח את המשחק, אבל קבוצה כל כך חלשה ולא מאומנת כמו בני יהודה היינו חייבים לנצח גם ללא היתרון המספרי. מלבד רז כהן, גם סוקונה ודסה הפגינו יכולת מרשימה, אך מעל כולם בלט אביב סולומון עם שער ובישול יוצאים מהכלל. ההפסד שהגיע בהמשך השבוע לצהובים מעיר היהלומים לא היה אמנם מחויב המציאות לאור יחסי הכוחות המאוזנים בין הקבוצות על כר הדשא, מאידך קשה לחוש מקופחים כאשר האורחת הצליחה שוב ושוב לחתוך את ההגנה הרכה שלנו ולהגיע למצבים נוחים מדי מול השער שלנו, כאשר את אחד מהם היא ניצלה עד תום לאחר יציאה פזיזה של ישראלי, שמתקשה עד כה לשחזר את יכולתו היציבה והטובה מהעונה שעברה. בזמן הקצר ששיחק, הקשר הליטאי, דומנטאס שימקוס, הראה שיש לו פוטנציאל ובאופן יחסי היה מאוד מעורב במשחק. אוהדים רבים הביעו את תסכולם על ההפסד ברשתות החברתיות והטילו את עיקר האשמה על טום שלח, שאיבד את הכדור במהלך שהוביל לשער המכריע והחמיץ בתוספת הזמן הזדמנות פז להשוות, כאשר לא הצליח מחמישה מטרים לנתב את הנגיחה שלו למסגרת. אני חושב שזה לא רציני והוגן להטיל על שלח כל כך הרבה אחריות להפסד הזה, אך אין ספק שאם אלישע לוי לא הספיק עד השבוע לגבש עמדה סופית לגבי עצם הצבתו של שלח בהרכב הפותח, המשחק הזה חייב לסייע לו להבין את מה שהאוהדים הבינו מזמן. עומר דנינו כבר הוכיח העונה שהוא יודע לאייש את עמדת המגן הימני בצורה טובה, כעת כל מה שנשאר למאמן החדש-ישן שלנו זה לגלות אינטגריטי מקצועי בסיסי ולעלות ל"דרבי הירוק" ביום ראשון עם ההרכב הכי חזק שעומד לרשותו. מבחינתנו כאוהדים מדובר במבחן מאוד משמעותי לאלישע לוי, שאנו מצפים ממנו לשים את האינטרס הקבוצתי מעל כל אינטרס אחר.
3. מכבי חיפה מגיעה למשחק מולנו במצב רוח די שפוף לאחר הפסדה הדרמטי למכבי תל אביב עמוק בזמן הפציעות. ברק בכר מבין היטב שהוא לא יכול להרשות לעצמו לאבד שוב נקודות ובטח לא אחרי הניצחון הסנסציוני שלנו על קבוצתו בסיבוב הקודם. הלחץ המסוים הזה על הירוקים מהכרמל יכול לפעול רק לטובתנו, ועם ניהול משחק נכון של אלישע אני בהחלט מאמין בשחקנים שלנו שהם יכולים להשיג תוצאה טובה ואולי אף לגרוף שוב את מלוא חופן שלוש הנקודות, בהצלחה!
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
