תערוכת צילומים חדשה של הצלמים דרור מעיין וינאי מנחם, אמנים המיישמים בעבודתם תהליכים המאפיינים את הצילום בתחילת דרכו, תוצג באוניברסיטה הפתוחה. דרור מעיין, (50), אמן וותיק, עוסק באמנות, בציור ובצילום כבר כ־30 שנה. מעיין מציג בתערוכות רבות בארץ ובעולם ובשנים האחרונות התמחה בארצות הברית בטכנולוגיית צילום של המאה ה-19. מעיין מצלם בטכניקות מן המאה ה-19, באמצעות אוסף מצלמות אותנטיות ונגטיבים של זכוכית ומתכת, המטופלים בשיטה ה”רטובה”, מסימני ההיכר של הצילום לפני כ-150 שנה. התצלומים המודפסים. “אני עובד ממש כמו שעבדו לפני 150 שנה”, מספר מעיין, “עם מצלמות אוטנטיות אמיתיות לחלוטין שאספתי והבאתי איתי לאורך השנים. בתערוכה בחרתי להציג נושא אחד והוא ‘הקאובוי הישראלי’. בשנה האחרונה ליוויתי קאובוי ישראלי אמיתי, איש בשם אלי בראון, שיש לו חווה לגידול בקר ורכיבה בהרי הכרמל, עם המצלמות והציוד שלי, ותיעדתי אותו”.
מתוך תערוכת הצילום. צילום באדיבות העירייה
ינאי מנחם (37), מספר כי בתערוכה הוא איננו חוזר לרגע בהיסטוריה של הצילום. במקום זאת הוא בונה מצלמות ארכיטיפיות, ראשוניות, על בסיס הקמרה אובסקורה, האב-טיפוס של המצלמה המוכרת לנו עד עצם היום הזה. העבודות המרכזיות בתערוכה הן תצלומים דיגיטליים של הדימוי הנוצר בתוך הקמרה אובסקורה. לצדן מופיעים תצלומים ממצלמת נקב בסיסית, שהתקין מנחם ממכל מתכת כדורי שמצא בשדות הקיבוץ שבו גדל. אחדים מהם מודפסים על גבי גופי תאורה ישנים, ואלה מוצגים כאובייקטים מוארים בחלל התערוכה. “אני עוסק בצילום כבר כ־15 שנה כתחביב”, מספר מנחם, “בתערוכה אציג חלק מפרויקט שבנוי ממצלמה שבניתי מחפץ שמצאתי ברחבי קיבוץ גבעת עוז בו גדלתי. מדובר בחתיכת צינור שמצאתי באדמה, שברגע שראיתי אותו היה בי רצון להפוך אותו למצלמה. כמובן שהמצלמה לא נראית כמו מצלמה אלא יותר כמו גוש מתכת, אך לאחר שבניתי את המצלמה התחלתי להתנסות איתה וליצור דימויים. מאז ומתמיד עולם הצילום הישן העסיק אותי ואני מרגיש שיש עוד מה להוציא ממנו”.
מתוך תערוכת הצילום. צילום באדיבות העירייה
מתוך תערוכת הצילום. צילום באדיבות העירייה
פתיחת התערוכה תתקיים ביום חמישי (22.6) בשעה 11:30 בגלריה של האוניברסיטה הפתוחה. התערוכה תוצג עד ל-10.11
