האנטישמיות בצרפת, שהולכת ומתגברת בשנים האחרונות, הגיעה החודש לשיא חדש: התקפת אנשי רוח יהודים, כיתובים אנטישמיים על חנויות של יהודים והשחתתן של עשרות מצבות בבית עלמין יהודי במזרח צרפת. על פי הנתונים, בין שנת 2017 ל-2018 מספר התקריות האנטישמיות שנרשמו כמעט הוכפל.
"כבר כמה עשרות שנים שאוכלוסיית הערבים גדלה בצורה מפחידה בצרפת, בבתי הספר הם עוברים את החמישים אחוז", מספר דוד דהן, נשיא הקהילה הצרפתית בהרצליה פיתוח, "גם מספר הבוחרים גדל בהתאם. יש להם כוח גדול יותר והפוליטיקה משתנה לטובתם. רוב הפעילים של מחאת האפודות הצהובות הם ערבים מהשכבות החלשות, והם ברגע אחד מפנים את האלימות שלהם נגד היהודים. זה אספסוף ששולט. הם תקפו תלמידים בבית ספר יהודי בפריז, הושחתו שם חנויות יהודיות, זרקו אבנים על בתי כנסת ויהודים שהולכים ברחוב הותקפו. הכוח הערבי גדל והתחזק בצרפת בעקבות ההגירה הגדולה. קצב גידול האוכלוסייה שם גבוה ביחס לצרפתים שכמעט לא מביאים ילדים. השם הכי נפוץ בצרפת הוא מוחמד. לפי כל הדעות והסטטיסטיקה, צרפת הולכת להיות מוסלמית בעוד 20 שנה ובינתיים האנטישמיות הולכת וגדלה בהתאם".
אתה נוסע לצרפת לבקר?
"בוודאי, יש לנו שם משפחה, עסקים, כספים וגם יש אירועים משפחתיים של חברי הקהילה. יש לנו עדיין קשר חזק מאוד עם הקהילה שם מכל הבחינות".
אתה מסתובב בביקורים שלך בצרפת עם כיפה?
"ביום כן. בלילה, במטרו, אני לא שם כיפה כי זה מסוכן. יש שם קבוצות של ערבים שמסתובבות במטרו וממש מחפשות למי להיטפל. גם קסקט אי אפשר כי הם יודעים שיהודים חובשים קסקט. המשטרה לא מספיק חזקה כדי להגן עלינו, עד שהם מגיעים התוקפים כבר נעלמים ולכן אנשים לא מתלוננים כי אין טעם בזה".
האם אתה חווית בעצמך אנטישמיות בצרפת?
"לפני ארבע שנים הייתי במטרו בפריז, נער ערבי בן 17 בערך ראה שאני חובש כיפה, ואמר לי שאני יהודי מלוכלך כשהוא מסתכל לי בעיניים בעזות מצח. פעם היו אומרים יהודי מלוכלך ובורחים. היום הם מסתכלים לך בעיניים בלי בושה. זה ההבדל שבין היום ללפני 20 שנה. הדברים השתנו בצרפת, זו לא אותה פריז שגדלנו בה והכרנו".
איך הסביבה הגיבה?
הסביבה היתה אדישה. כל אחד שקוע בעיתון ומעמיד פנים שהוא לא שומע ולא רואה".
חווית עוד חוויות כאלה?
"חוויתי הרבה אבל זה היה המקרה היחיד שממש אמרו לי את זה בפנים".
המשפחה שלך גם חוותה חוויות כאלה?
"כן, הם חווים פחד בעיקר. זה שהאמא מתוחה ובלחץ כשהילד שלה יורד למכולת והיא מפחדת שיקרה לו משהו זה סימן לא טוב. אפילו אם זו פרנויה, זה סימן שזה הסוף. זה עניין של זמן. אי אפשר לעשות כלום עם הרגשה כזאת".
איך יהודי צרפת מגיבים למצב?
"היהודים שם מפחדים ללכת ברחובות. הילדים מפחדים לצאת לשחק מחוץ לבית, וההורים מפחדים שיתקפו את הילדים שלהם ערבים. הם הולכים בקבוצות, חבורות חבורות של בני 19-18, רואים יהודי ומתקיפים אותו. הוא לא יכול לעשות שום דבר והמשטרה מפחדת להתערב. המצב הוא שהיום רוב היהודים לא רואים את העתיד שלהם בצרפת. רובם עולים לארץ ומיעוט מהגרים לארצות הברית. היום יש 600 אלף יהודים בצרפת. לפחות שליש מהם צפוי לעלות לארץ בעשור הקרוב".
אתה רואה גלי הגירה להרצליה בעקבות המצב?
"כל פעם שיש אירועים יש גל עליה לפה. זה שאנשים באים וקונים דירות פה זה סימן שיש שם אי נחת. פה יש את הדבר שהוא הכי חשוב ובעדיפות עליונה – הביטחון. כל יום יש עוד בית ועוד בית שנקנה בהרצליה פיתוח על ידי צרפתים, רחובות שלמים נהיו צרפתיים. בכל הגזרה הדרומית של הרצליה פיתוח בנו בניינים וכולם נקנו על ידי הצרפתים. הסטטיסטיקה אומרת שמי שקונה תוך 4-3 שנים עולה לארץ. אנשים מכינים את עצמם למקרה שיקרה משהו, שיהיה להם את המקום הבטוח שלהם בארץ, עולים על מטוס ובאים. הצרפתים לא מסתדרים פה מבחינת פרנסה. יותר קל בצרפת, והם לא מוצאים את עצמם פה מבחינת החינוך החרדי, הדתי והחילוני. אנחנו יותר ליברלים מהרפורמים ולכן מבחינת החינוך אנחנו בבעיה. למרות הכל, פה זו הארץ שלנו. זרקו אותנו מתוניסיה, ממרוקו ועכשיו מצרפת אבל מהרצליה פיתוח לא יזרקו אותנו – זו התחנה האחרונה".
