יפית סרנגה, יוצרת באומנות ובפילוסופיה מרעננה ונכדה למשפחת קצבים, הוציאה לאור את "וחך, אוכל יטעם-לו", ספר עיון ופילוסופיה העוסק בעידן המודרני ושואל שאלות רבות ששצות כמעט בכל משפחה, בעיקר בנוגע למזון והמילים בהן אנחנו מעדיפים להשתמש.
סרנגה היא בעלת תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למנהל. היא מכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת ההייטק קומטל ישראל ופעילה למען שחרור בעלי חיים. בימים אלו יצא לאור "וחך, אוכל יטעם-לו" (הוצאת צמרת), ספר עיון ופילוסופיה שהיא כתבה, שעוסק בסוגיות פילוסופיות שונות הרלוונטיות במיוחד לעידן המודרני התעשייתי. הספר שואל שאלות רבות שצצות כמעט בכל משפחה, וכמעט בכל דיון סביב שולחן האוכל, ולכן טוענת סרנגה "העיסוק בשאלות אלו הוא חשוב במיוחד והינו צו השעה".
הספר מופץ בחנויות הספרים סטימצקי, צומת ספרים ברחבי הארץ ובחנויות הדיגיטליות. כיוצרת, כציירת וכאומנית מחאתית, במקביל להשקת ספרה הקימה סרנגה גם תערוכת יחיד בנושא (אוצרת: מיכל סדן), שבה הציגה מבחר מציוריה האקטיביסטים באירוע שנערך לאחרונה בגלריית INTU בארנה הרצליה פיתוח.
רוצים להישאר מעודכנים?
סרנגה היא אמא לשירן, ובת גאה לריטה ובני סרנגה, עוסקת בפילוסופיה, אומנות ושיווק "המשתלבים ושזורים בי, כאשר אני משתמשת בכל הכלים שיש ברשותי וביכולותיי להנכיח את השקפת עולמי בניסיון לעורר שינוי מהותי בעולם".
בספרה היא מקדישה פרק שלם שעוסק בעידן המודרני ובתחלואותיו ושואל שאלות מוסריות מהותיות גם על חופש הבחירה. "רוב האנשים רוצים להאמין שהם בוחרים את המזון המוגש לצלחתם, אבל האם זה באמת כך? יש כל כך הרבה מנגנונים המסתירים מאתנו מידע לגבי התהליך שבעלי החיים עוברים, והמזון שאנחנו אוכלים שמעלים בספק את השאלה האם הבחירה היא בחירה חופשית במובן העמוק של המילה. אחת הדוגמאות היא השימוש שלנו בשפה ובמילים שמסתירות את מה שאנו לוקחים בו חלק – שניצל ולא חזה של תרנגולת, סטייק ולא נתח גופה של פרה, בייקון ולא חזיר. התעשייה גם דואגת להסתיר את סבלם של בעלי חיים – לא תראו מפעלים בתל אביב או ברעננה, אלא רק בפריפריות, לא רואים הובלות של בעלי חיים המובלים לשחיטה ביום אלא בשעות הלילה. התעשייה גורמת לך לא לראות, לא לשמוע ולא להריח אלא רק לצרוך כאוטומט, ללא מחשבה, הכל כדי שנוציא את כרטיס האשראי ונקנה. זה התפקיד שלנו: להיות צרכנים בורים. אז נשאלת השאלה בעידן המודרני האם אפשר במצב כזה לקרוא לצריכה של מזון מהחי בחירה חופשית?".
