מיזם משותף וייחודי של שורדי שואה יחד עם תלמידי מגמת הצילום בתיכון "מטרו ווסט" ברעננה, הוליד בשנה שעברה סדרת פורטרטים וצילומים מרגשים. במהלך הפרויקט, שהתקיים במסגרת שיתוף פעולה בין תיכון "מטרו ווסט" ועמותת אש"ל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל) קיימו 14 תלמידים ו-14 שורדי שואה 12 מפגשים במשכן לאומנויות הבמה ברעננה. באחרונה התשרו משתתפי ויוזמי הפרויקט כי מספר צילומים מהפרויקט התקבלו לפסטיבל הבינלאומי לצילום לתערוכת "פורטרט בין דורי", שתוצג ביום שישי הקרוב במתחם גולף בתל אביב.
"בכל שיעור היה נושא אחר", מספרת ידידה בגריש, רכזת מגמת טכנולוגיית הצילום בתיכון 'מטרו ווסט', "התלמידים ושורדי השואה הצלמים יצאו לצילום משותף וחיפש דרך השפה הצילומית להביע את הנושא, את השיתוף והפער הבין דורי – בצילום חוצה גיל. התהליך היה מורכב וקשה בהתחלה, מסיבות שונות: פער הדורות, קצב ומחשבה של התלמידים שהזמן המעשי בסטודיו נלקח מהם. היו הרבה מחיצות וקשיים גם מצד המבוגרים, לדוגמא השפה של התלמידים, הדיבור המהיר, והרעש. מדובר באנשים שהיו רובם בני שמונים ומעלה אך במהלך המפגשים הם גילו פתיחות מרובה והתגלו כצעירים יותר. בחלוף הזמן היה ניתן לראות ששורדי השואה הם אלה שהניעו את העגלה, הם היו מאוד אנרגטיים, נמרצים ומשכו את התלמידים לעשייה. היציאה המשותפת מחוץ למשכן לאומנויות, לאזור שוק הכרמל וכרם התימנים היוותה את נפילת החומות. הצלמים התחלקו לזוגות והחלו לצלם ברחובות הציוריים של תל אביב. מחוץ למשכן השיח היה אישי ושונה, אחד סייע לשני מבחינת צילום ורעיונות לנקודות מבט. היציאה הזאת יצרה חיבור חדש. נוצרו גם קשרים אישיים בין שורדי שואה לתלמידים מחוץ לסדנה. במהלך הקיץ נפטרה אחת השורדות הרטה מונוביץ' ז"ל. זה היה ממש קשה לתלמידים".
"משחקי הכס", תערוכת מטרו ווסט, אריה שפירא וקובי בוסקילה
מה לדעתך היה ההבדל בין שורדי שואה לקבוצה אחרת מהגיל השלישי?
"השיח. לדוגמא אחד מנושאי השיעור היה צילום ושמוש בטקסט, הקבוצה המשותפת בחרו להציג את תאריך הלידה של כל אחד מהם על האמה, כפועל יוצא לסימון האסירים בגטאות. הדיון שעלה בעקבות הצילומים היה משמעותי, ברגע שהם כתבו את תאריכי הלידה, התחיל שיח בתוך הקבוצה המצלמת שעבר אחר כך לדיון כיתתי. מה המשמעות עבור כל אחד מהם? השורדים החלו לדבר על המספרים שסימלו מוות בשעה התלמידים דיברו על קעקועים, הולדה מחדש, ימי הולדת. התפתח שיח שלא היה מתפתח לדעתי עם קשישים שלא היו שורדי שואה. קיים סיפור יותר עמוק מאחורי התמונה בשיתוף פעולה עם אוכלוסיה ספציפית ומיוחדת כמו זו. התהליך עצמו לא היה פשוט, אבל הקשרים שנוצרו והערך המוסף שזכו התלמידים חצי שנה לפני היציאה למסע לפולין, השפיע על המחשבה העתידית ובכלל".
הפרויקט ימשיך במתכונתו גם השנה?
"לא, השנה אנחנו עושים פרויקט אחר, עם חבר'ה מטירה בנושא פסיפס תרבותי. כל שנה אנחנו מתרכזים בנושא אחר".
"הכניסני תחת כנפך", תערוכת מטרו ווסט, ניצן רוזנברג ויהודית נאט
איך ההרגשה להתקבל לפסטיבל בינלאומי?
"אצלנו נבחרו שש עבודות שיוצגו בפסטיבל הצילום הבינלאומי, כשאצל בתי ספר אחרים שהתקבלו לפסטיבל נבחר מספר נמוך הרבה יותר של עבודות. זה כבוד גדול מאוד כמובן. יש התרגשות מאוד גדולה, פתאום השורדים והתלמידים קולטים את גודל החשיבות של היצירה המשותפת".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
