זוג הורים לילדה בת 15 עם מוגבלות מתלוננים על כך שמשרד החינוך ביטל בהפתעה את ההסעה שקיבלה בתם לבית הספר וחזרה. ההורים מספרים כי נודע להם על כך במקרה לפני מספר ימים מנהג המונית שהסיע אותה בשנה שעברה. האב, ערן, מספר: "אני ואשתי הורים לעומר בת ה-15, שיש מוגבלות פיזית בהליכה והיא מתניידת עם הליכון. עומר עולה לכיתה ט' בבית ספר מיתרים. מזה שנתיים, ואף לפני כן בתקופת היסודי בהדר,, העירייה מימנה הסעות כנדרש לבית הספר וממנו, דבר שהקל מאוד על משפחתנו באשר עומר אינה יכולה להגיע ולחזור מבית הספר לבד".
איך נודע לכם על כך?
"לפני יומיים פגשנו במקרה את נהג המונית הקבוע שלה אשר מסר כי לא יסיע אותה יותר מכיוון שהעירייה לא אישרה לו תקציב".
ערן אורבך, צילום פרטי
פניתם לעירייה?
פנינו ושם אמרו לנו כי הם קיבלו בתדהמה את הודעת משרד החינוך כי מבטלים את התקציב וכי יבדקו מולם. אנחנו מבקשים בינתיים פתרון מהעירייה אבל אנו כרגע נזרקים מפקיד לפקיד שזורקים את האחריות אחד על השני. בשלב מסוים הוצע לנו כי נעשה שימוש בהסעה של תלמידה אחרת, זאת חרף זכאותה של עומר, תלמידה אשר מתגוררת בצד השני של רעננה, דבר שיוסיף לעומר נסיעה של 40 דקות בכל בוקר ברחבי רעננה לאיסופים ואז הגעה לבית הספר שנמצא 5 דקות מביתנו. הרכב הינו רכב לכיסא גלגלים ממונע אשר עומר כלל לא יכולה לעלות עליו, ואף שעות הלימוד בכלל לא חופפות כי הן אינן באותה השכבה.
עוד מציין האב: "בשיחה שערכתי עם נציגת העירייה זו מסרה לי כי הדבר אינו באחריותה וזרקה אותי למישהי אחרת שמתנערת אף היא, אולם לאחר שניהלתי איתן שיחה הובהר לי כי משרד החינוך עבר על כל ההסעות ושלל את כל אלו שלטענתו אינן מגיעות, לרבות של עומר, וכי כל ההסעה שניתנה עד כה הייתה טעות של העירייה. זו טענה מוזרה כי בתי לא יכולה להתנייד כאמור. כששאלתי מה בדיוק הטעות, אז היא ציינה כי החטיבה הכי קרובה אלינו זו חטיבת אלון ולפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך מממן הסעות רק למוסד הלימודים הקרוב.
האב ממשיך ומספר: "הסברתי לאותה גברת בעירייה כי בטרם העלייה לכיתה ז'י נפגשנו עם מנהלת חטיבת אלון, וזו למעשה הסבירה לנו כי עדיף שעומר תלמד בחטיבה אחרת, כי בית הספר לא יונגש ולא יותאם לעומר מאחר ואין זמן להתאמות ושיפוצים. לאחר פגישה איומה זו בחטיבת אלון, בסיוע המתי"א, עברנו לבית ספר מיתרים. בימים האחרונים כשנציגת העירייה שמעה מאיתנו את ההסבר הזה לכך שעומר לומדת במיתרים ולא באלון היא אמרה שלא ידעה שלמעשה לא יכולנו ללמוד באלון. היא הפנתה אותי לגברת אחרת בעירייה אותה אני לא מצליח להשיג. נותרו ימים ספורים בלבד לפתיחת שנת הלימודים, אין לנו הסעה ואין לעומר דרך להגיע או לחזור מבית הספר שלא באמצעותנו – דבר בלתי אפשרי להורים עובדים".
אז מה עושים?
"לא יודעים. העירייה ומשרד החינוך צריכים לספק פתרון, אבל נדמה כי לאף אחד לא ממש אכפת, לא בעירייה ולא במשרד החינוך".
רוצים להישאר מעודכנים?
תגובת עיריית רעננה: "כחלק מתפיסת ההכלה החברתית ומתוך דאגה והבנה לצורכי התלמידים, הוחלט כי העירייה תממן את הסעת התלמידה במלואה, כולל עלויות ליווי, חרף אי השתתפות משרד החינוך במימון. החלטת העירייה הינה לפנים משורת הדין, היות שבהתאם לחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, התלמידה אינה זכאית להסעות, מאחר ומוסד הלימודים בו לומדת הינו על אזורי ואינו סמוך למקום מגוריה. לרשות התלמידה ושני תלמידים נוספים מבית הספר, יועמד רכב מונגש, שיסיעם בשעות הבוקר למוסד הלימודים, בליווי מלווה. ההסעה בסיום הלימודים תותאם למערכת שעות הלימוד של שלושת התלמידים".
לדברי ההורים הפתרון הזה אינו מספק את צרכיה של עומר. האם שירלי מסרה: "בחוזר מנכל רשום כי ילד ילמד קרוב לביתו במסגרת המתאימה לצרכיו. חטיבת אלון איננה מתאימה לצרכיה של עומר היות ואינה מותאמת לא פיזית ולא תפיסתית בתפיסות שילוב והכלה. מנהלת חטיבת אלון אמרה לנו באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים כי עומר לא תלמד בבית ספרה. עומר לומדת בחטיבת מיתרים שהינה על-אזורית על פי התאמת החטיבה לצרכיה ועל-פי החלטת עיריית רעננה אשר נוקטת בגישה של הסללת כלל התלמידים עם מוגבלות לחטיבת מיתרים. כל ילד עם מוגבלות הוא עולם ומלואו. הסעה נגישה אשר מתאימה לצרכי הנגישות של אחת התלמידות איננה מתאימה לצרכי הנגישות של עומר. לעומר יש רגרסיה ביכולת הפיזית שלה וכן לקות ראייה. רכב הסעה המיועד לכסא גלגלים הינו רכב גבוה אשר עומר תאלץ לנסות לטפס אליו תוך אימוץ פיזי רב ותוך סכנה לנפילות ופציעות. יתר על כן, הצורך להסתייע במלווה ההסעה לעזרה וטיפול של מלווה ההסעה בכדי לטפס, לוקח מעומר את כל העצמאות שרכשה וסיגלה לעצמה לאורך השנים ומוביל אותה שוב למקום של "הנכה התלותי". אני סבורה שעירייה ומשרד חינוך אשר רואים לנגד עיניהם "תפיסה של הכלה חברתית ודאגה להבנת צרכי התלמידים" הם לא אלו שאמורים להוביל לתלות שלא לצורך של התלמיד באחרים ולקחת מהם את עצמאותם".
אם זה יהיה הפתרון היחיד מה יקרה מבחינתכם ב-1 בספטמבר?
שירלי: "היא לא תעלה על הסעה בהלוך שכזו, אנחנו נאלץ להסיע אותה ולהתארגן בעניין זה. בחזור אין לי מושג מה יהיה, ערן עובד בתל אביב, אני עובדת בירושלים, לא ברור לי מה יהיה. אגב, אם הם כל כך רוצים שתלמד בחטיבת אלון, אז כדאי שהם יתחילו לעבוד על הנגשת חטיבת אלון לקבל אותה ב-1.9.
ערן: "אין לנו הרבה ברירות אלא לממן מוניות מכיסנו, לאסוף ולהחזיר כשאנחנו נוכל ( להחזיר אין סיכוי), להפעיל סבתא, בקיצור לא ממש יודעים".
תגובת משרד החינוך: "הנושא בטיפול האגף לחינוך מיוחד ואגף הסעות שבמשרד החינוך. ההורים צפויים לקבל מענה בנושא מהרשות".
