במדינה כמו ישראל, בה החיים מלווים בלחץ, סטרס ולא אחת בסכנה קיומית, היקלעות למצבי טראומה אינה בבחינת אפשרות תיאורטית בלבד. מלחמות, פיגועים ומצבי דריכות הם מנת חלקנו, ואם לא די בכל אלה, הרי גם כשהחיים מתנהלים על מי מנוחות אנו עלולים להיקלע למצבי משבר כמו תאונה, מחלה, טראומות ילדות, פגיעות מיניות ועוד.
מלי ניר, מטפלת בילדים ובמבוגרים ומומחית בטיפול בטראומה והפרעה פוסט טראומטית, מסבירה מהי טראומה וכיצד ניתן לטפל בהשפעותיה:
"כדי שאירוע ייחשב טראומה, על פי ה-DSM, הוא צריך להיחוות כמסכן חיים – עבור האדם עצמו או אדם קרוב אליו, ובנוסף, שיהיה בו אלמנט של חוסר שליטה וחוסר אונים.
אחרי האירוע – פוסט טראומה
הפרעת פוסט טראומה עשויה להתפתח כתוצאה מטראומה, אבל לא כל טראומה מובילה להפרעה כזו. כמעט כל מי שעובר טראומה יחווה סימפטומים פוסט טראומתיים שאינם נעימים כלל ועיקר כשלעצמם, אבל כשהדבר מתפתח להפרעת פוסט טראומה, מדובר במצב חמור לעין ערוך.
כדי לאבחן הפרעה פוסט טראומתית, לא די בסימפטום אחד או שניים. על פי הdsm, כדי להגיע לאבחנה כזו, צריכים להתקיים שורה של תסמינים הנמשכים למעלה מחודש:
• האירוע הטראומתי נחווה מחדש באמצעות פלשבקים, זיכרונות חודרניים, סיוטי לילה
• הימנעות מכל מה שעלול להזכיר את הטראומה ולהעלות אותה כגון מחשבות שקשורות באירוע, מקומות, אנשים
• שינויים שליליים: ירידה במצב הרוח, במוטיבציה ובעניין, צמצום רגשי, תחושות ניתוק וניכור
• עוררות פיזיולוגית מוגברת: רגזנות, קשיי קשב, קשיי ריכוז, קושי להירדם, תגובות בהלה לרעשים
מתי טראומה מתפתחת להפרעה פוסט טראומטית
כאמור, מבין האנשים שעוברים טראומה, רבים מאד יחוו סימפטומים של פוסט טראומה, אך זו לא תתפתח אצלם להפרעה פוסט טראומטית. למעשה, למרבית האנשים ישנו חוסן נפשי המסייע להתגבר על אירועים טראומטיים, ורק כ-1-5 אחוז יפתחו את ההפרעה.
מה הופך אדם למועד לפתח הפרעה ומה מגן על אנשים אחרים?
"מסתבר, כי כשמדובר בטראומה, המשפט "מה שלא הורג, מחשל" פחות נכון. אדם שחווה טראומות חוזרות ונשנות לאהופך עמיד יותר לטלטלות, אלא ההפך – החוסן הנפשי שלו נפגע עם הזמן. ככל שהאירוע חמור יותר, ממושך יותר, וככל שתחושת חוסר האונים גדולה יותר – כך יגבר הסיכוי שהטראומה תתפתח בהמשך להפרעה פוסט טראומטית.
"האלמנט של ההפתעה מגביר גם הוא את הסיכוי להפרעה. כשהאירוע לא מצליח להתפרש ולהיתפס באופן בהיר, המוח לא מצליח למצוא לו הסבר הגיוני ועל כן יופיעו בלבול, חוסר אונים וחרדה.
"כמו כן, משתנים נוספים המשפיעים על יכולת ההתמודדות הם המטען האישי , גנטיקה, תכונות אישיות, סביבה וחוויות עבר. ככל שהבסיס יציב יותר וחווית התמיכה בעבר היתה איתנה יותר, כך יתפתח חוסן יציב. אפיקים שעוזרים לאנשים לעבד טוב יותר את האירוע הטראומתי: הענקת משמעות למה שקרה, ואמונה".
הטיפול בפוסט טראומה
מלי ניר מטפלת באמצעות אומנויות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. כמו כן משתמשת בעבודתה בדמיון מודרך, פסיכודרמה ומיינדפולנס.
העבודה הטיפולית מתמקדת בשתי טכניקות עיקריות – פסיכודרמה וטיפול התנהגותי. בנוסף, ישנה עבודה בגישה הנרטיבית כדי לשחזר את האירוע, למלא את החורים בזיכרון ולהתגבר על תחושת הניתוק והערעור. חיבור הדברים לסיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף, עוזר להתגבר על תחושות הניתוק ולבנות רצף קוהרנטי, יציב ובעל משמעות.
להעלות פוסט
מרכיב חיוני ביותר בהתמודדות עם טראומה היא העדות. טראומה נחווית לא אחת כאירוע המלווה בתחושה כי איש אינו יכול להבין את הסערה העזה שהתחוללה. הקושי הגדול נעוץ, בין השאר, בתחושת הבדידות שבחוויה כאירוע שקשה לתפוס אותו או להאמין לו. המחקרים, המגובים בניסיון מהשטח, מראים כי אנשים שעברו טראומה חשים צורך עמוק למצוא מי שיהיה "עד" למה שעברו, גם אם הוא לא באמת נכח במקום. הצורך, במקרה כזה, הוא למצוא מי שיבין את מה שקרה ולהפיג את תחושת הבדידות השוררת במקום הבלתי נתפס הזה.
צורך זה מלווה בקונפליקט, כי לצד הרצון לשתף, ישנו קושי בדיבור על האירוע ובעיבוד המקרה. הקושי נובע הן מעצם ההיזכרות המחודשת, אך בעיקר במציאת מילים מתאימות לתיאור החוויה. לכן, מעבר להעלאת האירוע במילים, הטיפול עושה שימוש בכלים נוספים כגון פסיכודרמה.
העבודה בחדר הטיפולי, אם כן, מתמקדת גם בבניית סיפור קוהרנטי שישיב למטופל תחושת ביטחון ושליטה, במתן במה ועדות לסיפור המקרה. הטיפול בפסיכודרמה מאפשר לערוך משחקי תפקידים שמעניקים למטופל צורת ביטוי נוספת כדרך להחיות חוויות, ולהסתכל עליהן מזוויות שונות.
בהיבט של הטיפול ההתנהגותי מכוונים את הזרקור על הסימפטומים. מעבר לעבודה על הנרטיב והכנסת המשמעות, יש לעבוד גם על הביטוי של הדברים. כך למשל, כשמדובר בחרדה, מתמודדים עם הביטויים שלה באמצעות הרפיות, דמיון מודרך מיינדפולנס ועוד.
לחיות את הטראומה
למלי ניר ניסיון עשיר בעבודה עם מצבי משבר וטראומה אחרי שנים רבות בהן עבדה עם ילדים ומשפחות בשדרות. בנוסף, כמי שבעצמה חוותה טראומה כשנפגעה בפיגוע כשהיתה בת 19 בלבד, מלי מבינה את מנגנון הטראומה לא רק כמטפלת מנוסה, אלא מהמקום של נוכחות בזמן ובמקום של אימה מטלטלת.
מלי ניר
מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומטפלת בפסיכודרמה. מדריכה מוסמכת. מרצה במכון פסגות ודוקטורנטית בבר אילן.
כתובת הקליניקה הפרטית: מושב גמזו ,מודיעין-מכבים-רעות
מקבלת מטופלים גם בקליניקה ברמת גן
טלפון : 050-6917890
קישור לאתר
מלי ניר. צילום: רעות חבר
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
