"המוח שלנו לא אוהב חסרים…", כותב פז אושרן בספרו "ביטחון עצמי למגנוט חברתי". "אם אני אשיר שיר ואפסיק באמצע, המוח שלכם יהיה חייב להשלים: 'יונתן הקטן, רץ בבוקר אל ה___', גם אם לא שרתי את ההמשך, אתם השלמתם אותו בתוך הראש. איפה זה קורה עוד? בשאלות", הוא מסביר.
"מבחינת המוח, שאלות זה מידע חסר שהוא יהיה חייב להשלים. כולנו שואלים את עצמנו שאלות מדי פעם. לפי השאלות שאנחנו שואלים המוח מחפש את התשובות. איפה הבעיה מתחילה? כשאנשים שואלים את עצמם שאלות שליליות ומצפים לתשובות חיוביות.
"יש אנשים שמתעוררים בבוקר ושואלים את עצמם בתוך הראש: 'אוי, עוד יום, מה הולך להיות גרוע היום?'. מה שהמוח עושה במקרה כזה – הוא משלים תסריט שלילי של כל מה שיכול להיות גרוע. ואז עם איזה רגש לדעתכם אותם אנשים יתחילו את היום"?
ספרו של פז אושרן, כמו יתר ספריו הקודמים, הפך מהר מאוד לרב מכר ומדריך לאנשים הרוצים לחיות חיים טובים ומאושרים יותר.
מהי הערכה עצמית?
"הערכה עצמית מתייחסת ל'כמה ערך אנחנו נותנים לעצמנו' ו-'כמה אנחנו חושבים שאנחנו שווים' (לא בכסף, בערך!)", משיב פז אושרן. "לכל אחד יש פילטרים שדרכם הוא מודד ומעריך אנשים כולל את עצמו, ולכל אדם יש פילטרים אחרים למדידה".
איך המדדים נרכשים?
"המדדים נרכשים בעיקר בגיל 0 עד 7 כשהילדים הם ממש כמו 'ספוג' וקולטים הכל מהסביבה – לרוב מדוגמה אישית. הם ממשיכים ונרכשים גם בהמשך, לכל אורך החיים. אם לדוגמה ההורה יגיד לנו להשקיע בלימודים כי זה חשוב אבל הוא עצמו יהיה כל היום מול המראה ויתעסק בעצמו, זה המדד שנרכוש: חיצוניות, ולא השכלה וחכמה".
פז אושרן. צילום עצמי
אילו מדדים יש לאנשים למשל?
"לכל אדם יש פילטרים אחרים בעזרתם הוא מודד ערך. אחד מודד לפי הצלחה, אחד מודד לפי כסף, אחר לפי כמות חברים, אחרת מודדת לפי כמות לייקים ברשתות החברתיות, יש כאלו שמודדים ערך לפי רמת האושר, לפי תכונות אופי וכן הלאה. לכל אחד מאיתנו יש מדדים למדידת האחר ולמדידת עצמו (זה אותו המדד) – והמדד הזה משתנה מאדם לאדם.
"אם לדוגמה אני מעריך אנשים לפי ההצלחות שלהם ואני לא ממש מצליח, אז לא אעריך את עצמי. אם אני מעריך אנשים לפי כמות החברים שלהם ולי אין כמעט חברים, אז לא אעריך את עצמי, וזה גם להפך – אם אני מעריך אנשים על סמך המראה החיצוני שלהם ואני נראה מצוין, ההערכה העצמית שלי תהיה גבוהה. אם אני מודד לפי הכריזמה שלהם ולי יש כריזמה ואני 'ממגנט', אז אעריך את עצמי גבוה".
מהי בעצם הבעיה בשיטת ההערכה הזו?
"הבעיה הזו יוצרת לופ. אם אני מעריך אנשים לפי מספר החברים שלהם ולי אין הרבה חברים, אני אעריך את עצמי פחות ואז, בגלל הערכה עצמית נמוכה, אתקשה להשיג חברים. זו בעיה שמזינה בעיה אחרת.
"יש גם בעיה כשמנסים לשנות את מדד ההערכה. אם לדוגמה אדם מעריך אנשים לפי נראות חיצונית והוא עצמו לא נראה טוב ולכן מחליט לשנות את המדד למדד הערכה אחר כמו 'לייקים בפייסבוק', כיוון שיש לו הרבה לייקים בפייסבוק, הוא יתחיל לזלזל בכל מי שאין לו הרבה לייקים. כך ההערכה העצמית שלו תבוא על חשבון הערכה למישהו אחר. לכן הדרך של שינוי מדד ההערכה לא פותרת כלום".
מה הפתרון שאתה מציע?
"לא להסתכל על מדד אחד ספציפי, אלא על התמונה המלאה. זה כמו שמישהו יאמר: 'ציפור היא החיה הכי מוצלחת כי היא יודעת לעוף בשמיים, והיא יותר טובה מצ'יטה'. אבל אי אפשר באמת להשוות את מעוף הציפור ליכולת הריצה של הצ'יטה.
"לכן, השאלה מי יותר שווה – ציפור או צ'יטה, היא חסרת ערך ויש להרחיב את התפישה. צריך להסתכל על כל המדדים, לא רק על מדד אחד, ואז ציפור שעפה בשמיים היא מוצלחת בשל יכולת התעופה, אבל צ'יטה מוצלחת גם כן בשל יכולת הריצה שלה.
"כשאנחנו מסתכלים על עצמנו, מה שקורה בדרך כלל זה שאנחנו מגדילים בראש את הכישלונות ומגמדים את ההצלחות ואת התכונות החיוביות שלנו, והמטרה היא ללמוד להסתכל על הכל בהרמוניה. כך שמה שאנחנו לא אוהבים אצלנו יניע אותנו לשפר זאת ומה שאנחנו כן אוהבים בעצמנו, יגדיל אצלנו את ההערכה העצמית. זו התפישה שצריך ללמוד והספר מלמד זאת בהרחבה, כולל דוגמאות ותרגילים לשיפור ההערכה העצמית".
פז אושרן- מאסטר NLP והיפנוזה (ארה"ב)
מחבר רבי המכר (מקום ראשון באמזון): "איך להיות מגנט חברתי", "ביטחון עצמי למגנוט חברתי", "אסרטיביות חברתית"
ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בתחום ה-NLP
מגיש הפודקאסט "חשיבה פורצת דרך"
לכל שאלה ניתן גם לפנות לאלינור:
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
