מדי שנה מתבצעים בממוצע כ-50,000 מעצרים וכ-14,000 בני אדם מוחזקים בבתי כלא בישראל בכל רגע נתון. במהלך סערת השבועיים האחרונים נעצרו כ-1,400 בני אדם. מדיווחים נוספים שהגיעו אל רופאים לזכויות אדם ישנם עצורים שלא עברו בדיקה רפואית לאחר מעצרם, למרות שביקשו להיבדק ובחלק מהמקרים אף סבלו מפגיעות בעקבות מכות שקיבלו במהלך המעצר ואחריו.
החוק בישראל קובע כי יש לספק לכלואים שירותי בריאות שאינם פחותים מאלה הניתנים מחוץ לכלא. כאשר נשלח אדם באמצעות מערכת האכיפה והמשפט לבית הכלא, הוא מופקד בידיו של שירות בתי הסוהר, האמון על החזקתם, בריאותם, רווחתם, ושיקומם של כלואים בישראל. יחד עם זאת, מערכת הבריאות בבתי הכלא מופרדת ממערכת הבריאות הציבורית. היא אינה נמצאת תחת הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות, רופאיה אינם חברים בהסתדרות הרפואית, וכלואים מוחרגים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. מצב ענינים זה מאפשר את אפלייתם של כלואים בכל הנוגע לטיפול הרפואי, באופן שלא רק שפסול מוסרית ופוגע בערך השוויון, אלא גם שגוי מבחינה כלכלית, שכן הוא צפוי להוביל לעומס על מערכת הבריאות הציבורית, שאליה ישובו אותם כלואים כמטופלים לאחר שחרורם.
בריאות כלואים מהווה חלק בלתי נפרד מבריאות האוכלוסיה הכללית ומשפיעה עליה. הכלא יכול להוות הזדמנות לשיקום גם בתחום הבריאות, כולנו כחברה נרוויח מכך. על מנת לממש חזון זה יש צורך בהפניית תשומת לב אל מה שקורה בבתי הכלא בישראל תוך מעורבות ושיתוף פעולה בין גופי ממשלה וחברה אזרחית, במיוחד חשובה מעורבות הקהילה הרפואית ובראשה משרד הבריאות. דו"חות רבים כבר מצאו ליקויים בשירותי הבריאות של שירות בתי הסוהר. אך האם השב"ס בכלל יכול להיות הגוף היחיד שאמון על בריאות האסירים או שמע יש להציע פתרון מערכתי אחר?
בכנס בינלאומי מקוון ראשון מסוגו, שיתוף פעולה של איגוד רופאי בריאות הציבור עם אוניברסיטת בר אילן ורופאים לזכויות אדם, יידונו אתגרים בטיפול ובאבטחת הזכות לבריאות מאחורי הסורגים, הקשר בין בריאות הציבור ובריאות בבתי כלא ומודלים מערכתיים במדינות אחרות המאפשרים לכלואים לקבל טיפול רפואי השווה לזה הניתן לכלל תושבי המדינה.
להרשמה לכנס >>
לתוכניית הכנס >>
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן שיווקי
