בשנות ה-50 החלה התאחדות השחמט העולמית (פיד"ה) להעניק תואר "רב אמן" לשחקני שחמט העומדים בקריטריונים מסוימים לקבלת התואר, כמו מכסה של משחקים ונצחונות בינלאומיים וכדומה. באותם ימים, היו רק כמה עשרות שחקני שחמט פעילים בכל העולם שהחזיקו בסטטוס הנחשק, ולהחזיק בו היה עבור ענף השחמט כבוד ענק שאין שני לו, משהו השמור לפיגורות כגון בובי פישר, קספרוב וכדומה. רק בשנות ה-70 קיבל ישראלי "צבר" לראשונה את התואר (כלומר, לפני כן היו אזרחים ישראלים שעלו מרוסיה בהיותם רב אמן). עם זאת, נכון לסוף שנת 2021 ישנם כבר אלפיים רבי-אמן ברחבי העולם: זה עדיין לא פשוט להיות רב אמן בשחמט, אבל בסופו של דבר, התואר הפך להיות מעט נגיש יותר (מכל מיני סיבות, כגון העובדה שקל יותר לטוס לחו"ל). כיום, התואר רב אמן כבר לא מבטא את העילית הבלתי-מושגת של עולם השחמט.
ודאי אתם שואלים את עצמכם, מדוע אנו נדרשים לעסוק בתיאור ענפי של אותו משחק אשקוקי ותארי השחקנים הבכירים ביותר שלו? משום שהתהליך שהתרחש לאורך השנים לשם קבלת תואר רב-אמן בשחמט, מזכיר במידת מה את קבלתו של תואר אחר: דוקטורט. שוחחנו עם פרופ' עקיבא פרדקין, מייסד PHD Institute, המלווה סטודנטים להוצאת דוקטורט, ובר סמכא אמיתי בנושא של תארים שלישיים.
"בר סמכא אמיתי". פרופסור עקיבא פרדקין (צילום: אלבום פרטי)
עקיבא פרדקין: "בצעירותנו חשבנו שתואר דוקטורט הוא משהו שאנחנו רואים רק בקרב רופאים בבתי חולים, ואולי בטלוויזיה בקרב אישיויות רמות מעלה כגון ד"ר הנרי קיסינג'ר או משהו כזה. עם זאת, ככל שהשנים חלפו, התארים האקדמיים כולם, בכל הרמות, נעשו נגישים יותר. אפילו במערכת החינוך אפשר לראות זאת: פעם לסיים סמינר למורים היה כמו לזכות במדליה אולימפית; מתי מעט של אנשים עשו זאת, היות וההשכלה הגבוהה הייתה מאוד לא נגישה. כיום תואר בסיסי של מורה בכיר בבית הספר, הפך כבר מזמן לתואר שני (M.A) בחינוך עם התמחות כזאת או אחרת. הזמנים השתנו, ואנחנו משתנים איתם".
הכל יחסי
פרופסור עקיבא פרדקין עוסק רבות בלימודים גבוהים. פרדקין היה בעברו קצין הספורט הראשי של חיל האוויר, קיבל את הדוקטורט שלו באוסטרליה, ולאחר מכן קיבל את התואר פרופסור ממספר אוניברסיטאות בינלאומיות, לרבות אוניברסיטת Touro בקליפורניה. הדברים של פרופ' פרידקין בנושא של לימודי דוקטורט די מדהימים: לפי פרדקין, נראה שכל בעל תואר אקדמי יכול להגיע גם לדוקטורט.
עקיבא פרדקין: "כיום דוקטורט ניתן לקבל בכל אחת מן האוניברסיטאות בישראל, לרבות אוניברסיטת רייכמן, שקיבלה את הסמכות להענקת תארי דוקטורט ב-2021 מן המועצה להשכלה גבוהה (האוניברסיטה הפרטית הראשונה והיחידה בישראל נכון להיום). עם זאת, ניתן לקבל גם דוקטורט ממוסדות אקדמיים בחו"ל (כאשר הערכת ושקילת תארים אקדמיים מחו"ל על ידי המל"ג, רלוונטית בעיקר לנושא של גמול השתלמות ודירוגי שכר במגזר הציבורי). זה לא שאפשר להגיד שיש דוקטורט שהוא 'פחות דוקטורט' מחברו. דוקטורט זה דוקטורט, ובתור אחר שלגמרי מנוסה בתחום, אני יודע שאני יכול לקחת כמעט כל תלמיד בעל יכולות סבירות שסיים בהצלחה תואר אקדמי, ולעזור לו לקבל דוקטורט אם הוא רוצה בכך".
"דוקטורט זה דוקטורט". פרופ' עקיבא פרדקין (צילום: אלבום פרטי)
מה זה בעצם דוקטורט?
פרופסור עקיבא פרדקין: "קיימות הרבה הגדרות לתואר הדוקטור, המשתנות ממערכת מדינתית אחת לאחרת. אולם ההגדרה הממצה והכוללנית ביותר היא שדוקטורט הוא מישהו בעל יכולת לקיים מחקר ראשוני באופן עצמאי. כלומר, התואר דוקטור רלוונטי יותר לטכניקה ולמתודולוגיה של עצם כתיבת המחקר, ולא לעצם התרומה של אותו דוקטור לשדה שאותו הוא חוקר. כלומר, כדי להיות דוקטור, לא צריך לגלות את תורת היחסות, או לנסח את תיאוריה נוסח הפסיכואנליזה של פרויד. כל שצריך הוא לדעת לחקור באמת ולעומק עניין מסוים".
רוצים להישאר מעודכנים?
תן דוגמה.
"במהלך השנים אני סיירתי בהמון מוסדות אקדמיים ברחבי העולם", אומר עקיבא פרדקין. "במהלך הסיורים שלי בכמה מוסדות אקדמיים באנגליה, ראיתי כי רבים מן הסטודנטים שלומדים שם לדוקטורט, לא עושים 'משהו מיוחד' מדי לצורך כך. למעשה, רבים מהם בפועל פשוט משדרגים את התזה שלהם שהם כתבו לתואר שני לכדי דוקטורט. כלומר, הם לא ממש מחדשים, ולא תורמים משהו בעל ערך מחקרי רב ברוב המקרים. כמו כן, סוג אחר של עבודות דוקטורט שראיתי שהוא די נפוץ שם, הוא לקחת עבודות דוקטורט ישנות שנכתבו על ידי אחרים, כאלו שנניח וחלפו עשר שנים או יותר מאז שהן הוגשו, והם פשוט בודקים את אותה סוגיה בחלוף השנים; אם יש הבדלים בממצאים, אז הם מנסים להסביר אותם בכלים של השדה המחקרי שלהם, ואם אין הבדל, אז מנסים לעמוד על המשמעויות של כך.
"הם לא ממש מחדשים, ולא תורמים משהו בעל ערך מחקרי רב ברוב המקרים". פרופסור עקיבא פרדקין (צילום: אלבום פרטי)
סוג נוסף ודומה של עבודות דוקטורט, נעשו על ידי פוסט דוקטורטים שלקחו עבודות דוקטורט שבדקו נושא מסוים שהוא תלוי איזור, למשל מחקר שנעשה באיזור כזה או אחר של צפון האי הבריטי, ובדקו את אותו עניין באיזור אחר בדרום האי, ואז להשוות בין המחקרים. כלומר, לקחת מחקר שכבר נעשה, ולהריץ אותו שוב כדי לראות את ההבדלים. רוצה לומר, אלו עבודות שבמקרים רבים, בינן לבין חשיבה או תרומה מקורית אין רבות. עם זאת, גם אלו וגם אלו הן עבודות דוקטורט לכל דבר ועניין.
מעבר לכך, אחרי שקראתי אינספור של עבודות דוקטורט בחיי, כולל כאלו שנכתבו על ידי מי שהם כיום מרצים, אני מסיק שהצלחה בעולם האקדמי אינה מבוססת בהכרח על הצלחה יוצאת דופן בלימודים. זה לא שלדוקטורט מגיעים רק כאלה שהיו מצטייני דקאן בתואר הראשון שלהם וכדומה. הצלחה באקדמיה נובעת בעיני, בחלקה הגדול, כתוצאה מהתמדה, התמקצעות בנושא מסוים ושאיפות. איך שאני רואה את זה, כתיבת דוקטורט הפכה למיומנות אותה ניתן לרכוש, ולמשוכה שאותה ניתן לעבור אם באמת רוצים בכך".
פרופ' עקיבא פרדקין הקים את מכון PHD INSTITUTE, אשר ממנו סיימו כבר למעלה מ-1100 בוגרים שקיבלו תואר דוקטורט. למידע נוסף על פרופ' פרדקין, כנסו לאתר הרשמי של עקיבא פרדקין.
