כנס מאיר למחקר, מימין אלון ברנע, פרופ' רן בליצר, פרופ' יעקב חן, אורי גורן, ד"ר גיא טופז וד"ר דנה בלום צילום דוברות מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
כנס מאיר למחקר, מימין אלון ברנע, פרופ' רן בליצר, פרופ' יעקב חן, אורי גורן, ד"ר גיא טופז וד"ר דנה בלום צילום דוברות מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית

"לא אחת מחקר מתחיל בשאלה קלינית פשוטה במחלקה או במיון"

בין החידושים שהוצגו בכנס מאיר למחקר וחדשנות: תחבושת חכמה לניטור פצעים, זיהוי מוקדם של מחלות דם ממאירות, חדשנות במיון זרע לשיפור סיכויי הצלחת טיפולי פוריות ועוד

פורסם בתאריך: 4.12.25 09:08

מודל לחיזוי הישנות הפרעות קצב לאחר אבלציה, תחבושת חכמה לניטור פצעים, פיתוח רובוטי לנשיאת עמודי עירוי וזיהוי מוקדם של מחלות דם ממאירות – אלו רק חלק מ־115 עבודות המחקר והפיתוח שהוצגו בכנס ה־13 למחקר, חדשנות ופיתוח במרכז רפואי מאיר.

כנס מאיר ה-13 למחקר, חדשנות ופיתוח, בהובלת רשות המחקר בראשות פרופ' שי קויתי, התקיים בשבוע שעבר בהשתתפות מאות אנשי צוות ואורחים, וכלל עשרות מחקרים מעולמות הרפואה, הסיעוד, המעבדות והחדשנות.

פרופ' יעקב חן, מנהל מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, ציין בפתח הכנס: "לא אחת מחקר מתחיל בשאלה קלינית פשוטה במחלקה או במיון, הופך למסע מדעי ומסתיים כפתרון או גישה טיפולית חדשה. זהו מנגנון דינמי – גלגלי שיניים הפועלים לטובת המטופלים בכל רגע". פרופ' חן הדגיש כי "העשייה המחקרית עבורנו היא שליחות – היא מאפשרת לנו לא רק להתמודד עם אתגרי ההווה, אלא גם להכין את הרפואה של המחר: לצפות את האתגרים העתידיים, לפתח פתרונות חדשניים, ולהבטיח שהטיפול בדורות הבאים יהיה מדויק, אישי וטוב יותר".

ד"ר גיא טופז, סגן מנהל המרכז הרפואי והממונה על תחום החדשנות, הדגיש: "חדשנות וטיפול אינם ניגודים – הם שני צדדים של אותה מחויבות. אנחנו לא חוקרים כדי להתרחק מהמטופל – אנחנו חוקרים כדי להתקרב אליו. אנחנו לא מפתחים טכנולוגיה כדי להחליף מגע יד אדם – אלא כדי לפנות מקום למגע". לדבריו, בתי החולים שימשיכו לחקור ולחדש הם אלו שיעצבו את עתיד הרפואה.

כנס מאיר למחקר, מימין זוהר לבקוביץ, פרופ' יעקב חן, ד

כנס מאיר למחקר, מימין זוהר לבקוביץ, פרופ' יעקב חן, ד"ר גלוריה רשיד וד"ר כוכבה שרון צילום: רזיאל רובין דוברות מאיר

השנה הוגשו לכנס מעל ל-115 עבודות, ובהן מחקר על מודל לניבוי הישנות הפרעות קצב לב לאחר אבלציה; מנגנון חדש לזיהוי סמנים להתקדמות מיאלומה נפוצה; פיתוח תרופה המשבשת את מטבוליזם תאי סרטן השחלה; ואפשרויות טיפול חדשות בדימום תוך־מוחי. כמו כן הוצגו מחקרים על חדשנות במיון זרע לשיפור הצלחת טיפולי פוריות, בטיחות ויעילות שיטות השקת מעי לאחר כריתת מעי גס, ושיטה חדשנית לתיקון סטיית מחיצת האף.

מרכז החדשנות במאיר בהובלת אורי גורן, הפך בשנים האחרונות למוקד פעילות עשיר ולמנוע יזמות מוערך באקוסיסטם. בשיתוף רשות המחקר ויחידת המחשוב של המרכז הרפואי הם מקדמים תשתיות חדשניות של יזמות ופיתוח. ביחד עם מהנדסים ממכללת אפקה בתוכנית "מאיצי מדע" ועם מור יישומים עובדים למעלה מ-30 רופאות ורופאים, אחיות ומטפלים מהמרכז הרפואי על פתרונות מהשדה הקליני לפיתוחים חדשניים בהם הושקעו בארבע השנים האחרונות כ-6 מיליון שקלים.

עשרות פרויקטים פעילים כיום, חלקם כבר נרשמים כפטנטים ושניים הפכו לחברות. בין הפיתוחים שהוצגו: תחבושת חכמה לניטור השתל או הפצע הניתוחי בבית ובאשפוז באמצעות שכבת סנסורים; מערכת ניטור זרימת דם לא חודרנית בזמן צנתורים; ואמצעי אינטובציה מתקדם. מושב החדשנות כלל גם פאנל בנושא אתגרים והזדמנויות בהטמעת AI בארגוני בריאות, והצגת אבטיפוס לרובוט עוקב לנשיאת עמודי עירוי המלווה את המטופל המחובר לאינפוזיה.

פרופ’ רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית, פתח את מושב החדשנות בכנס וציין: "‏כנס החדשנות והמחקר השנתי במאיר הוא אחד הכנסים המובילים והמשמעותיים שכללית עושה בתחום. הסיבה להצלחה של מאיר בעולם החדשנות נעוצה באנשי המקצוע במאיר העובדים במקצועיות ומהלב, והאקוסיסטם מגיב לכך. אנו שומעים מחברות הזנק וגופים אקדמיים שעובדים מול אנשי מאיר שהם מקבלים מענה מסור, מהיר, אכפתי ואיכותי – ולא בכדי הם בוחרים לחזור ולייצר עוד ועוד שיתופי פעולה. מהקלינאים, דרך החוקרים וההנהלה ועד למנהל בית החולים, כשהרוח שהוא מוביל היא זו שמאפשרת לכל זה לקרות בפועל".

בשנה הקרובה יפעל מרכז החדשנות במאיר להרחבת פעילותו באמצעות שני מהלכים מרכזיים: הקמת מעבדת AI שתאפשר בין היתר פיתוח אלגוריתמים לניבוי עומסים במלר"ד ולסיוע בקבלת החלטות מהירה בשטח; וכן השקת אקסלרטור למאיצי מדע בשיתוף מכללת אפקה. "מדובר בצעד נוסף בחיזוק תשתיות החדשנות שלנו", הוסיף ד"ר טופז.

במהלך הכנס נערך מפגש עם נציגי משרד המדע וקהילת מאיצי מדע – תכנית לקידום פתרונות פרקטיים ממחקר מדעי ואקדמי, במימון משרד המדע, בה שותפים נציגים מרוב המוסדות האקדמיים ובתי החולים המובילים בישראל. במפגש הוצגו שני פרויקטים בשלים ומוגני פטנט: אביזר עזר חכם לביצוע אינטובציות ומערכת לאבחון תרמי של דלקות ראומטיות. בנוסף הוצגה פעילות מחקרית מהמעבדה האונקו־גנטית, והאורחים סיירו במלר"ד החדש על מנת להכיר את המערכות הטכנולוגיות המתקדמות.

הכנס כלל מושב מעבדות מרתק של האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית (אילמ״ר) שהובילה ד״ר גלוריה רשיד, מנהלת מערך המעבדות במרכז רפואי מאיר – אליו הגיעו חוקרים ואנשי מעבדה מרחבי הארץ, ומושב אחיות מעשיר בהובלת ד"ר מרינה לאוננקו, רכזת ארצית למחקר באחיות – סגל אחות ראשית בכללית עם הרצאות מבתי החולים ומהקהילה.

בין הרצאות האורח המרתקות שהיו בכנס היו זוהר לבקוביץ', יזם הייטק ומשקיע הון סיכון ישראלי וכוכב תכנית הכרישים, בנושא חדשנות, יזמות ורפואה. ד"ר דנה ליבנה, מנהלת המרפאה לפריון הגבר במרכז רפואי מאיר בנושא זרע במחלוקת – מלחמה לתקומה ואל"ם ד"ר א', סגן קצין הרפואה הראשי ורמ"ח המחקר והרפואה המבצעית שהרצה בנושא מחקר ורפואה בזירת הלחימה.

בסיומו של הכנס הוענקו פרסים לעבודות המחקר המצטיינות:
במקום הראשון – ד"ר יואל גופין, רופא ילדים וגנטיקאי במכון הגנטי במאיר, על עבודתו בנושא שיתוף מידע רב־מרכזי מקדם חיבורים משמעותיים בין תסמונות גנטיות מוכרות לביטוייהן בעוברים.

במקום השני – ד"ר מוסטפא ג'בארין, אלקטרופיזיולוג וקרדיולוג במערך הלב במאיר על עבודתו בנושא יכולת חדשה לניבוי פרפור לאחר הליך צריבה.

במקום השלישי – ד"ר אלינה אורבוך, דוקטורנטית במעבדה האונקוגנטית על עבודתה בנושא מנגנון חדש שעשוי לתרום לזיהוי סמנים להתקדמות סרטן מסוג מיאלומה נפוצה.

בפרס הפוסטר המצטיין זכתה חלי לב, פיזיותרפיסטית במכון הפיזיותרפיה במאיר, בנושא מציאות רבודה ככלי מבטיח בתחום Age-Tech בפיזיותרפיה גריאטרית.

כמו כן, אות הוקרה מיוחד על עשייה מחקרית רבת שנים ופורצת דרך, הוענק לפרופ' יוסף עוזיאל, בתחום ראומטולוגית ילדים, עשייה המהווה מגדלור לדורות החוקרים הבאים.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר