ד"ר ויקטור וישליצקי הוא מומחה לרפואה פנימית, בוגר בית הספר לרפואה ע"ש בן גוריון בבאר שבע. הוא התמחה ברפואה פנימית בבית החולים מאיר וכיום עובד במרפאת סוכרת וליפידים המהווה חלק מהמכון האנדוקרינולוגי בבית החולים, ומנהל את היחידה למחקר קליני בבית החולים.
"ההערכה היא כי בארץ יש למעלה מ־500,000 חולי סוכרת ושכיחותה עולה", אומר ד"ר וישליצקי. "העלייה בתחלואה בעולם יחסית משנית לאורח החיים היושבני שקיים ולמגמה של השמנת יתר של האוכלוסייה. קיים קשר ישיר בין השמנה לתחלואה בסוכרת ובעולם המערבי בו למעלה מרבע מהאוכלוסייה סובלת מהשמנה, גם שכיחות הסוכרת עולה בצורה חדה. הסוכרת, כשלעצמה, מובילה לפגיעה במערכות הגוף השונות וגורמת לפגיעה באיכות החיים, סיבוכים בריאותיים שונים ואף לתמותה, ולכן נמצאת במוקד העשייה המחקרית בכל העולם. מצב זה מחייב השקעה מרובה הן בתחום של פיתוח תרופות יעילות ובטוחות יותר והן בתחום של תוכניות לאומיות למניעה וחינוך להתמודדות עם המחלה".
ד"ר וישליצקי מדגיש מדוע חשוב לפתח תרופות חדשות ויעילות, לשמור על אורח חיים בריא ולעבור בדיקות, במיוחד אם אחד מבני המשפחה חולה במחלה: "עד לפני כ־15 שנה עמדו לרשותנו שתים שלוש תרופות פומיות (הניטלות בבליעה) לסוכרת ואינסולין. חלק מתרופות אלו גרמו בעקיפין לעליה לא רצויה במשקל ולתופעות לוואי נוספות, לעיתים גם מסוכנות, כהיפוגליקמיה. בגלל העלייה בתחלואה וההשקעה של חברות התרופות ומוסדות המחקר עומדות לרשותנו היום קרוב לחמישים תרופות שונות כולל 'משפחות' חדשות של תרופות הפועלות במנגנונים שונים. כך יש לרופא המטפל אפשרות להתאים את התרופה למאפיינים המיוחדים של כל חולה. בין השאר פותחו תרופות יעילות שאינן גורמות להיפוגליקמיה או לתופעות לוואי לא רצויות כהשמנה וחלקן אפילו עוזרות בירידה במשקל. כמו כן פותחו תכשירי אינסולין חדשים 'ומשוכללים' יותר המיוצרים בשיטות של הנדסה גנטית. הליכי המחקר הקודמים לאישור של תרופות חדשות הינם מורכבים וממושכים וניתן להעריך כי העלות של פיתוח תרופה מהשלב הראשוני ועד לאישורה על ידי ה- FDA היא קרוב ל־1.5 מיליארד דולר, ומשך הזמן הנדרש עולה בדרך כלל על עשר שנים. על מנת להצליח במשימה זו נדרש שיתוף פעולה של חוקרים רבים והמחקרים להערכת בטיחות ויעילות התרופות החדשות הם בד"כ בינלאומיים ורב מרכזיים.
"יחידת המחקר בבית החולים מאיר הינה חלק מאותה רשת בינלאומית של מרכזי מחקר השותפים למאמץ לפיתוח תרופות חדשניות. בהיותנו חלק מרשת בינלאומית זו אנחנו נחשפים לחידושים הכי חמים ומאפשרים למטופלים ליהנות מהתרופות החדשניות ביותר שעדין לא כלולות בסל. מובן כי כל מחקר בו אנו שותפים עובר את כל האישורים האתיים והרגולטוריים הנדרשים על פי הסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים היותר.
אילו סוגי סוכרת אנו מכירים כיום?
"יש שתי קבוצות של מחלת סוכרת, סוכרת נעורים, המכונה סוג 1. מדובר בסוג של סוכרת הפוגעת באוכלוסיית גיל צעירה ומאופיינת בזה שהחולה לא מסוגל לייצר אינסולין בלבלב שלו ולכן יש צורך באינסולין. הסוכרת השכיחה יותר הינה סוכרת סוג 2, אז הגוף מייצר אינסולין אבל מתפתחת עמידות לאינסולין שהגוף מייצר. כל זה גורם לכך שרמת הסוכר בדם עולה".
איך מאבחנים את המחלה?
"לכל אדם מבוגר מעל גיל 30 מומלץ לעשות בדיקות שגרתיות, כולל בדיקות דם במעבדה ובדיקת סוכר, אבל יש גם סימנים שיכולים להתריע מראש או לעורר חשד למחלה. למשל, צימאון ושתייה מרובה, השתנה מרובה, הם סימנים מעוררי חשד הדורשים בדיקה. סממן נוסף הוא ירידה במשקל בשלבים הראשונים של המחלה. במידה ומתגלה חשד לרמות סוכר גבוהות בדם, עושים בדיקות נוספות, בעיקר בשביל לאושש את האבחנה. בדיקת המוגלובין A1C היא בדיקה שמבטאת חשיפה מצטברת של המוגלובין וכדוריות הדם לסוכר ומשמשת למעקב אחר חולי סכרת ומתאימה גם לאבחון. מחלת הסוכרת 2 הינה מחלה שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה ומטופלת לרוב על ידי רופא המשפחה".
ואיך מטפלים?
"אין ספק כי יש חשיבות עליונה למניעה או דחייה של הסוכרת על ידי הקפדה על אורח חיים בריא, כולל דיאטה מתאימה ופעילות גופנית ובמיוחד הדברים נכונים לאוכלוסיה בסיכון כמו אנשים עם סיפור משפחתי של סוכרת, או כאלה הסובלים מהשמנה. חשוב לא פחות להתחיל טיפול תרופתי מתאים בתזמון הנכון ובנושא זה הנתונים מראים כי בעולם הרחב וגם בארץ חלק גדול מהחולים מתחילים טיפול תרופתי באיחור ניכר ומאחרים גם לתגבר את הטיפול כשתגבור כזה נדרש. איחורים כאלה בטיפול או טיפול שאינו מותאם בצורה מיטבית, גורמים לחוסר איזון של הסוכרת ולעליה ניכרת בשכיחותם של סיבוכי הסוכרת".
