את כפר סבא עזבתי כשהייתי בת 17. רציתי להרגיש אישה עצמאית ועברתי להתגורר בהוד השרון. משם הדרך לתל אביב לא הייתה ארוכה ונשארתי בעיר הזו קצת יותר מעשור. אחר כך עברתי לכמה מושבים בשרון וכשהתגרשתי בגיל 28 חזרתי הביתה, לעיר בה נולדתי.
מזה תקופה ארוכה שיוצא לי לבקר בעיר הולדתו של אדם קרוב לי במיוחד, קרית שמונה. אני יודעת, אתם לא ממש מכירים את קרית שמונה, אף אחד לא מכיר את קרית שמונה חוץ ממי שגר בה. אנחנו, תושבי המרכז, שומעים עליה כשאיזה מטורלל לבנוני התעורר על רגל שמאל או מטורלל אירופאי מחליט לסגור שם מפעלים. גם אני אף פעם לא ממש התעניינתי בעיר הזו או באזור הצפון בכלל, מה יש לי לחשוב על האזור הזה? הרי אני מגיעה אליו רק כשאני מעוניינת להראות לבני שיחיה איזו מדינה יפה יש לנו, כי כאן, בעיר הולדתי הוא סגור בין בניינים וקניונים אורבניים להחליא.
ואז זה פתאום קרה לי. פתאום הגעתי לצפון לעיתים תכופות והבנתי משהו על המדינה היפה שאני מוכרת לבן שלי. המדינה היפה הזו לא יפה בכלל, זאת אומרת היא יפה ויזואלית, אבל בפנים, בפנים היא שוחטת נפשות, שוחטת בני אדם ובעיקרון שמה עליהם (וסליחה על הצרפתית שלי) זין אחד גדול.
לאחרונה שודרו במהדורות החדשות כתבות על ההזנחה הפושעת של המדינה בצפון. ואם לא צפיתם באחת מסדרת הכתבות הזו אני אקצר ואספר לכם שבקרית שמונה אין בית חולים, אין חדר מיון, ואין מוקד חירום. מי שבמקרה חולה ומעוניין להבריא צריך לנסוע כמעט שעה כדי להגיע למקום בו יטפלו בו. מי שבמקרה רוצה לצרוך תרבות בקולנוע צריך לעשות את אותו זמן נסיעה. ומי שרוצה לבלות עם ילדיו צריך, אתם כבר בטח יכולים להשלים לבד את זמן הנסיעה שעליו לנסוע. אם במקרה תושב קרית שמונה רוצה לטייל בגני השעשועים בעיר, הוא צריך לפלס את דרכו בין הררי זבל וזוהמה. ואם הוא רוצה להתגורר בבית סביר הוא צריך לעבור דירה.
בשבוע שעבר עבר התקציב השנתי של מדינת ישראל לשנת 2019 ברוב קולות. קצת לרווחה, קצת למשרד לשיוויון חברתי, קצת לתחבורה, הרבה לביטחון ונחשו מה? כלום (אפילו לא קצת) לפיתוח הצפון.
והצפון יפה כמו ציור. בארצות הברית היו עושים מהאזור הזה סוכריית נדל"ן, באירופה הוא היה הופך לאתר תיירותי מוביל, אבל כאן במזרח התיכון הוא פח הזבל של המדינה. אזור התעשייה של ארץ הקודש. ואם תשאלו אותם שם בממשלה הם יגידו לכם שסטודנטים צריכים לעבור להתגורר בצפון, צריך לתת תמריצים לזוגות צעירים שיאכלסו אותו וצריך להביא חברות הייטק שיהפכו אותו לפנינה. מה שהם לא יגידו לכם זה את האמת, שלתושבי הצפון אין סיכוי, אין פרנסה, אין איפה לבלות ואין להם שום דרך לפתח את עצמם, לא תרבותית ולא אקדמאית. אתם תקראו להם ערסים ואני אקרא להם גיבורים.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ערב טוב מיכל,
קראתי את הכתבה שלך ומתחוללת בי סערת רגשות.
תודה על החשיפה, כעס על האי הדיוקים הרבים שיש בה, עלבון על הצורה בה הוצגה עירי, העיר הצפונית השוכנת על הגבול עם לבנון ותושביה מגנים בגופם זה 49 שנים על חלקה הצפוני של מדינת ישראל.
אני מרגישה לעג בתאורייך, זלזול ואף בורות לגבי מצבה האמיתי של עירי.
אספר לך ולקוראי הכתבה, שבקריית שמונה חיים כ- 25,000 תושבים, מה שמייחד אותנו זה היותינו אנשים חמים, ערבים זה לזה שחיים ומתנהגים כמשפחה אחת גדולה. נכון שזה ניכר בעיקר בעיתות מלחמה/ אבל או כל מקרה בו נדרשת עזרה כזו או אחרת.
יש בקריית שמונה אנשים נפלאים!
ישנם תושבים איכותיים, משכילים, רבים בעלי מקצועות חופשיים וכן ישנם גם כאלה שלא למדו לימודים גבוהים, ישנה גם אבטלה. כמי שניהלה את שרות התעסוקה בקרית שמונה עד לפני כארבעה חודשים אעיד, שאחוז האבטלה בעירי קטן ביחס לממוצע הארצי.
מה שאני מתארת, זו עיר שלא שונה מחיפה, ת"א וירושליים בהרכב האולוסיה שלה. נהפוכו, כאן חיים אנשים שהתמודדו שנים רבות עם קטיושות, ריצה למקלטים, חדירות מחבלים ומלחמות. כאן חיים אנשים בעלי חוסן נפשי שלא בטוח שנמצא בכל עיר אחרת.
ישנה תעשייה וישנם גם קשיים. כן, אנחנו צריכים שתוכניות הממשלה לפיתוח הפריפריה יצאו לפועל ויחזקו אותנו. שיזמים מהמרכז יסכימו להעתיק את עסקיהם בצפון הרחוק . אך אנחנו בהחלט לא מסכנים! יש ביננו אנשי הייטק והנדסה שמאוד רוצים לעבוד בתוך העיר ולא לצאת ממנה כדי להתפרנס בתחום אותו למדו.
אך כשמתארים את העיר ותושוביה בכתבה כמו זו שעשית, ראוי להציג אותנו כפי שאני עשיתי, גם אם אמרת שבענייך אנחנו גיבורים והשתמשת באחרים שמתארים אותנו כערסים?!
יש בעיר מערכת חינוך לתפארת המדינה!
זכינו בתחרויות עולמיות לממציאים צעירים בתחום הכימיה, בתי הספר שלנו זוכים בתחרויות ארציות ואחוז המתגייסים לצה"ל מבין הגבוהים בארץ.
נבנת שכונה חדשה, שכונת יובלים שתאכלס גם את בניה ובנותיה של העיר, שעם השנים עזבו למרכז והבינו שכאן המקום הנכון לגדל ילדים.
אם היית מסתובבת בעיר, יכולת להבחין בגני משחקים חדשים ויפים, במגרשי כדורגל מטופחים ודעתך הייתה אחרת מזו שהבאת לקוראים. עצוב לי שמציגים אותנו כמסכנים!
חבל לי שלא סיפרת בכתבתך על הצימרים היפייפיים שישנם כאן, על הירוק שמסביב והאויר הצח והנקי מזיהומי אויר ששולטים בטח במרכז הארץ.אם כבר כתבת על קריית- שמונה, בהחלט היה שווה להמליץ לקוראים להגיע אליה ולהנות ממה שיש. ויש ממה!
צריך רק לרצות ולראות את היפה שבה.
אין לנו מיון, זה נורא שבעיר למודת מלחמות ונפגעים אין מיון ועל דבר כ"כ אלמנטארי צריכים מנהיגיה להילחם. תעזרו לנו במלחמת הקיום הזו?
תקימו איתנו קול צעקה כדי לשמור על חיינו?
אם מישהו ירים את הכפפה כתוצאה מקריאת הכתבה שלך, אוכל לאמר שמשהו טוב יצא ממנה.
אז ברשותך אסכם,
קרית שמונה בהחלט צריכה סיוע ממשלתי, בעיקר הכרה והבנה לצרכיה הבסיסיים כמו רפואה איכותית, מפעלי עוגן שיחזקו את תושביה הגיבורים, האיכותיים והמיוחדים. ואדגיש שהעיר שלי בתנופת פיתוח ויש בה לא מעט דברים שניתן להתגאות בהם. גם לא מעט אלופים שיצאו ממנה ותורמים בתחומם לתושבי ישראל בכלל. גם התמונה שבחרת מעליבה אותי, סליחה. אראה לכם את עירי היפה בתפארתה.