השבוע בתי בת הארבע וחצי חזרה נרגשת מהגן. היא למדה על מגילת אסתר והתעקשה לשתף אותי. היא סיפרה לי שהמלך היה עם חברים שלו וקרא למלכה הראשונה (-איך קראו לה אמא? -ושתי), והמלכה לא רצתה לבוא, כי הוא שתה הרבה יין. בני בן השבע הוסיף שזה בגלל שהיא הייתה עם חברות שלה. אז המלך גירש אותה מהארמון.
אתם קולטים?
העם היהודי כולו ניצל מהשמדה המונית בזכות צעירה אסרטיבית, ומה שהילדים זכרו בסופו של דבר זה שהמלכה פחדה מהמלך השיכור והעדיפה לבלות עם חברותיה. המשך המגילה עוסק במאבקי אגו וכבוד, סרסור נערות צעירות לגברים מזדקנים, התמקדות במראן החיצוני, שקרים בין בני זוג ועוד שלל ערכים טובים ויפים.
עם יסודות כאלו לחג איך אפשר להתלונן על שאר הרעות החולות שלו? ברור שאפשר. הכנתי רשימה מלאה:
תחפושות – הבדים בחלק מהמיקרים זולים ודליקים עם איכות תפירה של שוק. התחפושות אף פעם לא יתאימו למזג האוויר החורפי ותמיד תמיד אחשוש ששלחתי את הילדים למסגרות חצי ערומים. אפרופו חצי ערומים, קשה לי להאמין שגם בשנת 2021 התחפושות לנערות ונשים נשארו זנותיות. אני בטוחה שהפיראטית לא יכולה להרים עוגן ולשוט עם חצאית קצרה כל כך וטייסת הקרב ודאי לא תוכל להטיס ככה שום מטוס. בכלל, חצאיות קצרצרות נראו לאחרונה בשנת 2019, וגם זה היה בעיקר במגרשי הטניס, ככה לפחות זכור לי.
הפנינג – מילה כל כך מבטיחה שמאחוריה עומד מפח נפש אחד גדול. אז הנה, אגיד זאת בשביל כולם. הפנינג זה מ-ש-ע-מ-ם. זה מלא דוכנים שמוכרים ג'אנק פוד שאתם לא ממש רוצים לתת לילדים שלכם לאכול וצעצועים זולים מסין שאפשר למצוא בעלי בעשירית המחיר ויתפרקו באותה המהירות. אין מה לעשות באירועי ההפנינג, גם אם מובטחת הצגת ילדים, מופע בלונים או קוסם. יש מלא רעש, מלא אנשים ותסכול מתמשך של הילדים על כל מה שלא קיבלו (כי נקניקייה בלחמניה, צמר גפן מתוק וחרב עם אורות זה אף פעם לא מספיק).
משלוח מנות – גולת הכותרת, הדובדבן עם השוקולד בתוך האוזן המן שמעל הקצפת. כמות הממתקים שעוברת תחת ידיהם של הילדים היא קצת מעל לכמות המומלצת לשנה לילדים עד גיל 18. אולי זה רק בבית שלי אבל שבוע לפני פורים כבר מסתובבים פה ממתקים שמקורם לא ידוע וכמה שאני מנסה להעלים לפחות את הגרועים שבהם בשעות הלילה הקטנות אני מצליחה לשמוע את קריוס ובקטוס מחככים ידיהם בהנאה המובטחת.
שבוע תחפושות בבית הספר – מתישהו כשגדלתי והפכתי מילדה לאישה פורים גדל גם הוא והפך מיום לשבוע. יום הפוך, יום פיג'מות, ראש משוגע, יום צבעוני. מאיפה הגיעו כל הימים האלו? ולכל יום יש את ההנחיות שלו ואת רשימת המה להביא שלו. השנה, בצל הקורונה, לא רק שהחנויות היו סגורות ולא ניתן היה להיערך מראש, הגדילו לעשות בגנים ובבתי ספר ולמדו מהטובה ביותר – הלא היא הממשלה – ודאגו לפרסם את ההנחיות הפורימיות בערב שלפני. סתם כדי לאתגר אותנו בימים הקלים האלו.
אוזני המן – סיריאסלי? אנשים, אתם רציניים? מדובר בעוגיית חנק עבשה שגם הזרקת שוקולד ומיתוג מחדש במאפיות הטובות ביותר לא עזרו לה. פתי בר טעים יותר מהדבר הזה. שלא לדבר על אלו עם הפרג שצריך להוציא מחוץ לחוק ולתבוע על עוגמת נפש כל מי ששם אותן במשלוח מנות.
הגמד והענק – הגרסה למבוגרים של משלוחי המנות. בשכונה, בעבודה, בקבוצת הפייסבוק הקרובה לנתב הווייפי שלכם – לא משנה היכן, משחקי הגמד והענק אורבים לכם. אל תתפתו, מדובר במפח נפש סטייל משלוח המנות. וכן, אני מתכוונת ל'כגודל ההשקעה כגודל האכזבה'. תמיד תשקיעו תכנון וכסף בענק שלכם, מדמיינים שגם הגמד שלכם עמל ושוקד באותם הרגעים על ההפתעה שלכם. זה ייגמר בסוף בזר פרחים יבשים ועציץ נענע ואתם שוב לא תבינו איך זה קרה לכם ואיזו פניה בחיים לקחתם שמגיע לכם לשלוח פיצה למשפחה שאתם לא מכירים ולקבל גלויה מאויירת שאתם לא אוהבים.
נפצים – מפגע הרעש הזה מתחיל חודשיים לפני החג, והוא הוא המבשר על בואו. צריך לחקור את התחביב ההזוי הזה של בני הנוער לסכן את חיייהם באמצע הלילה רק בשביל לשמוע פיצוץ קטן ואולי, בנפצים האיכותיים באמת, לראות איזה אור דולק לשניה לפני שנשרף להם האף. ריגוש אמיתי.
אווירה פורימית – די, פשוט די. אין סבל גדול יותר בעולם ממישהו מבואס שמנסים לגרום לו לשמוח כי פורים. זה פשוט לא סיבה מספיק טובה.
ובכל זאת, מה טוב בחג? אז קודם כל אין סגר ביום, אלא רק בערב, שזה כבר שינוי סופר מרענן. וגם שהוא לא פסח. כי פסח באמת כבר מוגזם.
חג שמח לכולם!
ליאת קמחי
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
