השבוע האחרון שלי הוקדש ברובו לקמפיין מימון המון באתר “מימונה”, לגיוס לצורך תמיכה למימון טיפול וצרכי שיקום של הנערה מהרצליה, קורבן האונס הקבוצתי, שהחשודים במעשה שוחררו למעצר בית. הפער הבלתי נסבל בין המעשה, שאף גוף מהגופים הרשמיים אינו מכחיש, לבין התוצאה המשפטית הראשונית, הוא פער בלתי נסבל. כנראה שהפער הזה הוא שהוציא מטאפורית את עם ישראל אל הרחוב. אז בואו נדבר רגע על מה מעניקה המדינה לנפגעות תקיפה מינית. בעולם בו אחת מתוך שלוש נפגעה (כן, גם בסביבתכם/ן הקרובה, ולרוב אתם/ן אפילו לא יודעים/ות את זה), הצורך במנגנון שיקומי זמין הוא צורך קיומי. לו נפגעו הנשים הללו בצבא, להבדיל, היה עומד לרשותן מנגנון שיקומי משומן וזמין. כשאת מותקפת מינית, את לבד. לרוב, מצבך הנפשי רעוע מזה של תוקפייך ומצבך הכלכלי מדורדר משלהם, כך שכושר העמידה שלהם בהליך המשפטי מכריע את הכף (שוב) נגדך, והם יוצאים משם במינימום פגיעה. זאת בעוד, פגיעתך מתעצמת.
מדינת ישראל חזקה בתעדוף תקציבי רע, לרוב בשל הפרטת מערכות פרועה, שהופכת את “האכלת המפלצת”, כלומר תעסוקה לארגונים המופרטים, למטרה חשובה מזו שלשמה קמו. בפני הנפגעת עומדת מערכת בריאות, בריאות נפש ותמיכה, שאינה מתייחסת אל מכלול האתגרי השיקום. אין תורים, אין תקציב, אין איך, אין מה. המערכת יכולה לתת רק את מה שיש לה, ואין לה הרבה. למשל, אם הכלי הזמין הוא אשפוז, שנזקיו בהרבה מקרים גדולים מיתרונותיו, אז זה מה שתקבלי. ואם אין קרן לליווי משפטי המתמחה בנפגעי עבירה, הרי שזה מה שתקבלי. גם אם תהיינה שם טעויות מקצועיות שעלולות לעלות בשחרור הנאשמים והפקרתך דה-פקטו.
כאן נכנסת החברה האזרחית לתמונה. והשבוע, החברה האזרחית הוכיחה שהיא לא רק פלקט שטחי ולא-אכפתי, אלא קהילה חמה, עוטפת ומבינה עניין. הזעם הציבורי וההירתמות הציבורית עצומים. נכון, זה רק מקרה בוחן אחד, ויש רבים נוספים שלא זוכים לאור הזרקורים, אולם תהליך שינוי מתחיל במקרי בוחן כאלו, שגורמים לציבור לחשב מסלול מחדש, ובעקבותיו לפוליטיקאים/ות, הנשענים/ות על תמיכתו בקלפי אחת לארבע שנים.
אין לי אלא לקוות, שהקמפיין הזה יהווה ציון דרך תודעתי בציבור, במערכת המשפט והצדק, ברשות המחוקקת וברשות המבצעת. ציוני דרך תודעתיים מייצרים קידמה. קידמה, במובן זה, היא להיות “ראש גדול” בכל הקשור לטבעת התמיכה וההגנה שנותנת המדינה למוחלשיה, ובמקרה דנן למוחלשותיה, שמרכיביה הם העצמת החלש/ה והבאת הרעים בסיפור הזה לדין.
עד אז, כנסו למימונה, תראו את הידוענים שהתגייסו ללא היסוס להעלות סרטון, שגרם לי אישית לבכות כשצפיתי בו לראשונה, ותעבירו את זה הלאה.
