בשבועות האחרונים אני לא מפסיקה ללכת סהרורית ולמלמל את המילים: יבורכו ידייך, אהבת חינם, אפשר מתכון?
למה? כי סוף סוף החלפתי את הגילטי פלז'ר שלי מאביבית בר זוהר לקבוצת הפייסבוק "אמהות מבשלות ביחד". ושם, שם האהבה והשנאה, הכעס והפרגון, באים בחבילה אחת, לא מלוטשת ולא אסופה באלגנטיות.
אלפי נשים התמכרו לקבוצה הזו, גם אלו שדואגות להעלות אליה תמונות, קטעי וידיאו ותמונות של ארוחות הערב שהבעל הכין להן (מה, לא מגיע לו לייק?), אבל גם כאלו כמוני, צופות מהצד, זבוב על הקיר בתוך סיר הקוסקוס של הנשים האלו שהמטבח מוציא מהן כל כך הרבה אמוציות.
החוקים בקבוצה הזו ברורים, מי שמעלה וידאו מחכה עד שיגיעו תגובות, אז היא תעצור את הבישול, תסתכל ותקרא אותן. אם הן טובות בנוסח ה"יבורכו ידייך", "אשת חיל", "מרוקאית אמיתית", "אני רוצה משלוח הביתה", היא תחייך ותמשיך בשידור החי. אם התגובות הן בנוסח "למה כל כך הרבה שמן?", "למה את חותכת על השיש ולא על קרש חיתוך" ו"למה את לא מנקה אחריך את הכיור?", היא תגיב. הו הו איך היא תגיב. זה אף פעם לא יבוא בזמן השידור. שם היא תשמור על פאסון. זה תמיד יגיע אחר כך כשהיא תשתה את הנס קפה, תעשן את הסיגריה ותכתוב פוסט על אהבת חינם ועל כמה שהיא נפגעה. וכמו בחיים, מי שנפגעת בקבוצה הזו היא האנדר דוג המומלכת. מאות בנות יגבו אותה. כי אהבת חינם כבר אמרתי?
צילום אביעד הרמן
בקבוצה הזו יש גם היררכיה ברורה. יש את המקובלות, אלו שכבר שנים מעלות שידורים חיים כשהן מאופרות במטבח מצוחצח וקמח מנופה מראש, אלו שאת המתכונים שלהן אף אחת לא תבקר כי מדובר במומחיות לבישול.
מתחתיהן נמצאות אלו שסביר להניח מבשלות סבבה אבל מה לעשות שיש דרג ויש זרג והכל עניין של פז"ם. הן יקבלו תגובות טובות וכנראה ויבקשו מהן מתכונים אבל תמיד ינסו לחבל בהם ויגידו שיש יותר מדי מלח.
אחריהן יש את אלו שמנסות לראשונה לפרסם מתכון בצירוף תמונה, אלו תמיד יכתבו שזו פעם ראשונה שלהן כדי שמבול המגיבות יפעילו מידה של רחמים.
אחר כך תוכלו למצוא את אלו שמבקשות מתכונים מחברות הקבוצה אבל לא מעלות כאלה בעצמן. אלו הן המסכנות ששורפות סלט, חראם. ובתחתית הרשימה נמצאות הלא נשואות ונטולות הילדים, להן אין למי לבשל. אין להן מי שיאכל כמויות בלתי נתפסות של עוגיות אז יופי שהן חושבות עצמן מרתה סטיוארט אבל הלו, כל עוד אין לך בעל וילדים שיגידו לך שזה טעים אנחנו לא קונים את המתכון שלך.
ואני? אני מאוהבת. מאוהבת בהן, בכמות הרגשות שהקבוצה הזו מוציאה מהן, ברמת חשיבות הלייקים שכל תמונה מקבלת או לא מקבלת (למה לא עשיתן לייק כלבות?) וגם במתכונים. הטלפון שלי מלא עד אפס מקום בצילומי מסך של מתכונים מהקבוצה הזו והבטן של הבן שלי (יש לי ילד, יש מי שיאכל, אני לגמרי בדרג מתקדם) מתמלאת מחדש בזכות הנשים האלו.
אז אם אתם מחפשים אותי בשעות הערב של כל סוף יום תדעו שאין סיכוי שאני אענה כי אני בדיוק עסוקה בלהעלות גירה על מפרום.
