השבוע פורסם כי רפורמה חדשה של משרד החינוך תנסה להפחית את אחוז הילדים הסובלים מהשמנה. עוד 12 שעות של חינוך גופני במערכת השבועית, עוד פעילות ספורטיבית במהלך השנה, שיעורי תזונה והכנסת נושא האוכל ללימודי הליבה.
אני כבר רואה את הפרסומות בטלוויזיה, בהן אוהב שר החינוך להשקיע את תקציב החינוך. כבר היו לנו כאלה בנושא חמש יחידות במתמטיקה, היו לנו כאלה על לימודי אנגלית ועכשיו אנחנו עומדים בפני ילד שסובל מעודף משקל, אשר יספר לנו בהתרגשות כמה משרד החינוך הולך להשקיע בו.
ומה יש לנו היום? שיעורי חינוך גופני בבית ספר הכוללים בעיקר הקראת שמות וצעקות של המורה על הילדים שרוצים לפרוק כל עול אחרי ישיבה של שעות מול מורה עייפה ולוח. ומה רוצים להכניס לנו? שיעורי תזונה בהם אותה מורה עייפה תנסה להיכנס לכיתה אפרורית ולהשתלט על 35 תלמידים שהדבר האחרון שמעניין אותם זה להקשיב למלמולי "הצלצול הוא בשבילי" ו"יש לי עיניים בגב" שלה. היא תקבל בריף עם חומר שעליה להספיק עד שתגיע מפקחת שתבדוק אותה, היא תעשה לעצמה תה או קפה, תעביר את החומר והוא יכנס לתלמידים מאוזן אחת ויצא ממנה בשנייה שהיא תשחרר אותם אל עולם בו הם לא מחויבים לשבת ולהקשיב לה במשך שש שעות.
מה עוד רוצים להכניס לנו? אוכל לשיעורי הליבה. מבחן במתמטיקה בו מכונית שיצאה מאילת בשעה שמונה בבוקר תהפוך לסלט קינואה שהתחיל להתבשל בשעה 12.
רוצים להישאר מעודכנים?
תן לי להקל עליך שר החינוך היקר, הרפורמה היחידה שתלמידי ישראל זקוקים לה היא בחומר הלימוד, באיכות המורים, במשכורת שלהם ובהבנה הבסיסית שהעולם התקדם, התלמידים התקדמו, החומר האנושי השתנה ורק המשרד שלך תקוע עמוק בשנות השישים. קח את התקציב שאתה משקיע בפרסומות ורפורמות ותנסה להפוך את רסיסי המידע, שהם אפילו לא אלפית ממה שהידע האנושי יכול להכיל, למשהו שהילדים ירצו להקשיב לו, ותשנה את המסגרת הכפייתית שנקראת בית ספר.
אתה רוצה לדעת למה הילדים שמנים? כי הם לא משחקים אחד עם השני אלא תקועים באייפון, כי הם אף אחד לא מלמד אותם שום דבר שמעניין אותם בבית ספר אז הם בורחים לשעמום, וכאחת שסובלת מבעיות אכילה אני יכולה להגיד לך שאין דבר יותר משמין משעמום.
רוצה להשאיר מורשת אחריך? להגיד בבוא היום שעשית שינוי אמיתי? תסתכל לילדים האלו בעיניים, תגיד להם שחמש יחידות במתמטיקה זה לא כזה חשוב, גם לא רמת האנגלית שלהם. תגיד להם שמה שחשוב הוא שיש מישהו שרואה אותם, שמבין אותם, שיודע שהם זקוקים לכל כך הרבה גירויים כדי להתעניין במשהו. אחרת הילדים האלו יברחו לך מבין הידיים, חלק למחשבים והאייפדים, חלק לרחובות שם הם יצטרכו ללמוד לבד איך לשרוד, וחלק לאוכל.
