קארי פכטר
קארי פכטר. צילום עזרא לוי
“כפי שמלמדים כל אחד ואחת, הכל מתחיל בחינוך. חינוך ואהבת הילד הם הכוח והעוצמה של המחנכים. גם גננת, לאחר שלמדה את המקצוע, צריכה כלים ותמיכה מצד הרשות המקומית. אמנם פיקוח הינו כלי חשוב, אך יחד עם זאת כהורים, אנחנו נותנים אמון במחנכים ובגננות, ואמון זה לא צריך להיסדק. אני סבורה שצריך לצאת בקמפיין ציבורי מטעם משרדי הממשלה כדי לאפשר סקר מיוחד בקרב עובדים במערך החינוך לגיל הרך. ראוי שאחת לכמה שנים גננות יאמרו אם הן מרוצות מתפקידן ומה ניתן לשפר בו. צריך לזכור שגם גננות ומחנכים הם בני אדם, והם עלולים להגיע עם מטען מהבית שיוצר לחץ על תפקודן. כל איש חינוך ומטפל מחויב להיות ערכי, עם אנושיות וסובלנות. מצד שני, חשוב להוקיר את עבודת הגננות ואנשי החינוך. חשוב בהחלט שהרשות המקומית ומשרדי הממשלה הממונים יבדקו כל הזמן אחר התנהגות הגננות ואחר שביעות רצונן, כמו לדוגמה על ידי יצירת אתר מיוחד שישמש אותן לצורך תלונות בעבודה. כמובן שאני תומכת גם בהצבת מצלמות בגנים ובפיקוח הדוק על התנהלות עובדי הגנים, בתקווה שלעולם לא יחזרו כאלה מקרים”.(פכטר, תושבת רעננה, היא פעילה חברתית)
יואב אביב
יואב אביב, קרדיט: יהודית הופמן
“בכל פעם שאנחנו שומעים על מקרה נוסף של התעללות בילדים בפעוטון, ואיך אמר אהוד מנור – והשיירה עוברת. כל המדינה מזדעקת, נובחים, מוחים ושוב נובחים, וכמה ימים לאחר מכן אותו סיפור ללא שיפור. הגיע הזמן לטכס עצה, לכנס את מיטב המומחים ולהחליט על תקן איכות, על נהלים, על מצלמות, על הסמכות של הצוותים, על פיקוח על הצוותים, על בדיקות רופאים, על בדיקות קבלה, ועוד ועוד, רק שלא נדע שוב על מקרה נוסף של התעללות בילדים בפעוטון. אותם תינוקות של בית רבן, היקרים לנו מכל, מחמל נפשנו, יקירינו, אהובנו, בבת עינינו, נו די כבר – נמאס שזה קורה שוב ושוב, בכל פעם מחדש. לדעתי, המדינה צריכה לנהל את האירוע ברמת משרד החינוך, להנחות בצורה מסודרת את כל העיריות, ולהקצות תקנים, נהלים ותקציבים שיגיעו ישירות מהמדינה אל הערים, אך לא לקופת העירייה ישירות, אלא אל גוף מוסמך ומוסדר שיוקם וינוהל בסמכות המדינה, כי כך עושים זאת במדינה מתוקנת. ושלא נדע עוד מזה!”.(אביב, תושב רעננה, מנהל את “פורום התושבים של רעננה ואת “הפורום הישראלי לערים ירוקות”).
מארי פארי
מארי פארי
“אני נדהמת בכל פעם מחדש על כך שיש בקרבנו כל כך הרבה אנשים שנמצאים בקרבת ילדים ופעוטות אשר מתעללים בהם באופן סדיסטי ומזעזע ביותר. אני מלאת כעס וגועל כלפי הגננת שהתעללה בילדים הקטנים, וכל זאת, כאשר גם הסגל שלצידה היו עדים למעשיה, ושותפים למעשים אלו, לכאורה. כמובן שהדרך הטובה ביותר למניעת המקרה הבא, היא רגולציה ופיקוח על התנהלות כל פעוטון גם אם הוא פעוטון קטן. מפחיד אותי לחשוב שכך יכולים מבוגרים להתעלל בילדים הקטנים חסרי הישע, זו אלימות בלתי נתפסת. מדוע אדם כזה בוחר מקצוע של חינוך וטיפול בילדים חסרי ישע? הייתי רוצה להאמין בטוב שבאדם, אך יחד עם זאת, יש לנקוט באמצעי זהירות ויש לדאוג להכשרה והסמכה של מטפלות וגננות וכן לדאוג להציב מצלמות בגנים ובפעוטונים. כלתי עובדת כגננת בחו”ל. היא מספרת שכל פינה בגן שלה מאובזרת במצלמות ולכל ההורים יש חיבור אינטרנט אונליין לכיתה בה שוהים הילדים. חייבות להיות מצלמות והגננות צריכות לדעת שהן תחת העין הפקוחה של ההורים והרשויות. גננת שלא תתנהג בהתאם להוראות ותתנהג באופן בלתי מתאים כלפי הילדים, תורחק ממקצועה זה לצמיתות”.(פארי, תושבת רעננה, היא בעלת משרד התיווך מארי פארי שירותי נדל”ן).
