"הציבור שעליו מנסים להגן נפגע אם נשיאת הנשק נעשית בידי האנשים הלא נכונים"

אבי יוסף

עו"ד אבי יוסף. קרדיט: תמר מלין

“בשנת 2013 התקבלה החלטה במשרד לביטחון פנים, שקבעה כי מאבטחים חמושים יידרשו להפקיד את הנשק במקום העבודה בתום המשמרת שלהם. ההחלטה התקבלה לאחר ריבוי מקרי ירי כלפי אזרחים חפים מפשע, בעיקר נשים, שנעשו באמצעות נשק של מאבטחים. בשנת 2017, בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני, ומתוך התפיסה שאזרחים נושאי נשק הם חלק מהמערך הביטחוני, הוחלט לתקן את החוק ולאפשר למאבטחים לקחת את הנשק הביתה. אמנם בין השנים 2017-2013 חלה ירידה דרסטית במעורבות של נשקי מאבטחים באירועי ירי מחוץ לעבודה, אך במקביל גם צומצמה יכולת התגובה לאירועים ביטחוניים לא צפויים, בעיקר על רקע לאומני. נראה שאין תשובה אחת לשאלה והפתרון מצוי ככל הנראה איפשהו באמצע. במקום איסור גורף או אישור גורף, יש לקבוע כללים ותנאים שיאפשרו רק לחלק מהמאבטחים לקחת נשק הביתה, למשל אם יעברו הכשרה מיוחדת”. (אבי יוסף, תושב רעננה, הוא עורך דין, סופר ילדים, פעיל חברתי ומנהל פרויקט עמ"י)

קארי פכטר

קארי פכטר. צילום: עזרא לוי

“מדובר על מקרים בודדים ואי אפשר להכליל מאות אלפי מחזיקי נשק ארגוני ופרטי. המאבטחים הם בעלי רישיון נשק וכפי שהם מחזיקים בנשק בעת העבודה, כך הם יכולים לקחת את הנשק לביתם. למרות זאת, לפני שנותנים לאדם רישיון נשק צריכים לבחון היטב את הרקע שלו, את מצבו האישי, איזה שירות צבאי עשה והיסטוריה של בעיות נפשיות, התמכרויות ועבר פלילי. כאשר מחליט המחוקק להציב תנאים, וניתן היתר לנשק, אי אפשר לשנות את התנאים בגלל אירוע בודד. צריך לזכור שאם חלילה יש אירוע פח”ע או טרור כמו התקפה של מחבל, המאבטח יכול להיות זה שיציל חיים, גם אם הוא לא בתפקיד. לדעתי, יש גם לערוך בדיקה אישית עם המאבטח אחת לתקופה כדי לבדוק אם מצבו התערער חלילה. מדובר באנשים שמאבטחים מיליוני תלמידים, ואני מוקירה ומעריכה את המאבטחים וסמוכה ובטוחה שהרשויות יודעות למי להעניק רישיון להחזקת כלי נשק”. (קארי פכטר, תושבת רעננה, היא פעילה חברתית)

לימור גוטהולץ

עו"ד לימור גוטהולץ

“הדילמה מורכבת. במשך שנים ההוראה לא נאכפה, ואחר כך שונתה בהוראת שעה מפעם לפעם בהתאם לצרכים הביטחוניים. המורכבות נובעת כך שמצד אחד כוחות הביטחון הם האמורים לתת מענה לבעיות הביטחון, אך מנגד מאבטחים נושאי נשק מהווים כוח מסייע בעת הצורך. עיקר הבעיה ביישום היא אכיפה ופיקוח. הצורך להגדיל את הכוח הביטחוני ברור, אולם אותו שלום הציבור שעליו מנסים להגן נפגע אם נשיאת הנשק נעשית בידי האנשים הלא נכונים. רק בעזרת אכיפה ופיקוח קפדניים מאוד, ובקביעת קריטריונים נוקשים למבקשי רישיון נשק, ייתכן וניתן יהיה ליישם את הפורמט בצורה נכונה”.
(לימור גוטהולץ, תושבת רעננה, היא עורכת דין בתחום האזרחי ומקרקעין)

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה